ישיבת מרכז הרב: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
(ש)
אין תקציר עריכה
שורה 66: שורה 66:
== לאחר פטירת הרצי"ה ==
== לאחר פטירת הרצי"ה ==


לאחר פטירת הרב צבי יהודה, כיהנו בראשות הישיבה הגאון [[הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא]] והגאון [[הרב שאול ישראלי]], שעוד בחיי [[הרצי"ה]] העבירו שיעורים כלליים בישיבה. בשנת תשמ"ג (1983) נתמנה [[הרב אברהם שפירא]] לכהן [[כרב הראשי לישראל]], יחד עם יבדל"א הגאון [[הרב מרדכי אליהו]] שליט"א. בשנים אלו לחם הרב בעוז להעמיד את תורת ישראל על תלה, בכל תחומי החיים ב[[מדינת ישראל]]. כאשר נתגלו סדקים בכונות על שמירת [[שלמות הארץ]] אצל מנהיגי המדינה, גילו שני ראשי הישיבה דעתם בתקיפות כי אין למסור שום חלק מ[[ארץ ישראל]] לידי נוכרים. לאחר מכן, בתקופת [[הסכמי אוסלו]] [[והסכם וואי]] פרסם [[הרב שפירא]] את דעתו, והכריע כי אסור לחייל לעבור על דברי תורה ועליו לסרב למלא פקודת גירוש של יהודים מביתם. בתקופה זו היו בני הישיבה פעילים מאד והביעו מחאות נמרצות בדרכים שונות. עיקר המאמצים בישיבה כוונו בתקופה זו לעולם העשייה החינוכית ופיתוח מנהיגות רוחנית והלכתית. בכל רחבי הארץ קמו [[ישיבות גבוהות]], [[ישיבות הסדר]], [[ישיבות תיכוניות]]  ו[[אולפנות]] לבנות. הכל בעידודם ובתמיכתם של ראשי הישיבה. בכל שבוע הועברו שני [[שיעורים כלליים]] לבני הישיבה מפי שני ראשיה. שיעור מיוחד היה מתקיים בבית [[הרב אברהם שפירא]] בכל מוצאי שבת. שיעור בספר[[ קצות החושן]]. שיעור זה לא היה מוכן מראש, ולעתים היו מחליטים זמן מועט לפני השיעור סביב איזה סימן יעסוק השיעור. כאן זכו התלמידים לראות כיצד לומדים תורה. הרב היה מקשה ומתרץ שואל ומפרק בונה וסותר והתלמידים היו מטים אוזן ומביטים ברבם הגדול ולומדים לקח.
לאחר פטירת הרב צבי יהודה, כיהנו בראשות הישיבה הגאון [[הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא]] והגאון [[הרב שאול ישראלי]], שעוד בחיי [[הרצי"ה]] העבירו שיעורים כלליים בישיבה. בשנת תשמ"ג (1983) נתמנה [[הרב אברהם שפירא]] לכהן כ[[רב הראשי לישראל]], יחד עם יבדל"א הגאון [[הרב מרדכי אליהו]] שליט"א. בשנים אלו לחם הרב בעוז להעמיד את תורת ישראל על תלה, בכל תחומי החיים ב[[מדינת ישראל]]. כאשר נתגלו סדקים בכונות על שמירת [[שלמות הארץ]] אצל מנהיגי המדינה, גילו שני ראשי הישיבה דעתם בתקיפות כי אין למסור שום חלק מ[[ארץ ישראל]] לידי נוכרים. בתקופה זו היו בני הישיבה פעילים מאד והביעו מחאות נמרצות בדרכים שונות. עיקר המאמצים בישיבה כוונו בתקופה זו לעולם העשייה החינוכית ופיתוח מנהיגות רוחנית והלכתית. בכל רחבי הארץ קמו [[ישיבות גבוהות]], [[ישיבות הסדר]], [[ישיבות תיכוניות]]  ו[[אולפנות]] לבנות. הכל בעידודם ובתמיכתם של ראשי הישיבה. בכל שבוע הועברו שני [[שיעורים כלליים]] לבני הישיבה מפי שני ראשיה. שיעור מיוחד היה מתקיים בבית [[הרב אברהם שפירא]] בכל מוצאי שבת. שיעור זה, בספר [[קצות החושן]], [[אבני מילואים]], [[מנחת חינוך]], [[מחנה אפרים]], ובחודש אלול בהלכות תשובה לרמב"ם, לא היה מוכן מראש, ולעתים היו מחליטים זמן מועט לפני השיעור סביב איזה סימן יעסוק השיעור. כאן זכו התלמידים לראות כיצד לומדים תורה. הרב היה מקשה ומתרץ שואל ומפרק בונה וסותר והתלמידים היו מטים אוזן ומביטים ברבם הגדול ולומדים לקח.לאחר השיעור היה עונה [[הרב שפירא]] לבני הישיבה על שאלות שונות, וכן היה מתיחחס למאורעות השעה.


