19
עריכות
ישיבת מרכז הרב: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
(←יסודה) |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''"הישיבה המרכזית העולמית מיסודו של מרן הרב אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל"''' (המכונה מרכז, במלעיל) היא ישיבת הדגל של הציונות הדתית לאומית. | '''"הישיבה המרכזית העולמית מיסודו של מרן [[הרב אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל]]"''' (המכונה מרכז, במלעיל) היא ישיבת הדגל של [[הציונות הדתית לאומית]]. | ||
ישיבת "מרכז הרב" נוסדה ע"י הרב הראשי הראשון של ארץ ישראל הרב אברהם יצחק הכהן קוק (הראי"ה) בשנת תרפ"ד (1924). הישיבה ממוקמת כיום בירושלים בשכונת קרית-משה ברחוב הרב צבי יהודה. בעבר היא שכנה במרכז העיר בין רחוב יפו לשכונת "גאולה", על יד בית הרב. | ישיבת "מרכז הרב" נוסדה ע"י הרב הראשי הראשון של ארץ ישראל הרב אברהם יצחק הכהן קוק ([[הראי"ה]]) בשנת תרפ"ד (1924). הישיבה ממוקמת כיום בירושלים בשכונת [[קרית-משה]] ברחוב הרב צבי יהודה. בעבר היא שכנה במרכז העיר בין רחוב יפו לשכונת "גאולה", על יד [[בית הרב]]. | ||
הישיבה נחשבת "לאם הישיבות הציוניות" ולמגדלור הרוחני של התנועה הציונית דתית בכלל. זאת משום שרוב הישיבות הציוניות שקיימות היום, הוקמו ע"י רבנים שלמדו בה, או תלמידים של רבנים שלמדו בישיבת מרכז הרב. | הישיבה נחשבת "לאם הישיבות הציוניות" ולמגדלור הרוחני של התנועה הציונית דתית בכלל. זאת משום שרוב הישיבות הציוניות שקיימות היום, הוקמו ע"י [[רבנים]] שלמדו בה, או תלמידים של רבנים שלמדו בישיבת מרכז הרב. | ||
== יסודה == | == יסודה == | ||
| שורה 15: | שורה 15: | ||
== הישיבה בימי הראי"ה == | == הישיבה בימי הראי"ה == | ||
הישיבה שכנה בבית הרב בירושלים, (כיום ברחוב הרב קוק, סמוך לכיכר ציון). | הישיבה שכנה [[בבית הרב]] [[בירושלים]], (כיום ברחוב הרב קוק, סמוך לכיכר ציון). | ||
תוכנית הלימודים ומגמות החינוך בישיבה נכתבו לראשונה באחד מערבי חנוכה בשנת ה'תרפ"ב (1922) על-ידי הרב דוד כהן ("הנזיר"), תלמידו המובהק ומקורבו של הרב, על פי בקשת רבו. תוכנית זו היתה מקיפה מאד והיוותה חידוש נועז ומרחיק לכת בעולם הישיבות של היישוב הישן. חדשנות זו מתבטאת הן בהיקף הידיעות שנדרשו מתלמידי הישיבה בתחומי הנגלה (תלמוד, משפט) והנסתר(לימוד קבלה) והן בתכני הלימוד עצמם שכללו לימוד תנ"ך, התמודדות עם בקורת המקרא והעמקה במחשבת ישראל לדורותיה. | תוכנית הלימודים ומגמות החינוך בישיבה נכתבו לראשונה באחד מערבי חנוכה בשנת ה'תרפ"ב (1922) על-ידי הרב דוד כהן ("[[הרב הנזיר]]"), תלמידו המובהק ומקורבו של הרב, על פי בקשת רבו. תוכנית זו היתה מקיפה מאד והיוותה חידוש נועז ומרחיק לכת בעולם הישיבות של היישוב הישן. חדשנות זו מתבטאת הן בהיקף הידיעות שנדרשו מתלמידי הישיבה בתחומי [[הנגלה]] (תלמוד, משפט) [[והנסתר]](לימוד קבלה) והן בתכני הלימוד עצמם שכללו לימוד [[תנ"ך]], התמודדות עם [[בקורת המקרא]] והעמקה [[במחשבת ישראל]] לדורותיה. | ||
הלימוד בישיבה היה בדומה ללימוד בישיבות המסורתיות הרגילות, בש"ס ובפוסקים. אך הונהג בה חידוש מהפכני, בכך שהיו בה מספר שיעורים בנושאי אמונה, שניתנו בעיקר על ידי הראי"ה ו"הרב הנזיר" רבי דוד כהן. כמו כן הועברו בישיבה שיעורי תנ"ך, שעליהם הופקד בנו של הראי"ה, הרב צבי יהודה קוק. בישיבה לימדו גם הרב יעקב משה חרל"פ, רבה של שכונת שערי חסד בירושלים, הרב שלום נתן רענן, ועוד. כראש ישיבה, לצד הראי"ה, התמנה הרב אברהם אהרון בורשטיין, הגאון מטבריג, שעלה לארץ בשנת תרפ"ד (1924), ולשעוריו הגיעו רבים מתלמידי החכמים שבירושלים, גם כאלה שלא היו קשורים לישיבת מרכז הרב,בתקופה זו היו מגעים להזמנתו של הגאון רבי שמעון שקופ לשמש כאחד מצוות ההוראה בישיבה, אך לבסוף לא יצא הדבר לפועל. כמו כן מצוי מכתב, שבו ביקש הרב יחזקאל אברמסקי זצ"ל, בהיותו בלונדון, לשמש כר"מ בישיבה. | הלימוד בישיבה היה בדומה ללימוד בישיבות המסורתיות הרגילות, בש"ס ובפוסקים. אך הונהג בה חידוש מהפכני, בכך שהיו בה מספר שיעורים בנושאי אמונה, שניתנו בעיקר על ידי הראי"ה ו"הרב הנזיר" רבי דוד כהן. כמו כן הועברו בישיבה שיעורי תנ"ך, שעליהם הופקד בנו של הראי"ה, הרב צבי יהודה קוק. בישיבה לימדו גם הרב יעקב משה חרל"פ, רבה של שכונת שערי חסד בירושלים, הרב שלום נתן רענן, ועוד. כראש ישיבה, לצד הראי"ה, התמנה הרב אברהם אהרון בורשטיין, הגאון מטבריג, שעלה לארץ בשנת תרפ"ד (1924), ולשעוריו הגיעו רבים מתלמידי החכמים שבירושלים, גם כאלה שלא היו קשורים לישיבת מרכז הרב,בתקופה זו היו מגעים להזמנתו של הגאון רבי שמעון שקופ לשמש כאחד מצוות ההוראה בישיבה, אך לבסוף לא יצא הדבר לפועל. כמו כן מצוי מכתב, שבו ביקש הרב יחזקאל אברמסקי זצ"ל, בהיותו בלונדון, לשמש כר"מ בישיבה. | ||