16,530
עריכות
מ (הוספת קטגוריה בתבנית מקור) |
מ (טיפול בתבנית מקור) |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
==הגדרה== | ==הגדרה== | ||
'''המזיק לחבירו חייב לשלם לו''' {{מקור|בבא קמא ב. באריכות, ובמקומות רבים נוספים בבבא קמא}}'''.''' | '''המזיק לחבירו חייב לשלם לו''' {{מקור|(בבא קמא ב. באריכות, ובמקומות רבים נוספים בבבא קמא)}}'''.''' | ||
'''לדוגמא''', שורו נגח את שורו של חבירו {{מקור|בבלי:בבא קמא ב.}}. | '''לדוגמא''', שורו נגח את שורו של חבירו {{מקור|(בבלי:בבא קמא ב.)}}. | ||
==מקור וטעם== | ==מקור וטעם== | ||
'''במקור האיסור להזיק''' יש חמש דעות {{מקור|הובאו (חוץ מדעת המשנה למלך) בקהילות יעקב בבא קמא א ובקונטרסי שיעורים בבא קמא א-יח}}: | '''במקור האיסור להזיק''' יש חמש דעות {{מקור|(הובאו (חוץ מדעת המשנה למלך) בקהילות יעקב בבא קמא א ובקונטרסי שיעורים בבא קמא א-יח)}}: | ||
@ גזל {{מקור|רבנו יונה אבות א-א ד"ה משה השני. והטור שעח-א כתב: גניבה וגזילה}}. | @ גזל {{מקור|(רבנו יונה אבות א-א ד"ה משה השני. והטור שעח-א כתב: גניבה וגזילה)}}. | ||
@ השבת אבידה ("לא תוכל להתעלם" {{מקור|דברים כב-ג}}). | @ השבת אבידה ("לא תוכל להתעלם" {{מקור|(דברים כב-ג)}}). | ||
@ הפסוק {{מקור|ויקרא יט-יח}} "ואהבת לרעך כמוך" {{מקור|יד רמ"ה בבא בתרא כו.}}. | @ הפסוק {{מקור|(ויקרא יט-יח)}} "ואהבת לרעך כמוך" {{מקור|(יד רמ"ה בבא בתרא כו.)}}. | ||
@ הפסוק {{מקור|ויקרא יט-יד}} "ולפני עיוור לא תיתן מכשול" {{מקור|יד רמ"ה שם}}. | @ הפסוק {{מקור|(ויקרא יט-יד)}} "ולפני עיוור לא תיתן מכשול" {{מקור|(יד רמ"ה שם)}}. | ||
@ מדרבנן {{מקור|משנה למלך רוצח ב-ב לגבי איסור קלקול רשות הרבים, והמנחת חינוך נג-א [ה] הקשה עליו שהוא דאורייתא, שיכול לגרום מיתה או היזק לאדם}}. | @ מדרבנן {{מקור|(משנה למלך רוצח ב-ב לגבי איסור קלקול רשות הרבים, והמנחת חינוך נג-א [ה] הקשה עליו שהוא דאורייתא, שיכול לגרום מיתה או היזק לאדם)}}. | ||
'''מקור החיוב לשמור על ממונו שלא יזיק''' הוא מסברא {{מקור|קונטרסי שיעורים בבא בתרא ט-א, והוסיף שכמו כן גם חיוב הרחקת נזיקין הוא מסברא}}<ref>אמנם בערך [[הרחקת נזיקין#מקור_וטעם]] (ד"ה במקור) הבאנו דעות נוספות בזה.</ref>{{מקור|, ורק חיוב תשלומי נזיקין הוא מפסוק}}. | '''מקור החיוב לשמור על ממונו שלא יזיק''' הוא מסברא {{מקור|(קונטרסי שיעורים בבא בתרא ט-א, והוסיף שכמו כן גם חיוב הרחקת נזיקין הוא מסברא)}}<ref>אמנם בערך [[הרחקת נזיקין#מקור_וטעם]] (ד"ה במקור) הבאנו דעות נוספות בזה.</ref>{{מקור|(, ורק חיוב תשלומי נזיקין הוא מפסוק)}}. | ||
'''בטעם חיוב נזקי ממונו''' חקרו ראשי הישיבות האם הוא משום שהוא ממונו וחייב בתוצאות מעשי ממונו, או משום שהיה חייב לשמור את ממונו ולא שמרו {{מקור|גר"ש שקאפ בבא קמא א, גרנ"ט קטו, קי ד"ה ונראה, אבן האזל נזקי ממון א-א ס"ק יד. קונטרסי שיעורים בבא קמא ב-ג,ד: רמב"ם - כהלוואה, רשב"א - בור הוא עונש על שלא שמר אך בשאר מזיקין צריך לשלם לניזק כהלוואה. קונטרסי שיעורים בבא קמא ו-ד: להשלים את הנזק, כהלוואה}}. | '''בטעם חיוב נזקי ממונו''' חקרו ראשי הישיבות האם הוא משום שהוא ממונו וחייב בתוצאות מעשי ממונו, או משום שהיה חייב לשמור את ממונו ולא שמרו {{מקור|(גר"ש שקאפ בבא קמא א, גרנ"ט קטו, קי ד"ה ונראה, אבן האזל נזקי ממון א-א ס"ק יד. קונטרסי שיעורים בבא קמא ב-ג,ד: רמב"ם - כהלוואה, רשב"א - בור הוא עונש על שלא שמר אך בשאר מזיקין צריך לשלם לניזק כהלוואה. קונטרסי שיעורים בבא קמא ו-ד: להשלים את הנזק, כהלוואה)}}. | ||
