16,530
עריכות
מ (הורדת סוגריים מתבנית:מקור) |
מ (הוספת קטגוריה בתבנית מקור) |
||
שורה 6: | שורה 6: | ||
'''דינים דומים''': יש ארבעה דינים של חיוב ממוני עבור קבלת הנאה מחבירו {{מקור|קונטרסי שיעורים בבא קמא יב-יז ד"ה ונלענ"ד}}: | '''דינים דומים''': יש ארבעה דינים של חיוב ממוני עבור קבלת הנאה מחבירו {{מקור|קונטרסי שיעורים בבא קמא יב-יז ד"ה ונלענ"ד}}: | ||
@ נהנה מחבירו, ועל כך נדון בערך זה. | @ נהנה מחבירו, ועל כך נדון בערך זה. | ||
@ יורד לשדה חבירו שלא ברשות {{מקור|בבא מציעא קא.}}. | @ יורד לשדה חבירו שלא ברשות {{מקור|בבלי:בבא מציעא קא.}}. | ||
@ משתרשי ליה<ref>ע"ע [[משתרשי ליה]].</ref> {{מקור|חולין קלא., החילוק בין נהנה למשתרשי ליה הוא שנהנה הוא מה שקיבל תועלת או נחת רוח, ומשתרשי ליה הוא מה שנשאר תחת ידו ממון בעין (קצוה"ח רמו-ב)}}. | @ משתרשי ליה<ref>ע"ע [[משתרשי ליה]].</ref> {{מקור|חולין קלא., החילוק בין נהנה למשתרשי ליה הוא שנהנה הוא מה שקיבל תועלת או נחת רוח, ומשתרשי ליה הוא מה שנשאר תחת ידו ממון בעין (קצוה"ח רמו-ב)}}. | ||
@ מבריח ארי מנכסי חבירו. | @ מבריח ארי מנכסי חבירו. | ||
שורה 24: | שורה 24: | ||
'''דיני נהנה תלויים בשתי שאלות''': האם הוא נהנה, והאם הבעלים חסר. לכן הם מתחלקים לארבעה מקרים - זה נהנה וזה חסר, זה לא נהנה וזה לא חסר, זה נהנה וזה לא חסר, זה לא נהנה וזה חסר. ונפרטם אחד לאחד: | '''דיני נהנה תלויים בשתי שאלות''': האם הוא נהנה, והאם הבעלים חסר. לכן הם מתחלקים לארבעה מקרים - זה נהנה וזה חסר, זה לא נהנה וזה לא חסר, זה נהנה וזה לא חסר, זה לא נהנה וזה חסר. ונפרטם אחד לאחד: | ||
'''זה נהנה וזה חסר''', כגון הדר בחצר חבירו שלא מדעתו, כשהוא גברא דעביד למיגר וחצר דקיימא לאגרא - לכו"ע חייב {{מקור|בבא קמא כ.}}. | '''זה נהנה וזה חסר''', כגון הדר בחצר חבירו שלא מדעתו, כשהוא גברא דעביד למיגר וחצר דקיימא לאגרא - לכו"ע חייב {{מקור|בבלי:בבא קמא כ.}}. | ||
'''זה לא נהנה וזה לא חסר''', כגון שהוא גברא דלא עביד למיגר וחצר דלא קיימא לאגרא - לכו"ע פטור {{מקור|בבא קמא כ.}}. | '''זה לא נהנה וזה לא חסר''', כגון שהוא גברא דלא עביד למיגר וחצר דלא קיימא לאגרא - לכו"ע פטור {{מקור|בבלי:בבא קמא כ.}}. | ||
'''זה נהנה וזה לא חסר''', כגון שהוא גברא דעביד למיגר וחצר דלא קיימא לאגרא - בעיא בגמרא {{מקור|בבא קמא כ.}}. | '''זה נהנה וזה לא חסר''', כגון שהוא גברא דעביד למיגר וחצר דלא קיימא לאגרא - בעיא בגמרא {{מקור|בבלי:בבא קמא כ.}}. | ||
במקור הדעה שחייב חידשו התוס' {{מקור|בבא מציעא קיז:}} שהוא רק מדרבנן. | במקור הדעה שחייב חידשו התוס' {{מקור|בבלי:בבא מציעא קיז:}} שהוא רק מדרבנן. | ||
בטעם הדעה שפטור, הפני יהושע כתב שהוא מדין כופין על מידת סדום<ref>בערך [[כופין על מידת סדום#מקור_וטעם]] (ד"ה במקורו) הבאנו שיש אומרים שמקורו של דין כופין על מידת סדום הוא מדין זה נהנה וזה לא חסר.</ref> {{מקור|פני יהושע בבא קמא כ. וכן משמע מתוס' בבא בתרא יב: סוף ד"ה כופין. וכן משמע קצת מרש"י כתובות קג. ד"ה מידת סדום, שכתב שמנהג סדום היה שמחייבים בזה נהנה וזה לא חסר}}, אך ראשי הישיבות כתבו שאי אפשר לחייב על הנאה אם לא מחסר לחבירו {{מקור|גרש"ש בבא קמא יט-ג וקונטרסי שיעורים בבא קמא יב-ח. וכן חקר בזה ר' חיים מטעלז בבא בתרא ה (עמוד קצב) ד"ה והנה. ובקונטרסי שיעורים שם אות ב ואות ח דייק מלשון הגמרא שיש שלושה טעמים: לא עשה לו כלום, לא הזיקו, ולא חיסרו. והסביר שצריך את שלושתם נגד שלושת הטעמים לחייב נהנה: מחסר בעלותו, מזיק, מחסר ממונו}}. | בטעם הדעה שפטור, הפני יהושע כתב שהוא מדין כופין על מידת סדום<ref>בערך [[כופין על מידת סדום#מקור_וטעם]] (ד"ה במקורו) הבאנו שיש אומרים שמקורו של דין כופין על מידת סדום הוא מדין זה נהנה וזה לא חסר.</ref> {{מקור|פני יהושע בבא קמא כ. וכן משמע מתוס' בבא בתרא יב: סוף ד"ה כופין. וכן משמע קצת מרש"י כתובות קג. ד"ה מידת סדום, שכתב שמנהג סדום היה שמחייבים בזה נהנה וזה לא חסר}}, אך ראשי הישיבות כתבו שאי אפשר לחייב על הנאה אם לא מחסר לחבירו {{מקור|גרש"ש בבא קמא יט-ג וקונטרסי שיעורים בבא קמא יב-ח. וכן חקר בזה ר' חיים מטעלז בבא בתרא ה (עמוד קצב) ד"ה והנה. ובקונטרסי שיעורים שם אות ב ואות ח דייק מלשון הגמרא שיש שלושה טעמים: לא עשה לו כלום, לא הזיקו, ולא חיסרו. והסביר שצריך את שלושתם נגד שלושת הטעמים לחייב נהנה: מחסר בעלותו, מזיק, מחסר ממונו}}. |
עריכות