16,530
עריכות
שינה: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
הוספת תגיות מקור
מ (הוספת תגיות מקור) |
מ (הוספת תגיות מקור) |
||
| שורה 11: | שורה 11: | ||
המושג שנת עולם<ref><makor>ירמיהו נא לט.</makor></ref> משמש באופן מושאל למוות. | המושג שנת עולם<ref><makor>ירמיהו נא לט.</makor></ref> משמש באופן מושאל למוות. | ||
אדם שהוא עייף מאד ונרדם מהר, השינה חוטפת אותו<ref><makor>בבלי ברכות ד ב.</makor></ref>, או אונסת אותו<ref><makor>בבלי תמיד כח א,</makor> ובפירש"י שם ד"ה ק"ו.</ref>. בדרך כלל מתוארת תחילת השינה כנפילה<ref><makor>בראשית ב כא;</makor> שם טו יב; שמו"א כו יב. ומכאן הלשון בתפילה 'המפיל חבלי שינה'.</ref>. | אדם שהוא עייף מאד ונרדם מהר, השינה חוטפת אותו<ref><makor>בבלי ברכות ד ב.</makor></ref>, או אונסת אותו<ref><makor>בבלי תמיד כח א,</makor> ובפירש"י שם ד"ה ק"ו.</ref>. בדרך כלל מתוארת תחילת השינה כנפילה<ref><makor>בראשית ב כא;</makor> שם טו יב; <makor>שמו"א כו יב.</makor> ומכאן הלשון בתפילה 'המפיל חבלי שינה'.</ref>. | ||
בשנים האחרונות התפתח ענף רפואי מיוחד<ref>sleep medicine.</ref> העוסק בחקר השינה, ובטיפול בהפרעות שינה. | בשנים האחרונות התפתח ענף רפואי מיוחד<ref>sleep medicine.</ref> העוסק בחקר השינה, ובטיפול בהפרעות שינה. | ||
| שורה 105: | שורה 105: | ||
אכן שינה בעמוד השחר מועילה כמו הפיכת ברזל לפלדה<ref><makor>בבלי ברכות סב ב,</makor> ופירש"י שם ד"ה כאסטמא.</ref>, והיינו ששינה בשחרית היא נעימה מאד, ולכן אל יעשה זאת האדם כי זה מוציא אותו מן העולם, אבל בעמוד השחר עדיין מותר לישון וליהנות<ref>ערוך ע' אסטמה.</ref>. | אכן שינה בעמוד השחר מועילה כמו הפיכת ברזל לפלדה<ref><makor>בבלי ברכות סב ב,</makor> ופירש"י שם ד"ה כאסטמא.</ref>, והיינו ששינה בשחרית היא נעימה מאד, ולכן אל יעשה זאת האדם כי זה מוציא אותו מן העולם, אבל בעמוד השחר עדיין מותר לישון וליהנות<ref>ערוך ע' אסטמה.</ref>. | ||
כמו כן יש שנהגו לישון בצהרים<ref>ראה שמו"ב ד ה. וראה להלן הע' 189 ואילך.</ref>. | כמו כן יש שנהגו לישון בצהרים<ref>ראה <makor>שמו"ב ד ה.</makor> וראה להלן הע' 189 ואילך.</ref>. | ||
'''שינה ואכילה''' הקיבה משמשת את הנפש לשינה<ref><makor>ויקרא רבה ד ה.</makor> וראה <makor>בבלי ברכות סא ב,</makor> קיבה ישנה, אף נעור (היינו החוטם מעיר משינה).</ref>. והיינו משום שמאכל מביא את השינה, שכל מי שהוא רעב או אכל קימעא - שנתו מתנודדת ממנו; אכל הרבה - שנתו מתוקה, שכל מי שהוא שבע, המאכל מביאהו לידי שינה<ref><makor>בבלי יומא יח א;</makor> תנחומא, תשא, ג. וראה בהסבר מאמר זה על פי ההבנה בימי הביניים בשו"ת רשב"ש סי' שט.