מבוקר
88
עריכות
ישיבת מרכז הרב: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 42: | שורה 42: | ||
בתקופה זו הגיעה לישיבה קבוצה ראשונה מבני הישוב החדש, מתלמידי [[ישיבת כפר הרא"ה]], בראשות [[הרב יעקב כלאב]], אשר הגיעה לירושלים כדי להקים את [[ישיבת משכן ישראל]], והשתלבו בישיבת מרכז הרב. בין התלמידים של אותה קבוצה נמנו [[הרב דב ליאור]], [[הרב פרופ' נחום רקובר]], [[הרב יהושע רוזן]], וחברים נוספים שנודעו לאחר מכן כרבני הציבור. הם הפצירו ברב צבי יהודה שילמדם את תלמודו של [[הראי"ה]], וכך נקשרו לתורתו של מרן הרב זצ"ל. | בתקופה זו הגיעה לישיבה קבוצה ראשונה מבני הישוב החדש, מתלמידי [[ישיבת כפר הרא"ה]], בראשות [[הרב יעקב כלאב]], אשר הגיעה לירושלים כדי להקים את [[ישיבת משכן ישראל]], והשתלבו בישיבת מרכז הרב. בין התלמידים של אותה קבוצה נמנו [[הרב דב ליאור]], [[הרב פרופ' נחום רקובר]], [[הרב יהושע רוזן]], וחברים נוספים שנודעו לאחר מכן כרבני הציבור. הם הפצירו ברב צבי יהודה שילמדם את תלמודו של [[הראי"ה]], וכך נקשרו לתורתו של מרן הרב זצ"ל. | ||
כשנתיים לאחר מכן, הגיעה לישיבה קבוצה של חברי [[גחל"ת]] (גרעין חלוצי לומד תורה), בני שבט "[[איתנים]]" של [[בני עקיבא]], וגם הם תרמו תרומה מכרעת לשיקום מעמדה הציבורי של [[משנת הרב]] והישיבה. צעירים אלו שהיו חדורי חזון וארצישראליות, והיתה להם השפעה רבה בסניפים, ראו [[ברצי"ה]] קוק את מורם ורבם, ובכך הפכוהו לדמות דומיננטית יותר בצוות ההוראה ובקרב בני הנוער של [[הציונות הדתית]] בכלל. | |||
בשנת ה'תשי"ט (1959) פנה [[הרב צבי יהודה]] אל [[הרב שאול ישראלי]] וביקשו כי ישא [[שיעור כללי]] בישיבה, בנוסף לשיעור הכללי שנשא באותה העת [[הרב אברהם שפירא]]. על אף עיסוקיו הרבים ולאחר ששימש תקופה ארוכה כרבו של מושב [[כפר הראה]] בעמק חפר, הסכים הרב ישראלי לקבל אחריות זו ונשא בה עד סוף ימיו. | בשנת ה'תשי"ט (1959) פנה [[הרב צבי יהודה]] אל [[הרב שאול ישראלי]] וביקשו כי ישא [[שיעור כללי]] בישיבה, בנוסף לשיעור הכללי שנשא באותה העת [[הרב אברהם שפירא]]. על אף עיסוקיו הרבים ולאחר ששימש תקופה ארוכה כרבו של מושב [[כפר הראה]] בעמק חפר, הסכים הרב ישראלי לקבל אחריות זו ונשא בה עד סוף ימיו. | ||