מבוקר
157
עריכות
(←ראה גם) |
(שימוש בתבנית מקור) |
||
שורה 38: | שורה 38: | ||
'''דבר שלא הכינו בפירוש''' אך גם לא דחאו בפירוש, נחלקו הראשונים האם הוא מוקצה. כגון שמן שבנר - לא הכינו כי נתנו להדלקה, אך גם לא דחאו ממש כיוון שישתמש בו אם יכבה הנר {{מקור|(קהילות יעקב ביצה ד ד"ה ויסוד מחלוקתם)}}. | '''דבר שלא הכינו בפירוש''' אך גם לא דחאו בפירוש, נחלקו הראשונים האם הוא מוקצה. כגון שמן שבנר - לא הכינו כי נתנו להדלקה, אך גם לא דחאו ממש כיוון שישתמש בו אם יכבה הנר {{מקור|(קהילות יעקב ביצה ד ד"ה ויסוד מחלוקתם)}}. | ||
'''דבר שראוי לשימוש''' אך בעליו טעה וחשב שאינו ראוי, כגון פרי שנתנו לייבוש וחשב שעדיין אינו יבש ולכן אינו ראוי, אך באמת הוא כבר יבש - הבבלי כתב שהוא מותר {{מקור| | '''דבר שראוי לשימוש''' אך בעליו טעה וחשב שאינו ראוי, כגון פרי שנתנו לייבוש וחשב שעדיין אינו יבש ולכן אינו ראוי, אך באמת הוא כבר יבש - הבבלי כתב שהוא מותר {{מקור|בבלי:ביצה כ"ו: $בבלי ביצה כ"ו:|כן}}, והירושלמי כתב שאסור (בתחילת ביצה. אמנם גליון הש"ס על הירושלמי שם סובר שגם הירושלמי חזר בו בסוף). | ||
'''דבר שאינו ראוי לבעליו''' אך ראוי לאחרים, הסתפק מהר"י בן נעים האם מותר גם לבעליו משום שראוי לאחרים {{מקור|(הובא בשער המלך לולב א-כה ובקהילות יעקב שבת כב. ושער המלך שם תלה במחלוקת ראשונים)}}. כגון מקטרת שבעליה נזהר שלא לעשן ביום טוב, ולכן בשבילו היא כלי שמלאכתו לאיסור, אך לאחרים שלא נזהרים בזה היא כן ראויה. | '''דבר שאינו ראוי לבעליו''' אך ראוי לאחרים, הסתפק מהר"י בן נעים האם מותר גם לבעליו משום שראוי לאחרים {{מקור|(הובא בשער המלך לולב א-כה ובקהילות יעקב שבת כב. ושער המלך שם תלה במחלוקת ראשונים)}}. כגון מקטרת שבעליה נזהר שלא לעשן ביום טוב, ולכן בשבילו היא כלי שמלאכתו לאיסור, אך לאחרים שלא נזהרים בזה היא כן ראויה. | ||
'''דבר שמלאכתו להיתר אם מטלטלו שלא לצורך''' פסק השולחן ערוך שאסור לטלטל דבר שמלאכתו להיתר שלא לצורך | '''דבר שמלאכתו להיתר אם מטלטלו שלא לצורך''' פסק השולחן ערוך שאסור לטלטל דבר שמלאכתו להיתר שלא לצורך {{מקור|שולחן-ערוך:שולחן ערוך אורח חיים ש"ח ד$או"ח ש"ח, ד'|כן}}, ואין חולקים על דין זה. | ||
ישנם דברים שאינם בכלל האיסור. השולחן ערוך שם מזכיר כתבי הקודש ואוכל. המשנה ברורה מוסיף שכן הדין לגבי כל ספר שמותר לקרוא וכלי אוכל. | ישנם דברים שאינם בכלל האיסור. השולחן ערוך שם מזכיר כתבי הקודש ואוכל. המשנה ברורה מוסיף שכן הדין לגבי כל ספר שמותר לקרוא וכלי אוכל. |