==פרטי הדין== | ==פרטי הדין== | ||
'''ספק נזיקין''' לחומרא {{מקור|רשב"א בבא קמא ב:, דן בדבריו קונטרסי שיעורים בבא בתרא ט-ד}}. | '''ספק נזיקין''' לחומרא {{מקור|(רשב"א בבא קמא ב:, דן בדבריו קונטרסי שיעורים בבא בתרא ט-ד)}}. | ||
'''המזיק אתרוג מהודר''', חידש המהר"ם מינץ {{מקור|קיג}} שיכול לשלם לניזק אתרוג כשר שאינו מהודר. אך חלקו עליו האחרונים וכתבו שצריך לשלם אתרוג מהודר {{מקור|משנה למלך מעשה הקורבנות טז-ז וחכם צבי קכ, מחלוקתם הובאה בבאר היטב ושערי תשובה או"ח תרנו, ובפתחי תשובה אה"ע לא}}. | '''המזיק אתרוג מהודר''', חידש המהר"ם מינץ {{מקור|(קיג)}} שיכול לשלם לניזק אתרוג כשר שאינו מהודר. אך חלקו עליו האחרונים וכתבו שצריך לשלם אתרוג מהודר {{מקור|(משנה למלך מעשה הקורבנות טז-ז וחכם צבי קכ, מחלוקתם הובאה בבאר היטב ושערי תשובה או"ח תרנו, ובפתחי תשובה אה"ע לא)}}. | ||
==אדם המזיק== | ==אדם המזיק== | ||
'''אדם המזיק''' (שהאדם עצמו הזיק ולא ממונו) חייב בין בשוגג ובין במזיד, בין ישן ובין ער, בין ברצון ובין באונס {{מקור|בבא קמא כו. במשנה}}. ויש לכך כמה מקורות: | '''אדם המזיק''' (שהאדם עצמו הזיק ולא ממונו) חייב בין בשוגג ובין במזיד, בין ישן ובין ער, בין ברצון ובין באונס {{מקור|(בבא קמא כו. במשנה)}}. ויש לכך כמה מקורות: | ||
@ "פצע תחת פצע" {{מקור|שמות כא-כה}}, שהוא פסוק מיותר לדרשה זו {{מקור|בבא קמא כו: ורש"י שם ד"ה פצע}}. | @ "פצע תחת פצע" {{מקור|(שמות כא-כה)}}, שהוא פסוק מיותר לדרשה זו {{מקור|(בבא קמא כו: ורש"י שם ד"ה פצע)}}. | ||
@ "ומכה בהמה ישלמנה" {{מקור|ויקרא כד-כא}}, ולא חילק בין שוגג למזיד וכו' {{מקור|רמב"ם מכירה ו-א}}. | @ "ומכה בהמה ישלמנה" {{מקור|(ויקרא כד-כא)}}, ולא חילק בין שוגג למזיד וכו' {{מקור|(רמב"ם מכירה ו-א)}}. | ||
@ בשוגג חייב מסברא, שהרי חייב אפילו על ממונו שהזיק, והרי היזק ממונו הוא שוגג {{מקור|פני יהושע בבא קמא לה.}}. | @ בשוגג חייב מסברא, שהרי חייב אפילו על ממונו שהזיק, והרי היזק ממונו הוא שוגג {{מקור|(פני יהושע בבא קמא לה.)}}. | ||
'''אדם המזיק באונס גמור''', כגון שישן והביאו אצלו כלים ושברם בשנתו (ולא שהלך לישון כשהכלים אצלו ושברם בשנתו, שזהו אונס שאינו גמור), נחלקו בו הראשונים: הרמב"ן {{מקור|בבא מציעא פב: ד"ה ואתא}} מחייב אפילו בזה, אולם התוס' {{מקור|בבא קמא כז: ד"ה ושמואל, וכן הרא"ש שם}} פוטרים. אמנם גם הם כתבו שפטור רק על ההיזק, אך על ההנאה חייב. | '''אדם המזיק באונס גמור''', כגון שישן והביאו אצלו כלים ושברם בשנתו (ולא שהלך לישון כשהכלים אצלו ושברם בשנתו, שזהו אונס שאינו גמור), נחלקו בו הראשונים: הרמב"ן {{מקור|(בבא מציעא פב: ד"ה ואתא)}} מחייב אפילו בזה, אולם התוס' {{מקור|(בבא קמא כז: ד"ה ושמואל, וכן הרא"ש שם)}} פוטרים. אמנם גם הם כתבו שפטור רק על ההיזק, אך על ההנאה חייב. | ||
==אנשים== | ==אנשים== | ||
'''המזיק גוי''', הסתפקו האחרונים האם חייב {{מקור|קונטרסי שיעורים בבא קמא יז-יז}}. | '''המזיק גוי''', הסתפקו האחרונים האם חייב {{מקור|(קונטרסי שיעורים בבא קמא יז-יז)}}. | ||
==ראה גם== | ==ראה גם== | ||
* [[גרמא וגרמי]] | * [[גרמא וגרמי]] | ||
* [[היזק שאינו ניכר]] {{מקור|וטעמו קשור לגדרי נזיקין, דנו בזה שם בסעיף "מקור וטעם" ד"ה בטעם}} | * [[היזק שאינו ניכר]] {{מקור|(וטעמו קשור לגדרי נזיקין, דנו בזה שם בסעיף "מקור וטעם" ד"ה בטעם)}} | ||
* [[הרחקת נזיקין]] | * [[הרחקת נזיקין]] | ||
* [[חובל]] {{מקור|אדם שמזיק את גופו של חבירו}} | * [[חובל]] {{מקור|(אדם שמזיק את גופו של חבירו)}} | ||
* [[נהנה]] | * [[נהנה]] |
עריכות