</ref>. מבחינה מדעית ההנחה היא, שלאחר האוכל יש פעילות-יתר של הקיבה ומערכת העיכול, ועקב כך יש הצטברות רבה של דם במערכת זו על חשבון חלק מזרימת הדם למוח, ולכן יש תחושה של עייפות אחרי האוכל. אך עודף אוכל גורם להפרעות שינה<ref>בן סירא לד כ. וראה בן סירא פ"ל - האוכל במידה תיעבר שנתו, ולאור בוקר יקום שמח, והממלא בטנו באכילה יתירה, נדדה שנתו ומכאובים בבטנו.</ref>, ולכן עשיר לא ישן טוב<ref><makor>קהלת ה יא.</makor></ref>. | '''שינה ואכילה''' הקיבה משמשת את הנפש לשינה<ref><makor>ויקרא רבה ד ה.</makor> וראה <makor>בבלי ברכות סא ב,</makor> קיבה ישנה, אף נעור (היינו החוטם מעיר משינה).</ref>. והיינו משום שמאכל מביא את השינה, שכל מי שהוא רעב או אכל קימעא - שנתו מתנודדת ממנו; אכל הרבה - שנתו מתוקה, שכל מי שהוא שבע, המאכל מביאהו לידי שינה<ref><makor>בבלי יומא יח א;</makor> תנחומא, תשא, ג. וראה בהסבר מאמר זה על פי ההבנה בימי הביניים בשו"ת רשב"ש סי' שט.</ref>. מבחינה מדעית ההנחה היא, שלאחר האוכל יש פעילות-יתר של הקיבה ומערכת העיכול, ועקב כך יש הצטברות רבה של דם במערכת זו על חשבון חלק מזרימת הדם למוח, ולכן יש תחושה של עייפות אחרי האוכל. אך עודף אוכל גורם להפרעות שינה<ref>בן סירא לד כ. וראה בן סירא פ"ל - האוכל במידה תיעבר שנתו, ולאור בוקר יקום שמח, והממלא בטנו באכילה יתירה, נדדה שנתו ומכאובים בבטנו.</ref>, ולכן עשיר לא ישן טוב<ref><makor>קהלת ה יא.</makor></ref>. | ||
| שורה 144: | שורה 144: | ||
שינת קבע - מוגדרת אף היא מבחינת משך זמן השינה, ומבחינת צורת השינה. מבחינת משך השינה - יש אומרים, שהיא שלוש שעות; יש אומרים, שהיא חצי שעה; ויש אומרים, שהיא מעט יותר משלוש דקות<ref>ראה שע"ת או"ח סי' ד סק"י; ביאוה"ל סי' ד סט"ז ד"ה דוד; כף החיים שם אות נה.</ref>. מבחינת צורת השינה - דווקא אם ישן על מיטתו, ולא אם נרדם כשהוא מניח ראשו בין ברכיו וכיו"ב<ref>טושו"ע או"ח מד א.</ref>. | שינת קבע - מוגדרת אף היא מבחינת משך זמן השינה, ומבחינת צורת השינה. מבחינת משך השינה - יש אומרים, שהיא שלוש שעות; יש אומרים, שהיא חצי שעה; ויש אומרים, שהיא מעט יותר משלוש דקות<ref>ראה שע"ת או"ח סי' ד סק"י; ביאוה"ל סי' ד סט"ז ד"ה דוד; כף החיים שם אות נה.</ref>. מבחינת צורת השינה - דווקא אם ישן על מיטתו, ולא אם נרדם כשהוא מניח ראשו בין ברכיו וכיו"ב<ref>טושו"ע או"ח מד א.</ref>. | ||