בחורף ה'תשנ"ה (1995) חלה [[הרב שאול ישראלי]] וב-י"ט בסיון של אותה שנה, בבוקרה של שבת "[[שלח-לך]]", נתבקש לישיבה של מעלה. אחר הסתלקותו המשיך עמיתו[[ הרב אברהם שפירא]] בראשות הישיבה.
בחורף ה'תשנ"ה (1995) חלה [[הרב שאול ישראלי]], וב-י"ט בסיון של אותה שנה, בבוקר יום השבת פרשת "[[שלח-לך]]", נתבקש לישיבה של מעלה. אחר הסתלקותו המשיך עמיתו[[ הרב אברהם שפירא]] בראשות הישיבה.


בשנת ה'תשנ"ז פרשו מהישיבה מספר רמי"ם וביניהם הרב טאו, הרב מרדכי שטרנברג והרב עמיאל שטרנברג עם תלמידיהם בעקבות ויכוח עם הרב אברהם שפירא על הקמת מכון הוראה בישיבה והקימו את ישיבת "[[הר המור]]" בירושלים. דבר זה ציער מאד את הרב אברהם שפירא.
בשנת ה'תשנ"ז פרשו מהישיבה מספר רמי"ם, וביניהם הרב טאו, הרב מרדכי שטרנברג והרב עמיאל שטרנברג עם תלמידיהם בעקבות ויכוח עם הרב אברהם שפירא על הקמת מכון הוראה בישיבה, והקימו את ישיבת "[[הר המור]]" בירושלים.


בתקופה בה זממו לגרש יהודים מביתם ב[[גוש קטיף]] על-מנת למסור את הקרקע לנוכרים, עמד [[הרב שפירא]] בעוז כאריה על משמרתו, ולעומת כל המגמגמים והתוהים נלחם ללא חת על שלמות ארצנו הקדושה. באותה מידה עמד בתוקף לאחר [[הגירוש]], על כך שצריך לומר [[הלל]] ב[[יום העצמאות]] ולא לשנות דבר ב[[תפילה לשלום המדינה]] "[[ראשית צמיחת גאולתנו]]", ושעצם קיומה של מדינה יהודית בארץ ישראל היא עניין רוחני עצום, על ידה מתקיימת [[מצות ישוב ארץ ישראל]].
בתקופת [[הסכמי אוסלו]] [[והסכם וואי]] פרסם [[הרב שפירא]] את דעת התורה לפיה אסור לחייל לעבור על דברי תורה ועליו לסרב למלא פקודת גירוש של יהודים מביתם. בתקופה בה זממו לגרש יהודים מביתם ב[[גוש קטיף]] על-מנת למסור את הקרקע לנוכרים, עמד [[הרב שפירא]] בעוז כאריה על משמרתו, ולעומת כל המגמגמים והתוהים נלחם ללא חת על שלמות ארצנו הקדושה. אך באותה מידה עמד בתוקף לאחר [[הגירוש]] על כך שצריך לומר [[הלל]] ב[[יום העצמאות]] ולא לשנות דבר ב[[תפילה לשלום המדינה]] "[[ראשית צמיחת גאולתנו]]", ושעצם קיומה של מדינה יהודית בארץ ישראל היא עניין רוחני עצום, על ידה מתקיימת [[מצות ישוב ארץ ישראל]].
בשנים האחרונות לחייו מינה את בנו ותלמידו המובהק [[הרב יעקב אלעזר כהנא שפירא]], ששימש כיד ימינו לאורך השנים בהנהלת הישיבה וכאחד מצוות ההוראה בישיבה, להעביר [[שיעורים כלליים]] לצידו בישיבה.  


