מבוקר
8,889
עריכות
גבעת פנחס (ישוב): הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←זיהויים מאוחרים יותר
דניאל ונטורה (שיחה | תרומות) |
דניאל ונטורה (שיחה | תרומות) |
||
| שורה 32: | שורה 32: | ||
===זיהויים מאוחרים יותר=== | ===זיהויים מאוחרים יותר=== | ||
יוסף בן מתתיהו כתב ב"קדמוניות היהודים" "והוא מת [יהושע]... ושנות חייו מאה ועשר... והוא נקבר בעיר תמנת סרח [שבנחלת] שבט אפרים. באותו זמן מת גם אלעזר הכוהן הגדול והוריש את הכהונה לפינחס בנו. '''מצבתו וקברו נמצאים בעיר גבעה'''"<ref>יוסף בן מתתיהו, קדמוניות היהודים, ה', א', כט'</ref> - סתם גבעה.. | יוסף בן מתתיהו כתב ב"קדמוניות היהודים" "והוא מת [יהושע]... ושנות חייו מאה ועשר... והוא נקבר בעיר תמנת סרח [שבנחלת] שבט אפרים. באותו זמן מת גם אלעזר הכוהן הגדול והוריש את הכהונה לפינחס בנו. '''מצבתו וקברו נמצאים בעיר גבעה'''" <ref> יוסף בן מתתיהו, קדמוניות היהודים, ה', א', כט' | ||
</ref> - סתם גבעה. | |||
אובסביוס - בספר אונומסטיקון - המאה הרביעית, מנסה לזהות את כל שמות המקומות המוזכרים בכתבי הקודש. וכך הוא כתב על הערך "גבעת" : "גבעת, הר אפרים, עירו של פינחס בן אלעזר, אשר בה קברו את אלעזר. ועד היום יש כפר גבעתא כי"ב מילים מבית גוברין, שם מראים גם על מצבת חבקוק הנביא. והיתה במטה בנימין (יהושע יח' כח')". ההנחה היא שהוא טעה בזיהוי. גבעת פינחס איננה בשבט בנימין והר אפרים לא מגיע לתחום של 12 מיל מבית גוברין. יש לציין שאובסביוס אינו כותב שבמקום זה מראים את קברו של אלעזר אלא ששם מראים גם על מצבת חבקוק. | |||
שתי נוסעות נוצריות עברו בארץ לקראת סוף המאה הרביעית - אגריה ופאולה, מספרות בכתב יד שפורסם במאה ה-12 כי "בתמנת סרח קברו של יהושע בן נון הקדוש, ושם חרבות הצורים שבהם נימולו בני ישראל בשנית. כנסייה נבנתה שם ורחוקה היא מירושלים עשרים מיל. בהר אחר, במרחק שני מילין, הכנסייה ובה קבורות גופותיהן של אלעזר ופינחס הקדושים". <ref> אורה לימור, מסעות ארץ הקודש, ירושלים, יד בן צבי, תשמ"ח עמ' 121 </ref> . לפי המרחק המשוער - עשרים מיל מירושלים - מתאים לאזור של בין בית אל ובין שילה. | |||
מאז, עד המאה ה-20 המסורות על מקום גבעת פנחס עוברות לעוורתא. כמו למשל הכרוניקה השומרונית מימי הביניים המזכירה את בבא רבה כבונה בתי כנסת ביישובים שונים, שאחד מהם נבנה ליד קברי הכוהנים הגדולים: "כנישת קרית עמרתה המקברים בתוכה הכוהנים הגדולים בני אהרון אלעזר ואיתמר ופינחס והשבעים הזקנים וגם אדונינו אבישוע בן פינחס ועוד אנשים רבים מזרע אהרון ע' ה' [עליו השלום] לעולם." <ref> | |||
יצחק מגן, בתי הכנסת השומרוניים ופולחנם, מתוך מחקרי יהודה ושומרון כרך שני, זאב ארליך ויעקב אשל [עורכים], אריאל, מכללת יהודה ושומרון, 1993, עמ' 261-262. המקור מובא בכרוניקת אדלר, מס' 4632. | |||
E.N. Adler and M. Seligsohn, "Une nouvelle chronique samaritaine", Revue des Etudes Juives, XLV (1902), pp. 90-91. </ref> | |||
===המיקום החדש המוצע=== | |||
שני הגיע למסקנה כי את המקום המשוער של גבעת פנחס בגבעה שמכונה כיום ג'בל נצביה, לפי ששלושת הקריטריונים שעל פיהם נבחן אתר מקראי מתקיימים במקום: | |||
# המקורות הקדומים מתאימים לסביבה הטרשית, למרחק מירושלים - בדיוק 20 מיל, לגבעות שנמצאות אחת מעל השנייה - גבעות פינחס, ולמציאות של גבעה מנגד בה זיהו את תמנת סרח וקבר יהושע - חורבת טרפין. המיקום כתשעה ק"מ קרקעית משילה - מקום המשכן, וכשמונה ק"מ קרקעית מבית אל [-ביתין] - המקום בו אנו פוגשים את פינחס מכהן: "ושם ארון ברית האלוקים בימים ההם", מתאים לסברה שפינחס קיבל נחלה בסמיכות למקום עבודתו במשכן, ולפני ארון ה'. | |||
# השם גבעה השתמר באזור: | |||
## בשם הכפר ג'יב שהיה על הגבעה עד ראשית העת החדשה. | |||
## בשם הואדי למרגלות הגבעה שהיה מכונה ואדי ג'יב. | |||
## בשם מעיין המרוחק כשני ק"מ מהמקום המכונה עד היום עין ג'יביא. | |||
# בסקר שנערך על שני ההרים - בורג' אל ברדוויל וחורבת טרפין - נמצאו שרידים מתקופת הברזל הראשונה היא תקופת ההתנחלות ומהתקופה הרומית והביזנטית, התקופה שהמקורות מציינים מציאות של יישוב בשטח וכנסייה. שרידי מבנה ציבורי בכיוון מזרח מערב נמצא בג'בל נצביה, ששימש כנראה ככנסייה, שמתוארת במסעה של אגריה. | |||
==תאור האתר== | ==תאור האתר== | ||