לאו שאין בו מעשה: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ
תיקון הקלדה
מ (טיפול בתבנית מקור)
מ (תיקון הקלדה)
שורה 11: שורה 11:
'''הטעם''' שאינו לוקה עליו הוא משום שהוא קל יותר, כיוון שלא עשה מעשה {{מקור|(תומים לד-א)}}.
'''הטעם''' שאינו לוקה עליו הוא משום שהוא קל יותר, כיוון שלא עשה מעשה {{מקור|(תומים לד-א)}}.


בדינים שונים ==בדינים שונים==
==בדינים שונים==
בדינים שונים '''נותר''' הוא לאו שאין בו מעשה {{מקור|(בבלי:תמורה ד:)}}, אך הרמב"ם {{מקור|(פסולי המוקדשים יח-ט)}} הסביר שאינו לוקה עליו משום שהוא לאו הניתק לעשה, והקשו האחרונים מדוע לא ביאר שאינו לוקה עליו משום שאין בו מעשה {{מקור|(כסף משנה ומשנה למלך שם, מנחת חינוך ח-ה [ח])}}.
'''נותר''' הוא לאו שאין בו מעשה {{מקור|(בבלי:תמורה ד:)}}, אך הרמב"ם {{מקור|(פסולי המוקדשים יח-ט)}} הסביר שאינו לוקה עליו משום שהוא לאו הניתק לעשה, והקשו האחרונים מדוע לא ביאר שאינו לוקה עליו משום שאין בו מעשה {{מקור|(כסף משנה ומשנה למלך שם, מנחת חינוך ח-ה [ח])}}.
בדינים שונים
 
==פרטי הדין==
==פרטי הדין==
'''כשאפשר לעבור עליו ע"י מעשה''', כגון לא תחסום שור בדישו, שאפשר לחוסמו ע"י מעשה (אך אפשר גם ע"י דיבור, שאינו נחשב למעשה) יש שלוש דעות במפרשים {{מקור|(הביאם מנחת חינוך ח-ה [ח] ד"ה אך לסברת, ובקומץ המנחה שם, וסח-א [ג])}}:
'''כשאפשר לעבור עליו ע"י מעשה''', כגון לא תחסום שור בדישו, שאפשר לחוסמו ע"י מעשה (אך אפשר גם ע"י דיבור, שאינו נחשב למעשה) יש שלוש דעות במפרשים {{מקור|(הביאם מנחת חינוך ח-ה [ח] ד"ה אך לסברת, ובקומץ המנחה שם, וסח-א [ג])}}:
מבוקר
550

עריכות

תפריט ניווט