בבוקר [[יום טוב]] ראשון של [[חג הסוכות]], ט"ו בתשרי ה'תשס"ח (2007), לאחר מספר חדשים בהם הלך ונחלש בשל מחלה, עלה לישיבה של מעלה. הוא נטמן בהלוויה רבת משתתפים ב[[הר הזיתים]], סמוך לקברו של [[הרב אברהם יצחק הכהן קוק]] וסמוך לקבריהם של קודמו בראשות הישיבה - [[הרב צבי יהודה הכהן קוק]], ושל קודמו ב[[הרבנות הראשית|רבנות הראשית]] - [[הרב שלמה גורן]].
בבוקר [[יום טוב]] ראשון של [[חג הסוכות]], ט"ו בתשרי ה'תשס"ח (2007), לאחר מספר חדשים בהם הלך ונחלש בשל מחלה, עלה לישיבה של מעלה. הוא נטמן בהלוויה רבת משתתפים ב[[הר הזיתים]], סמוך לקברו של [[הרב אברהם יצחק הכהן קוק]] וסמוך לקבריהם של קודמו בראשות הישיבה - [[הרב צבי יהודה הכהן קוק]], ושל קודמו ב[[הרבנות הראשית|רבנות הראשית]] - [[הרב שלמה גורן]].
לאחר פטירתו של [[הרב אברהם שפירא]] זצ"ל בשנת ה'תשס"ח, נמסר כי בצוואתו הוריש הרב לבנו שיבלטו"א [[הרב יעקב שפירא]] שליט"א את תפקיד ראש הישיבה.
 
בשנים האחרונות לחייו מינה את בנו ר' [[יעקב שפירא]], ששימש כיד ימינו לאורך השנים בהנהלת הישיבה וכאחד מצוות ההוראה בישיבה, להעביר [[שיעורים כלליים]] לצידו בישיבה. לאחר פטירתו של [[הרב אברהם שפירא]] זצ"ל, נמסר כי בצוואתו הוריש הרב לבנו ר' [[יעקב שפירא]] את תפקיד ראש הישיבה.


== הפיגוע בישיבה ==
== הפיגוע בישיבה ==


בר"ח אדר ה'תשס"ח חדר לספריית הישיבה [[מחבל]] ארור שירה ורצח שמונה תלמידים הי"ד.  שלושה מהם מתלמידי הישיבה, וחמישה מהם  מהישיבה לצעירים ([[ישל"צ]]) הסמוכה. המחבל חוסל בידי הרב דדון, אברך בישיבה ועל ידי קצין [[צה"ל]] שהתגורר בסמוך. לזכרם של הנרצחים מוציאים קבוצת תלמידים מהישיבה סדרת חוברות לימוד יומי לנוער - "בשביל הנשמה"<ref>אתר בשביל הנשמה - http://www.bishvilhanshama.wip.co.il/ </ref>, כל חוברת עסקת בנושא אמוני כגון תפילה, צניעות ותשובה.
בר"ח אדר ה'תשס"ח חדר לספריית הישיבה [[מחבל]] ארור שירה ורצח שמונה תלמידים הי"ד.  שלושה מהם מתלמידי הישיבה, וחמישה מהם  מהישיבה לצעירים ([[ישל"צ]]) הסמוכה. המחבל חוסל בידי [[הרב יצחק דדון]], אברך בישיבה, ועל ידי קצין [[צה"ל]] שהתגורר בסמוך. לזכרם של הנרצחים מוציאים קבוצת תלמידים מהישיבה סדרת חוברות לימוד יומי לנוער - "בשביל הנשמה"<ref>אתר בשביל הנשמה - http://www.bishvilhanshama.wip.co.il/ </ref>, כל חוברת עסקת בנושא אמוני כגון תפילה, צניעות ותשובה.


