מבוקר
8,889
עריכות
יהדות טטואן: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
דניאל ונטורה (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
דניאל ונטורה (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''יהודי טטואן''' בירת מרוקו הספרדית, עד שנת 1956, עת מרוקו קיבלה את עצמאותה. רבים מיהודי האזור היו אזרחי וספגו לא מעט תרבות ספרדית אירופית: נימוסים, לבוש והשכלה שיהודי טטואן. טטואן נקראה בזמנו "ירושלים דה-מרואקוס"-ירושלים של מרוקו. היא נקראה גם ירושלים הקטנה, בשל רבניה ודייניה הגדולים והמכובדים שאבותיהם הגיעו מ[[גירוש ספרד]] ופורטוגל. בבתי הכנסת בעיר הצטברו ספרי קודש עתיקים. | '''יהודי טטואן''' בירת מרוקו הספרדית, עד שנת 1956, עת מרוקו קיבלה את עצמאותה. רבים מיהודי האזור היו אזרחי וספגו לא מעט תרבות ספרדית אירופית: נימוסים, לבוש והשכלה שיהודי טטואן. טטואן נקראה בזמנו "ירושלים דה-מרואקוס"-ירושלים של מרוקו. היא נקראה גם ירושלים הקטנה, בשל רבניה ודייניה הגדולים והמכובדים שאבותיהם הגיעו מ[[גירוש ספרד]] ופורטוגל. בבתי הכנסת בעיר הצטברו ספרי קודש עתיקים. | ||
==על העיר== | ==על העיר== | ||
טטואן העיר השנייה בגודלה אחרי טנג’ר במחוז טנג'יר-טטואן שבצפון [[מרוקו]]. מחוז המקביל וגובל במיצר גיברלטר המפריד בין אדמת מרוקו לספרד. בשנת 2004 התגוררו בעיר 320,539 איש, ובנפת טטואן מתגוררים כ-665,000 תושבים<ref>[http://www.tetouanweb.ma/ CartoGraphie de la Région du Nord]</ref>. | |||
טטאון הלבנה פרושה על רמה נפרדת, "מגדל דרסה" ההפורחת בשפע עצים. טטואן הוקמה ב-1307 על-ידי הסולטן המרינידי אבוטביד. הספרדים זעמו על העיר, שהפכה במהלך השנים לבסיס מפחיד של שודדי-ים וב-1399 החריב אותה מלך ספרד עד היסוד. במאה ה-16, בסופו של הכיבוש הספרדי, גירשו מלכי ספרד אלפי מוסלמים ויהודים מספרד למרוקו ויישבו מחדש את העיר. מולאי איסמעאיל פיתח במאה ה-17 את המסחר עם המערב והביא את העיר לרמת מסחר גבוהה. ב-1860 שבו הספרדים וכבשו את טטואן ונשארו בה על פי הסכם מדריד מ-1913, עד שמרוקו קיבלה עצמאות. | טטאון הלבנה פרושה על רמה נפרדת, "מגדל דרסה" ההפורחת בשפע עצים. טטואן הוקמה ב-1307 על-ידי הסולטן המרינידי אבוטביד. הספרדים זעמו על העיר, שהפכה במהלך השנים לבסיס מפחיד של שודדי-ים וב-1399 החריב אותה מלך ספרד עד היסוד. במאה ה-16, בסופו של הכיבוש הספרדי, גירשו מלכי ספרד אלפי מוסלמים ויהודים מספרד למרוקו ויישבו מחדש את העיר. מולאי איסמעאיל פיתח במאה ה-17 את המסחר עם המערב והביא את העיר לרמת מסחר גבוהה. ב-1860 שבו הספרדים וכבשו את טטואן ונשארו בה על פי הסכם מדריד מ-1913, עד שמרוקו קיבלה עצמאות. | ||
==יהודי טטואן== | ==יהודי טטואן== | ||
| שורה 24: | שורה 22: | ||
