מבוקר
8,889
עריכות
יהדות טטואן: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
דניאל ונטורה (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
דניאל ונטורה (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[תמונה:Ceuta-melilla.png|left|thumb|250px|מפת האזור]] | [[תמונה:Ceuta-melilla.png|left|thumb|250px|מפת האזור]] | ||
[[קובץ:Ceuta-melilla.png|שמאל|ממוזער|250px|מפת האזור]] | |||
'''יהודי טטואן''', העיר, אשר הייתה בירת [[מרוקו הספרדית]], עד שצורפה ל[[מרוקו]] עצמאית בשנת 1956. אז, רבים מיהודי העיר החליטו לעבור לערים: סאוטה ומלייה בצפון מרוקו, אשר נשארו תחת שלטון [[ספרד]]. בשנת 1960 היו בעיר 3,103 יהודים, לאחר [[מלחמת ששת הימים]] מספרם פחת לאלפיים ובשנת 1990 לא היו בה יותר ממאתים נפש. | '''יהודי טטואן''', העיר, אשר הייתה בירת [[מרוקו הספרדית]], עד שצורפה ל[[מרוקו]] עצמאית בשנת 1956. אז, רבים מיהודי העיר החליטו לעבור לערים: סאוטה ומלייה בצפון מרוקו, אשר נשארו תחת שלטון [[ספרד]]. בשנת 1960 היו בעיר 3,103 יהודים, לאחר [[מלחמת ששת הימים]] מספרם פחת לאלפיים ובשנת 1990 לא היו בה יותר ממאתים נפש. | ||
| שורה 34: | שורה 35: | ||
בשנת 1713, ב"חוזה אוטרכט", קיבלה לידיה [[בריטניה]] את גיברלטר כ"מושבת כתר בריטית". שלטונות ספרד נהגה להטיל הסגר על העיר ולכן האספקה לחיל המצב הבריטי היה תלויה במרוקו. למרות שבחוזה נקבע כי אין למכור נדל"ן ליהודים (או בני דת ישמעאל), הבריטים שישבו במקום העלימו עין מאיסור זה בשל הצורך המעשי לקיים קשרי מסחר עם [[מרוקו]]. | בשנת 1713, ב"חוזה אוטרכט", קיבלה לידיה [[בריטניה]] את גיברלטר כ"מושבת כתר בריטית". שלטונות ספרד נהגה להטיל הסגר על העיר ולכן האספקה לחיל המצב הבריטי היה תלויה במרוקו. למרות שבחוזה נקבע כי אין למכור נדל"ן ליהודים (או בני דת ישמעאל), הבריטים שישבו במקום העלימו עין מאיסור זה בשל הצורך המעשי לקיים קשרי מסחר עם [[מרוקו]]. | ||
הסוחרים היהודים בעיר היו בעלי קשרים טובים עם | הסוחרים היהודים בעיר היו בעלי קשרים טובים עם יהודי טטואן - עיר הנמל היחידה של מרוקו - לחופי הים התיכון. וכך הסוחרים היהודים של גיברלטר קבלו על עצמם את העברת האספקה לצבא הבריטי ולאזרחי המושבה. התוצאה הייתה כי יהודי גיברלטר היו אזרחים מכובדים של ה"מושבה" הבריטית. משנת 1704 יש נוכחות רצופה של יהודים בעיר. בשנת 1749 הוסרו המגבלות החוקיות על ההתישבות היהודית בעיר. | ||
==איפיוני הקהילה== | ==איפיוני הקהילה== | ||
| שורה 59: | שורה 60: | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
<div style="direction: ltr;"> | |||
* Moïse Rahmani [http://www.sefarad.org/publication/lm/037/18.html Histoire des Juifs de Tétouan], European Sephardic Institute | * Moïse Rahmani [http://www.sefarad.org/publication/lm/037/18.html Histoire des Juifs de Tétouan], European Sephardic Institute | ||
</div> | |||
==הערות שוליים== | ==הערות שוליים== | ||
<references /> | <references /> | ||