גבעת פנחס (ישוב): הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הוסרו 448 בתים ,  23 באוגוסט 2009
שורה 20: שורה 20:
==זיהוי מקום קבורתו של פנחס==
==זיהוי מקום קבורתו של פנחס==


ב[[ספר יהושע]] כתוב: "  וְאֶלְעָזָר בֶּן-אַהֲרֹ‏ן, מֵת; וַיִּקְבְּרוּ אֹתוֹ, בְּגִבְעַת פִּינְחָס בְּנוֹ, אֲשֶׁר נִתַּן-לוֹ, בְּהַר אֶפְרָיִם". ( יהושע כ"ד, ל"ג).  [[רש"י]] שואל: "מהיכן היה לו לפנחס (שהיה כהן) חלק בארץ ? " והוא משיב: " שירש מאשתו". ה[[רד"ק]] מגיע למסקנה דומה בעקבות  הקטע "אשר ניתן לו". ממנו הם למדים  שלבנו של אלעזר - פנחס - היה רכוש שלא היה בידי אביו - אלעזר. שהרי כל מה שהיה לאלעזר היה עובר - לאחר מותו -  לידי בנו  פנחס. מכאן הסיקו רבותינו כי פנחס ירש את השדה מאשתו<ref>ראו גם :([[מסכת בבא בתרא]], פרק "יש נוחלין" - דף קי"א, עמ' ב')</ref>.
ב[[ספר יהושע]] כתוב: "  וְאֶלְעָזָר בֶּן-אַהֲרֹ‏ן, מֵת; וַיִּקְבְּרוּ אֹתוֹ, בְּגִבְעַת פִּינְחָס בְּנוֹ, אֲשֶׁר נִתַּן-לוֹ, בְּהַר אֶפְרָיִם". ( יהושע כ"ד, ל"ג).  [[רש"י]] שואל: "מהיכן היה לו לפנחס (שהיה כהן) חלק בארץ ? " והוא משיב: " שירש מאשתו". ה[[רד"ק]] מגיע למסקנה דומה בעקבות  הקטע "אשר ניתן לו".<ref>ראו גם :([[מסכת בבא בתרא]], פרק "יש נוחלין" - דף קי"א, עמ' ב')</ref>.


גלעד שני, אשר עשה עבודה סמינריונית בנושא, <ref> הוגשה לפרופ' יהושע שוורץ, בקורס: אתרים קדושים בא"י בתקופת בית שני המשנה והתלמוד, במסגרת המחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכיאולוגיה, באוניברסיטת בר אילן </ref> דן במקורות שעמדו לרשות פרשני המקרא. ואלו היו : ר' ישמעאל ורבי יהודה הנשיא, או לפי דעה אחרת ר' יהושע בן קרחה, שחיו בארץ ישראל בסוף המאה השנייה לספירה. הם העלו את השאלה והשיבו כי פינחס ירש נחלה זו מצד אימו שהייתה משבט אפרים. וכך הם מצמצמים את המקום המשוער של הגבעה ב"הר אפרים" בתוך נחלת שבט אפרים.
גלעד שני, אשר עשה עבודה סמינריונית בנושא, <ref> הוגשה לפרופ' יהושע שוורץ, בקורס: אתרים קדושים בא"י בתקופת בית שני המשנה והתלמוד, במסגרת המחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכיאולוגיה, באוניברסיטת בר אילן </ref> דן במקורות שעמדו לרשות פרשני המקרא: ר' ישמעאל ורבי יהודה הנשיא, או לפי דעה אחרת ר' יהושע בן קרחה, שחיו בארץ ישראל בסוף המאה השנייה לספירה. הם העלו את השאלה והשיבו כי פינחס ירש נחלה זו מצד אימו שהייתה משבט אפרים.


===האם הייתה עיר כוהנים===
===האם הייתה עיר כוהנים===
שורה 30: שורה 30:
אך כאן התעוררה השאלה, הרי גבעת פנחס לא נימנית על 13 ערי הכהנים שניתנו להם לנחלה בתחום שבט אפרים. גלעד שני בחן את ההשערה כי גבעת פינחס  היא עיר נוספת שניתנה לכוהנים הגדולים,  באזור שבין שילה - מקום המשכן ובין בית אל. מכאן עולה הסברה כי ניתנה לפינחס גבעה בהר אפרים על מנת שנחלתו תהיה בסמוך למשכן שילה, בו הוא היה ארון ה' בחלק מתקופת כהונתו של פינחס שכן בבית אל. <ref>סברה זו , שגבעת פינחס שוכנת באזור שילה, העלה אף יהודה קיל בפירושו לספר יהושע. </ref>
אך כאן התעוררה השאלה, הרי גבעת פנחס לא נימנית על 13 ערי הכהנים שניתנו להם לנחלה בתחום שבט אפרים. גלעד שני בחן את ההשערה כי גבעת פינחס  היא עיר נוספת שניתנה לכוהנים הגדולים,  באזור שבין שילה - מקום המשכן ובין בית אל. מכאן עולה הסברה כי ניתנה לפינחס גבעה בהר אפרים על מנת שנחלתו תהיה בסמוך למשכן שילה, בו הוא היה ארון ה' בחלק מתקופת כהונתו של פינחס שכן בבית אל. <ref>סברה זו , שגבעת פינחס שוכנת באזור שילה, העלה אף יהודה קיל בפירושו לספר יהושע. </ref>