בשנת 1862 הקים ארגון [[כל ישראל חברים]] בית ספר יהודי לבנים בעיר, ובשנת 1868 ייסד גם בית ספר לבנות. בתחילת ה-20 היוו ה[[יהודים]] כחמישית מתושבי העיר, אולם מאוחר יותר היגרו ממנה ל[[אלג'יריה]], [[דרום אמריקה]], [[ישראל]], [[צרפת]] ול[[קנדה]], ומאז שנות ה-60 מתגוררים בטטואן יהודים בודדים. | בשנת 1862 הקים ארגון [[כל ישראל חברים]] בית ספר יהודי לבנים בעיר, ובשנת 1868 ייסד גם בית ספר לבנות. בתחילת ה-20 היוו ה[[יהודים]] כחמישית מתושבי העיר, אולם מאוחר יותר היגרו ממנה ל[[אלג'יריה]], [[דרום אמריקה]], [[ישראל]], [[צרפת]] ול[[קנדה]], ומאז שנות ה-60 מתגוררים בטטואן יהודים בודדים. | ||
==אישים מפורסמים== | |||
בין יוצאי העיר נמצאים האישים הידועים הבאים: | |||
* [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A2%D7%9E%D7%A8%D7%9D_%D7%90%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%A2 הרב עמרם אבורביע] המתייחס למשפחת אבורביע מקסטיליה שב[[ספרד]] נולד בטטואן, שב[[מרוקו הספרדית]] בשנת תרנ"ב (1892) לשלמה ויוכבד לבית כלפון. בטטואן היה לאביו בית מדרש שנקרא "מדרש שלמה", משעלה האב שלמה אבורביע לארץ החזיק בביתו ישיבה בשם "אור זרוע". מחבר הספר [[נתיבי-עם]] על ממנהגי ירושלים | |||
בשנת תשי"א (1951) נבחר אבורביע על ידי [[הרבנות הראשית לישראל]], בראשותו של הראשון לציון עוזיאל, כרב ראשי לעדה הספרדית בפתח-תקוה לצידו של הרב הראשי של פתח-תקוה הרב ראובן כץ, וגם היה חבר מועצת הרבנות הראשית לישראל. עוד לפני הקמת המדינה, נטל הרב עמרם אבורביע חלק במאבק היישובבארץ לתקומת המדינה, היו לו קשרים עם מחתרת ההגנה, בגין זאת אף נעצר על ידי שלטונות המנדט. גם בניו נמנו על הנוטרים והיו חברי מחתרות ובהמשך שרתו בצה"ל. | |||
*[http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%93%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%9C_%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%9C%D7%95%D7%99 חבר הכנסת דניאל יצחק לוי] לוי נולד בטטואן . למד בבית ספר תיכון וכשנתיים בבית ספר גבוה לפדגוגיה בספרד. לאחר מכן, היה חבר הוועד הארצי של הפדרציה הציונית במרוקו, חבר ועד ארגוני הנוער היהודי במרוקו ופעיל בעלייה ב'. בשנת 1957 עלה לארץ. | |||
לאחר עלייתו לארץ, נבחר לראש סניף הפועל המזרחי באשקלון. לוי אף שימש כסגן מנהל בבנק המזרחי ברמלה והיה חבר הוועד הפועל הציוני וחבר הנהלת המפד"ל. בנוסף, היה פעיל בתחום החינוך הדתי. | |||
בשנת 1965 נבחר כח"כ מטעם המפד"ל לכנסת השישית. הוא כיהן אף בכנסת השביעית, עד פיזורה בדצמבר 1967. במהלך כהונתה של הכנסת השישית, כיהן כחבר ועדת הכספים וועדת הפנים. במהלך כהונתה של הכנסת השביעית, כיהן כחבר בוועדת הכספים. נפטר בי"ג באדר א' תשנ"ה. | |||
בנו, הרב [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%9C%D7%95%D7%99 יצחק לוי], אף הוא ח"כ מטעם המפד"ל. בנו השני, הרב שלמה לוי, הינו ראש הכולל ב[[ישיבת הר עציון]]. | |||
[[קטגוריה:יהדות אפריקה]] | [[קטגוריה:יהדות אפריקה]] | ||