16,530
עריכות
מ (הוספת קטגוריה בתבנית מקור) |
מ (טיפול בתבנית מקור) |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
==הגדרה== | ==הגדרה== | ||
'''חפץ שאינו מוכן לשימושו של האדם, אסור בטלטול בשבת''' {{מקור|הסוגיות בשבת מד. והלאה}}'''.''' | '''חפץ שאינו מוכן לשימושו של האדם, אסור בטלטול בשבת''' {{מקור|(הסוגיות בשבת מד. והלאה)}}'''.''' | ||
'''לדוגמא''', אבנים. | '''לדוגמא''', אבנים. | ||
==מקור וטעם== | ==מקור וטעם== | ||
'''מקורו''' בפשטות מדרבנן {{מקור|פסחים מח., ובהו"א שם הוא מדאורייתא, מהפסוק "והיה ביום השישי והכינו את אשר יביאו" (שמות טז-ה)}}. | '''מקורו''' בפשטות מדרבנן {{מקור|(פסחים מח., ובהו"א שם הוא מדאורייתא, מהפסוק "והיה ביום השישי והכינו את אשר יביאו" (שמות טז-ה))}}. | ||
'''בטעמו''' הביאו הראשונים ארבעה טעמים {{מקור|משנה ברורה בהקדמה לסימן שח}}: | '''בטעמו''' הביאו הראשונים ארבעה טעמים {{מקור|(משנה ברורה בהקדמה לסימן שח)}}: | ||
@ שלא יהיה טלטול בשבת כטלטול בחול, כדי שלא יהיה כיום חול בעיניו ויבוא להגביה כלים מפינה לפינה ונמצא שלא שבת. | @ שלא יהיה טלטול בשבת כטלטול בחול, כדי שלא יהיה כיום חול בעיניו ויבוא להגביה כלים מפינה לפינה ונמצא שלא שבת. | ||
@ אם יטלטל כלים שמלאכתן לאיסור יבוא לידי מלאכה. | @ אם יטלטל כלים שמלאכתן לאיסור יבוא לידי מלאכה. | ||
@ כדי שתהיה בשבת שביתה ניכרת גם לאנשים שלא עושים מלאכה אפילו ביום חול {{מקור|את שלושת הטעמים הנ"ל הביא הרמב"ם שבת סוף פרק כד}}. | @ כדי שתהיה בשבת שביתה ניכרת גם לאנשים שלא עושים מלאכה אפילו ביום חול {{מקור|(את שלושת הטעמים הנ"ל הביא הרמב"ם שבת סוף פרק כד)}}. | ||
@ כדי שלא יעבור על איסור הוצאה מרשות לרשות {{מקור|ראב"ד שם, וכן משמע בשבת קכד:}}. | @ כדי שלא יעבור על איסור הוצאה מרשות לרשות {{מקור|(ראב"ד שם, וכן משמע בשבת קכד:)}}. | ||
'''בדינו''' נחלקו הראשונים והאחרונים {{מקור|את שלוש הדעות הראשונות הביא הקהילות יעקב ביצה ד}}: | '''בדינו''' נחלקו הראשונים והאחרונים {{מקור|(את שלוש הדעות הראשונות הביא הקהילות יעקב ביצה ד)}}: | ||
@ אסור רק באכילה ובטלטול {{מקור|קהילות יעקב שם באפשרות השנייה, בית הלוי}}. | @ אסור רק באכילה ובטלטול {{מקור|(קהילות יעקב שם באפשרות השנייה, בית הלוי)}}. | ||
@ אסור באכילה, בטלטול ובהשתמשות {{מקור|קהילות יעקב שם באפשרות הראשונה, רשב"א}}. | @ אסור באכילה, בטלטול ובהשתמשות {{מקור|(קהילות יעקב שם באפשרות הראשונה, רשב"א)}}. | ||
@ אסור באכילה, בטלטול ובהנאה {{מקור|מגן אברהם}}. | @ אסור באכילה, בטלטול ובהנאה {{מקור|(מגן אברהם)}}. | ||
@ אסור גם בנגיעה אם היא לצורך המוקצה {{מקור|משנה ברורה שח-יז הביא את דעה זו ודחאה (ולא דן שם לגבי השתמשות והנאה)}}. | @ אסור גם בנגיעה אם היא לצורך המוקצה {{מקור|(משנה ברורה שח-יז הביא את דעה זו ודחאה (ולא דן שם לגבי השתמשות והנאה))}}. | ||
==פרטי הדין== | ==פרטי הדין== | ||
