582
עריכות
רבי משה בן נחמן: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
מגדולי ישראל מתקופת ה[[ראשונים]], | רבינו משה בן נחמן זצ"ל היה מגדולי ישראל מתקופת ה[[ראשונים]], וכתב חידושים על הש"ס ופירוש על ה[[תורה]]. | ||
== תולדותיו == | == תולדותיו == | ||
נולד בגירונה שבספרד בשנת ד"א תתקנ"ד (1194), ונפטר ב[[ארץ ישראל]] בשנת ה"א ל' (1270). העמיד תלמידים הרבה, ביניהם ה[[רשב"א]] ו[[רבי אהרן הלוי]] (ה[[רא"ה]]). בשנת ה"א כ"ז (1267) נאלץ לגלות מספרד בעקבות ויכוח פומבי בענייני דת עם המשומד הנוצרי פבלו קריסטיאני. ויכוח זה כפו עליו המלך (שהעריכו מאוד) והכמורה הנוצריים שבקטלוניה. אמנם הרמב"ן ניצח בטענות ניצחות מן ה[[תלמוד]], ומפורסמת תשובתו לטענה "כיצד יודעת היהדות שעוד לא בא ה[[משיח]]?" והרמב"ן השיב שעל ימי המשיח נאמר "וכיתתו חרבותם לאיתים וחניתותם למזמרות". הרמב"ן פנה אל מלך ספרד ושאלו האם יהיה מוכן להשמיד את כל בנשק שלו ולהשבית את הצבא, והמלך כמובן סירב. ע"פ ההסכם שנכתב לפני הויכוח היה מותר לרמב"ן לומר כל מה שירצה, והרמב"ן אכן תקף בחריפות פעמים רבות טענות מגוחכות של הנוצרים. לאחר הויכוח נגזרה גזירה על שריפת ה[[תלמוד]] שבו נעזר הרמב"ן רבות להוכחת טיעוניו, והרמב"ן נאלץ לברוח מספרד. | רבינו משה בן נחמן נולד בגירונה שבספרד בשנת ד"א תתקנ"ד (1194), ונפטר ב[[ארץ ישראל]] בשנת ה"א ל' (1270). הרמב"ן העמיד תלמידים הרבה, ביניהם ה[[רשב"א]] ו[[רבי אהרן הלוי]] (ה[[רא"ה]]). בשנת ה"א כ"ז (1267) נאלץ לגלות מספרד בעקבות ויכוח פומבי בענייני דת עם המשומד הנוצרי פבלו קריסטיאני. ויכוח זה כפו עליו המלך (שהעריכו מאוד) והכמורה הנוצריים שבקטלוניה. אמנם הרמב"ן ניצח בטענות ניצחות מן ה[[תלמוד]], ומפורסמת תשובתו לטענה "כיצד יודעת היהדות שעוד לא בא ה[[משיח]]?" והרמב"ן השיב שעל ימי המשיח נאמר "וכיתתו חרבותם לאיתים וחניתותם למזמרות". הרמב"ן פנה אל מלך ספרד ושאלו האם יהיה מוכן להשמיד את כל בנשק שלו ולהשבית את הצבא, והמלך כמובן סירב. ע"פ ההסכם שנכתב לפני הויכוח היה מותר לרמב"ן לומר כל מה שירצה, והרמב"ן אכן תקף בחריפות פעמים רבות טענות מגוחכות של הנוצרים. לאחר הויכוח נגזרה גזירה על שריפת ה[[תלמוד]] שבו נעזר הרמב"ן רבות להוכחת טיעוניו, והרמב"ן נאלץ לברוח מספרד. | ||
בגיל 73 עלה הרמב"ן לארץ ישראל על אף הסכנות, ושם חידש את הישוב היהודי ב[[ירושלים]], אשר נחרב קודם לכן על ידי הטטרים, ומשום כך הוא נחשב לאבי הישוב היהודי המודרני בירושלים. הוא מתאר כי בבואו לירושלים לא מצא בה כי אם שני אחים צבעים ששכרו את הרשות לסייד בירושלים. הרמב"ן שיפץ חורבה שנמאה בעיר (על שמה "בית הכנסת הרמב"ן) והחזיר את ספרי התורה שהוברחו לשכם בתקופת המלחמה. | בגיל 73 עלה הרמב"ן לארץ ישראל על אף הסכנות, ושם חידש את הישוב היהודי ב[[ירושלים]], אשר נחרב קודם לכן על ידי הטטרים, ומשום כך הוא נחשב לאבי הישוב היהודי המודרני בירושלים. הוא מתאר כי בבואו לירושלים לא מצא בה כי אם שני אחים צבעים ששכרו את הרשות לסייד בירושלים. הרמב"ן שיפץ חורבה שנמאה בעיר (על שמה "בית הכנסת הרמב"ן) והחזיר את ספרי התורה שהוברחו לשכם בתקופת המלחמה. | ||
| שורה 54: | שורה 54: | ||
* חידושי הרמב"ן על הש"ס. | * חידושי הרמב"ן על הש"ס. | ||
* ספר "מלחמות | * ספר "מלחמות ה'", שנכתב כתשובה להשגות [[הרז"ה]] (רבינו זרחיה הלוי) בספרו "[[המאור]]" על הלכות שכתב רבינו ה[[רי"ף]]. | ||
* דרשות הרמב"ן, פירוש לספר איוב, ספר הגאולה, ספר הויכוח, פירוש לספר היצירה, פירוש לשיר השירים, תורת האדם, האמונה והביטחון, מאמר על פנימיות התורה, מאמר תרי"ג מצוות, אגרות ושירים. נדפסו בשני כרכי "כתבי הרמב"ן" בהוצאת מוסד הרב קוק. | * דרשות הרמב"ן, פירוש לספר איוב, ספר הגאולה, ספר הויכוח, פירוש לספר היצירה, פירוש לשיר השירים, תורת האדם, האמונה והביטחון, מאמר על פנימיות התורה, מאמר תרי"ג מצוות, אגרות ושירים. נדפסו בשני כרכי "כתבי הרמב"ן" בהוצאת מוסד הרב קוק. | ||