===זיהויים מאוחרים יותר===
===זיהויים מהספרות===


יוסף בן מתתיהו כתב  ב"קדמוניות היהודים" "והוא מת [יהושע]... ושנות חייו מאה ועשר... והוא נקבר בעיר תמנת סרח [שבנחלת] שבט אפרים. באותו זמן מת גם אלעזר הכוהן הגדול והוריש את הכהונה לפינחס בנו. '''מצבתו וקברו נמצאים בעיר גבעה'''" ‏‏<ref> יוסף בן מתתיהו, קדמוניות היהודים, ה', א', כט'
יוסף בן מתתיהו כתב  ב"קדמוניות היהודים" "והוא מת [יהושע]... ושנות חייו מאה ועשר... והוא נקבר בעיר תמנת סרח [שבנחלת] שבט אפרים. באותו זמן מת גם אלעזר הכוהן הגדול והוריש את הכהונה לפינחס בנו. '''מצבתו וקברו נמצאים בעיר גבעה'''" ‏‏<ref> יוסף בן מתתיהו, קדמוניות היהודים, ה', א', כט'
</ref>  - סתם גבעה.
</ref>  - סתם גבעה.


אובסביוס - בספר אונומסטיקון - המאה הרביעית, מנסה לזהות את כל שמות המקומות המוזכרים בכתבי הקודש. וכך הוא כתב על הערך "גבעת" : "גבעת, הר אפרים, עירו של פינחס בן אלעזר, אשר בה קברו את אלעזר. ועד היום יש כפר גבעתא כי"ב מילים מבית גוברין, שם מראים גם על מצבת חבקוק הנביא. והיתה במטה בנימין (יהושע יח' כח')". ההנחה היא שהוא טעה בזיהוי. גבעת פינחס איננה בשבט בנימין והר אפרים לא מגיע לתחום של 12 מיל מבית גוברין. יש לציין שאובסביוס אינו כותב שבמקום זה מראים את קברו של אלעזר אלא ששם מראים גם על מצבת חבקוק.   
אובסביוס - בספר אונומסטיקון - המאה הרביעית, זיהה בטעות את גבעת פנחס באזור בית גוברין. וכך הוא כתב על הערך "גבעת" : "גבעת, הר אפרים, עירו של פינחס בן אלעזר, אשר בה קברו את אלעזר. ועד היום יש כפר גבעתא כי"ב מילים מבית גוברין, שם מראים גם על מצבת חבקוק הנביא. והיתה במטה בנימין (יהושע יח' כח')". ההנחה היא שהוא טעה בזיהוי. גבעת פינחס איננה בשבט בנימין והר אפרים לא מגיע לתחום של 12 מיל מבית גוברין. <ref>יש לציין שאובסביוס אינו כותב שבמקום זה מראים את קברו של אלעזר אלא ששם מראים גם על מצבת חבקוק </ref>.   
 
==זיהויי נוסעים==


שתי נוסעות נוצריות עברו בארץ לקראת סוף המאה הרביעית - אגריה ופאולה, מספרות בכתב יד שפורסם במאה ה-12 כי  "בתמנת סרח קברו של יהושע בן נון הקדוש, ושם חרבות הצורים שבהם נימולו בני ישראל בשנית. כנסייה נבנתה שם ורחוקה היא מירושלים עשרים מיל. בהר אחר, במרחק שני מילין, הכנסייה ובה קבורות גופותיהן של אלעזר ופינחס הקדושים". ‏‏<ref>  אורה לימור, מסעות ארץ הקודש, ירושלים, יד בן צבי, תשמ"ח עמ'  121 </ref> . לפי המרחק המשוער - עשרים מיל מירושלים - מתאים לאזור של בין בית אל ובין שילה.
שתי נוסעות נוצריות עברו בארץ לקראת סוף המאה הרביעית - אגריה ופאולה, מספרות בכתב יד שפורסם במאה ה-12 כי  "בתמנת סרח קברו של יהושע בן נון הקדוש, ושם חרבות הצורים שבהם נימולו בני ישראל בשנית. כנסייה נבנתה שם ורחוקה היא מירושלים עשרים מיל. בהר אחר, במרחק שני מילין, הכנסייה ובה קבורות גופותיהן של אלעזר ופינחס הקדושים". ‏‏<ref>  אורה לימור, מסעות ארץ הקודש, ירושלים, יד בן צבי, תשמ"ח עמ'  121 </ref> . לפי המרחק המשוער - עשרים מיל מירושלים - מתאים לאזור של בין בית אל ובין שילה.
מבוקר
8,889

עריכות

תפריט ניווט