'''סוגי המוקצה''' בפשטות הם שישה {{מקור|משנה ברורה בהקדמה לסימן שח}}: | '''סוגי המוקצה''' בפשטות הם שישה {{מקור|(משנה ברורה בהקדמה לסימן שח)}}: | ||
@ מחמת חסרון כיס, כגון סכין של שחיטה. | @ מחמת חסרון כיס, כגון סכין של שחיטה. | ||
@ מחמת גופו, כגון אבנים. | @ מחמת גופו, כגון אבנים. | ||
שורה 28: | שורה 28: | ||
@ מוקצה מחמת מצווה, כגון עצי סוכה. | @ מוקצה מחמת מצווה, כגון עצי סוכה. | ||
והמאירי {{מקור|ביצה ב. ד"ה וצריך}} הביא שיש מי שמנה קרוב לחמישים סוגי מוקצה. | והמאירי {{מקור|(ביצה ב. ד"ה וצריך)}} הביא שיש מי שמנה קרוב לחמישים סוגי מוקצה. | ||
'''בסיס לדבר האסור''' - חקר הפרי משה {{מקור|שבת מד-א}} האם אסור לטלטלו מדין כלי שמלאכתו לאיסור, משום שהוא משמש את המוקצה שעליו, או משום שהוא טפל למוקצה שעליו ונחשב כחלק ממנו (כרגלו של המוקצה). | '''בסיס לדבר האסור''' - חקר הפרי משה {{מקור|(שבת מד-א)}} האם אסור לטלטלו מדין כלי שמלאכתו לאיסור, משום שהוא משמש את המוקצה שעליו, או משום שהוא טפל למוקצה שעליו ונחשב כחלק ממנו (כרגלו של המוקצה). | ||
'''דבר שלא הכינו בפירוש''' אך גם לא דחאו בפירוש, נחלקו הראשונים האם הוא מוקצה. כגון שמן שבנר - לא הכינו כי נתנו להדלקה, אך גם לא דחאו ממש כיוון שישתמש בו אם יכבה הנר {{מקור|קהילות יעקב ביצה ד ד"ה ויסוד מחלוקתם}}. | '''דבר שלא הכינו בפירוש''' אך גם לא דחאו בפירוש, נחלקו הראשונים האם הוא מוקצה. כגון שמן שבנר - לא הכינו כי נתנו להדלקה, אך גם לא דחאו ממש כיוון שישתמש בו אם יכבה הנר {{מקור|(קהילות יעקב ביצה ד ד"ה ויסוד מחלוקתם)}}. | ||
'''דבר שראוי לשימוש''' אך בעליו טעה וחשב שאינו ראוי, כגון פרי שנתנו לייבוש וחשב שעדיין אינו יבש ולכן אינו ראוי, אך באמת הוא כבר יבש - הבבלי כתב שהוא מותר {{מקור|בבלי:ביצה כו:}}, והירושלמי כתב שאסור {{מקור|בתחילת ביצה, אמנם גליון הש"ס על הירושלמי שם סובר שגם הירושלמי חזר בו בסוף}}. | '''דבר שראוי לשימוש''' אך בעליו טעה וחשב שאינו ראוי, כגון פרי שנתנו לייבוש וחשב שעדיין אינו יבש ולכן אינו ראוי, אך באמת הוא כבר יבש - הבבלי כתב שהוא מותר {{מקור|(בבלי:ביצה כו:)}}, והירושלמי כתב שאסור {{מקור|(בתחילת ביצה, אמנם גליון הש"ס על הירושלמי שם סובר שגם הירושלמי חזר בו בסוף)}}. | ||
'''דבר שאינו ראוי לבעליו''' אך ראוי לאחרים, הסתפק מהר"י בן נעים האם מותר גם לבעליו משום שראוי לאחרים {{מקור|הובא בשער המלך לולב א-כה ובקהילות יעקב שבת כב. ושער המלך שם תלה במחלוקת ראשונים}}. כגון מקטרת שבעליה נזהר שלא לעשן ביום טוב, ולכן בשבילו היא כלי שמלאכתו לאיסור, אך לאחרים שלא נזהרים בזה היא כן ראויה. | '''דבר שאינו ראוי לבעליו''' אך ראוי לאחרים, הסתפק מהר"י בן נעים האם מותר גם לבעליו משום שראוי לאחרים {{מקור|(הובא בשער המלך לולב א-כה ובקהילות יעקב שבת כב. ושער המלך שם תלה במחלוקת ראשונים)}}. כגון מקטרת שבעליה נזהר שלא לעשן ביום טוב, ולכן בשבילו היא כלי שמלאכתו לאיסור, אך לאחרים שלא נזהרים בזה היא כן ראויה. | ||
==ראה גם== | ==ראה גם== |
עריכות