תנומה או נמנום - היא שינה שטחית וקלה, נים ולא נים, תיר<ref>היינו ער - ראה <makor>רש"י תענית יב ב</makor> ד"ה תיר.</ref> ולא תיר, קורים לו ועונה, אבל לא יודע להשיב בסברה, ואם מזכירים לו הוא נזכר<ref><makor>בבלי פסחים קכ ב; תענית יב</makor> א; <makor>בבלי מגילה יח ב;</makor> <makor>בבלי יבמות נד א;</makor> נידה סג א. וכתבו התוס' <makor>בבלי תענית יב ב</makor> ד"ה נים, שגם נים וגם תיר הוא בתחילת השינה, ובשם רבי כתבו, שתיר הוא בתחילת השינה, ונים הוא בתוך השינה כשניעור משנתו, ולעומת זאת כתבו התוס' בנידה סג א ד"ה נים, שנים ולא נים הוא בתחילת הלילה, ותיר ולא תיר הוא בסוף השינה, כשמתחיל להתעורר משנתו. וראה מה שהגיה בגליון הש"ס תענית שם. וראה בנידון בט"ז או"ח סי' תרצ סק"ח. ובכל מקרה נראה שהתיאורים הללו מתאימים לשלב הנמנום של השינה השקטה, שהוא השלב הראשון מארבעת שלבי השינה השקטה - ראה לעיל ברקע המדעי.</ref>, היינו שאם שואלים אותו היכן הניח כלי פלוני, אין הוא יודע לענות, ואם מזכירים לו שהניחו במקום פלוני הוא נזכר ואומר הן או לאו<ref>מ"ב סי' תעח סק"ט. וראה עוד בביאור הגר"א על <makor>משלי ו ד.</makor></ref>. | תנומה או נמנום - היא שינה שטחית וקלה, נים ולא נים, תיר<ref>היינו ער - ראה <makor>רש"י תענית יב ב</makor> ד"ה תיר.</ref> ולא תיר, קורים לו ועונה, אבל לא יודע להשיב בסברה, ואם מזכירים לו הוא נזכר<ref><makor>בבלי פסחים קכ ב; תענית יב</makor> א; <makor>בבלי מגילה יח ב;</makor> <makor>בבלי יבמות נד א;</makor> <makor>נידה סג א.</makor> וכתבו התוס' <makor>בבלי תענית יב ב</makor> ד"ה נים, שגם נים וגם תיר הוא בתחילת השינה, ובשם רבי כתבו, שתיר הוא בתחילת השינה, ונים הוא בתוך השינה כשניעור משנתו, ולעומת זאת כתבו התוס' בנידה סג א ד"ה נים, שנים ולא נים הוא בתחילת הלילה, ותיר ולא תיר הוא בסוף השינה, כשמתחיל להתעורר משנתו. וראה מה שהגיה בגליון הש"ס תענית שם. וראה בנידון בט"ז או"ח סי' תרצ סק"ח. ובכל מקרה נראה שהתיאורים הללו מתאימים לשלב הנמנום של השינה השקטה, שהוא השלב הראשון מארבעת שלבי השינה השקטה - ראה לעיל ברקע המדעי.</ref>, היינו שאם שואלים אותו היכן הניח כלי פלוני, אין הוא יודע לענות, ואם מזכירים לו שהניחו במקום פלוני הוא נזכר ואומר הן או לאו<ref>מ"ב סי' תעח סק"ט. וראה עוד בביאור הגר"א על <makor>משלי ו ד.</makor></ref>. | ||
תרדמה היא שינה עמוקה<ref>מלבי"ם <makor>בראשית ב כא.</makor></ref>. | תרדמה היא שינה עמוקה<ref>מלבי"ם <makor>בראשית ב כא.</makor></ref>. | ||
| שורה 187: | שורה 187: | ||
'''וידוי''' בלילה קודם השינה נכון לאדם שיפשפש במעשיו שעשה כל היום, ויתוודה על חטאים שעשה, וראוי למחול לכל מי שחטא כנגדו<ref>מ"ב סי' רלט סק"ט. וראה עוד בסדר ההליכה לישון בס' ראשית חכמה, שער הקדושה, פ"ז אות' פד-פח.</ref>. | '''וידוי''' בלילה קודם השינה נכון לאדם שיפשפש במעשיו שעשה כל היום, ויתוודה על חטאים שעשה, וראוי למחול לכל מי שחטא כנגדו<ref>מ"ב סי' רלט סק"ט. וראה עוד בסדר ההליכה לישון בס' ראשית חכמה, שער הקדושה, פ"ז אות' פד-פח.</ref>. | ||