== ראשי הישיבה לדורותיה ==
== ראשי הישיבה לדורותיה ==
שורה 96: שורה 96:
* [[הרב אברהם שפירא]] ([[רב אברום]]) – [[הרב הראשי לישראל]] –ראש הישיבה בשנים תשמ"ב – תשס"ח (1982-2007).
* [[הרב אברהם שפירא]] ([[רב אברום]]) – [[הרב הראשי לישראל]] –ראש הישיבה בשנים תשמ"ב – תשס"ח (1982-2007).


* ר' יעקב שפירא - בנו של [[הרב אברהם שפירא]], [[חבר מועצת הרבנות הראשית לישראל]]. מכהן מאז פטירת אביו מרן [[הרב שפירא]] בשנת ה'תשס"ח (2007).
* ר' יעקב שפירא - בנו של [[הרב אברהם שפירא]], חבר [[מועצת הרבנות הראשית לישראל]]. מכהן מאז פטירת אביו מרן [[הרב שפירא]] בשנת ה'תשס"ח (2007).
 


== רבני הישיבה הבולטים בתולדותיה ==
== רבני הישיבה הבולטים בתולדותיה ==
שורה 130: שורה 131:
* [[הרב אלישע וישליצקי]] - ראש בית מדרש "מהות", ראש תנועת [[אל עמי]], לימד [[אמונה]] בישיבה.
* [[הרב אלישע וישליצקי]] - ראש בית מדרש "מהות", ראש תנועת [[אל עמי]], לימד [[אמונה]] בישיבה.
* [[הרב אלישע אבינר]] - ראש הכולל ב[[ישיבת מעלה אדומים]], מלמד [[אמונה]] בישיבה.
* [[הרב אלישע אבינר]] - ראש הכולל ב[[ישיבת מעלה אדומים]], מלמד [[אמונה]] בישיבה.
* [[פרופ' מיכאל צבי נהוראי]] - פרופסור ומרצה ב[[אוניברסיטת בר-אילן]], לימד [[אמונה]] בישיבה.


== מבוגרי הישיבה ==
== מבוגרי הישיבה ==
שורה 187: שורה 187:
* [[הרב בנימין אלון]] - [[חבר כנסת]] ו[[שר]] לשעבר, יו"ר מפלגת [[מולדת]] וסיעת [[האיחוד הלאומי]].
* [[הרב בנימין אלון]] - [[חבר כנסת]] ו[[שר]] לשעבר, יו"ר מפלגת [[מולדת]] וסיעת [[האיחוד הלאומי]].
* [[הרב פרופ' דניאל הרשקוביץ]] - רבה של שכונת [[אחוזה]] ב[[חיפה]] ו[[פרופסור]] ל[[מתמטיקה]] ב[[טכניון]], ויו"ר מפלגת "[[הבית היהודי]]".
* [[הרב פרופ' דניאל הרשקוביץ]] - רבה של שכונת [[אחוזה]] ב[[חיפה]] ו[[פרופסור]] ל[[מתמטיקה]] ב[[טכניון]], ויו"ר מפלגת "[[הבית היהודי]]".
===לאחר תקופת הרב צבי יהודה===
===לאחר תקופת הרב צבי יהודה===
* [[הרב פרופ' נריה גוטל]] - ראש [[מכללת אורות ישראל]] ב[[אלקנה]].
* [[הרב פרופ' נריה גוטל]] - ראש [[מכללת אורות ישראל]] ב[[אלקנה]].
משתמש אלמוני

תפריט ניווט