יום הכיפורים: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הוסרו 106 בתים ,  11 באפריל 2009
מ
שורה 7: שורה 7:
{{ערב מורחב|ערך=[[ערב יום הכיפורים]]}}
{{ערב מורחב|ערך=[[ערב יום הכיפורים]]}}


=== שינויים בשחרית ===
ב[[תפילת שחרית]], בערב יום הכיפורים, אין אומרים [[תחנון]]. וכן אין אומרים "למנצח מזמור לדוד יענך ה' ביום צרה". בני אשכנז נוהגים שלא לומר גם את "מזמור לתודה" ב[[פסוקי דזמרה]].
 
את תפילת "מנחה" בערב יום הכיפורים מתפללים בשעה מוקדמת, כדי להספיק לאכול את הסעודה המפסקת ולהתכונן לכניסתו של היום הקדוש.
 
 


ב[[תפילת שחרית]], בערב יום הכיפורים, אין אומרים [[תחנון]]. וכן אין אומרים "למנצח מזמור לדוד יענך ה' ביום צרה". בני אשכנז נוהגים שלא לומר גם את "מזמור לתודה" ב[[פסוקי דזמרה]].
בתפילת מנחה, בסיום תפילת שמונה עשרה, מוסיפים את ה[[וידוי]] הארוך הנאמר בתפילות יום הכיפורים.


=== אכילה בו ===
=== אכילה בו ===


מצוה להרבות בסעודה בערב יום הכיפורים. חז"ל אמרו ששכר מצוה זו גדול הוא מאוד, והאוכל בתשיעי בתשרי וצם בעשירי בו, כאילו צם בימים תשיעי ועשירי בתשרי, שכן נאמר: "ועיניתם את נפשותיכם... בתשעה לחודש בערב" - וכי בתשיעי בתשרי מתענים, והלא בעשירי בתשרי מתענים? "אלא לומר לך כל האוכל ושותה בתשיעי, מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי".
מצוה להרבות בסעודה בערב יום הכיפורים. חז"ל אמרו ששכר מצוה זו גדול הוא מאוד, והאוכל בתשיעי בתשרי וצם בעשירי בו, כאילו צם בימים תשיעי ועשירי בתשרי, שכן נאמר: "ועיניתם את נפשותיכם... בתשעה לחודש בערב" - וכי בתשיעי בתשרי מתענים, והלא בעשירי בתשרי מתענים? "אלא לומר לך כל האוכל ושותה בתשיעי, מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי".
=== דברים שלא אוכלים ===


אין לאכול בערב יום הכיפורים מאכלים כבדים שיכבידו עליו את הצום, אלא יאכל מאכלים קלים לעיכול. כמו כן, אין לאכול מאכלים המחממים את הגוף.
אין לאכול בערב יום הכיפורים מאכלים כבדים שיכבידו עליו את הצום, אלא יאכל מאכלים קלים לעיכול. כמו כן, אין לאכול מאכלים המחממים את הגוף.
שורה 26: שורה 28:


היו גדולים בישראל שהתנגדו בתוקף למנהג זה. לדעת חלק מן ה[[ראשונים]], יש במנהג כפרות משום "[[דרכי האמורי]]". ה[[שולחן ערוך]] כותב: "מה שנוהגים לעשות כפרות בערב יום הכיפורים, לשחוט תרנגול על כל זכר ולומר פסוקים - יש למנוע המנהג". לעומתם היו כאלה שדרשו שלא לשנותו, מפני שראו בו מנהג ותיקין.
היו גדולים בישראל שהתנגדו בתוקף למנהג זה. לדעת חלק מן ה[[ראשונים]], יש במנהג כפרות משום "[[דרכי האמורי]]". ה[[שולחן ערוך]] כותב: "מה שנוהגים לעשות כפרות בערב יום הכיפורים, לשחוט תרנגול על כל זכר ולומר פסוקים - יש למנוע המנהג". לעומתם היו כאלה שדרשו שלא לשנותו, מפני שראו בו מנהג ותיקין.
=== תפילת מנחה ===
את תפילת "מנחה" בערב יום הכיפורים מתפללים בשעה מוקדמת, כדי להספיק לאכול את הסעודה המפסקת ולהתכונן לכניסתו של היום הקדוש.
בתפילת מנחה, בסיום תפילת שמונה עשרה, מוסיפים את ה[[וידוי]] הארוך הנאמר בתפילות יום הכיפורים.


=== טבילה ===
=== טבילה ===
supress
6,486

עריכות

תפריט ניווט