'''צורת השינה''' אסור לאדם לישון על עורפו ופניו למעלה, אלא יטה מעט, שלא יבוא לידי קישוי, ולידי הוצאת זרע לבטלה<ref><makor>בבלי ברכות יג ב;</makor> נידה יד א.</ref>. יש מי שאסרו לישון גם כשפניו למטה, אלא יישן דווקא על צידו<ref>ערוך ע' פרקד; <makor>רמב"ם דעות ד ה;</makor> מ"ב סי' רלט סק"ו. וראה עוד באוצה"פ סי' כג סק"ט. וראה בס' יד פשוטה על הרמב"ם שם, שהלשון 'אפרקדן' או 'פרקדן' הוא בין שכיבה על הגב, ובין שכיבה על הבטן. וראה באוצה"פ שם בהערה, מה שהביא מבעל אפרקסתא דעניא להקשות על איגרת הרמב"ם לתלמידו ר"י אבן תיבון (בקובץ תשובות הרמב"ם ואגרותיו, עמ' 28 ובשו"ת פאר הדור סי' קמג) שבסיומו של יום הוא שוכב פרקדן מרוב עייפות. ותירץ שכנראה היה מטוה קצת על צידו, או שהיה בגדר חולה, או שלנוח מותר פרקדן, ורק לישון אסור כך.</ref>. | '''צורת השינה''' אסור לאדם לישון על עורפו ופניו למעלה, אלא יטה מעט, שלא יבוא לידי קישוי, ולידי הוצאת זרע לבטלה<ref><makor>בבלי ברכות יג ב;</makor> <makor>נידה יד א.</makor></ref>. יש מי שאסרו לישון גם כשפניו למטה, אלא יישן דווקא על צידו<ref>ערוך ע' פרקד; <makor>רמב"ם דעות ד ה;</makor> מ"ב סי' רלט סק"ו. וראה עוד באוצה"פ סי' כג סק"ט. וראה בס' יד פשוטה על הרמב"ם שם, שהלשון 'אפרקדן' או 'פרקדן' הוא בין שכיבה על הגב, ובין שכיבה על הבטן. וראה באוצה"פ שם בהערה, מה שהביא מבעל אפרקסתא דעניא להקשות על איגרת הרמב"ם לתלמידו ר"י אבן תיבון (בקובץ תשובות הרמב"ם ואגרותיו, עמ' 28 ובשו"ת פאר הדור סי' קמג) שבסיומו של יום הוא שוכב פרקדן מרוב עייפות. ותירץ שכנראה היה מטוה קצת על צידו, או שהיה בגדר חולה, או שלנוח מותר פרקדן, ורק לישון אסור כך.</ref>. | ||
אם שכב לישון על צידו, ובאמצע הלילה התהפך על גבו או על בטנו - יש מי שכתב, שאין צריך להזיזו<ref>שו"ת אז נדברו חי"ב סי' מב.</ref>; ויש מי שכתב, שצריך להזיזו, אפילו אם על ידי כך יתעורר משנתו<ref>שו"ת עולת יצחק ח"ב סי' צ.</ref>. ומכל מקום אין איסור לשכב על גבו אם רצונו לנוח בלבד, ולא לישון<ref>שו"ת עולת יצחק ח"א סי' מח, ושם ח"ב סי' צ. והביא מאגרותיו של הרמב"ם שתיאר את עייפותו לאחר עבודתו, שלא יכול לשבת בשום פנים אלא לשכב פרקדן - אגרות הרמב"ם, מהדורת ירושלים, תשמ"ח, עמ' תקסג.</ref>. | אם שכב לישון על צידו, ובאמצע הלילה התהפך על גבו או על בטנו - יש מי שכתב, שאין צריך להזיזו<ref>שו"ת אז נדברו חי"ב סי' מב.</ref>; ויש מי שכתב, שצריך להזיזו, אפילו אם על ידי כך יתעורר משנתו<ref>שו"ת עולת יצחק ח"ב סי' צ.</ref>. ומכל מקום אין איסור לשכב על גבו אם רצונו לנוח בלבד, ולא לישון<ref>שו"ת עולת יצחק ח"א סי' מח, ושם ח"ב סי' צ. והביא מאגרותיו של הרמב"ם שתיאר את עייפותו לאחר עבודתו, שלא יכול לשבת בשום פנים אלא לשכב פרקדן - אגרות הרמב"ם, מהדורת ירושלים, תשמ"ח, עמ' תקסג.</ref>. | ||