מבוקר
330
עריכות
מנהג: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
(←הגדרה) |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
==מקור וטעם== | ==מקור וטעם== | ||
'''במקורו''' של החיוב ללכת אחר המנהג יש שלושה פסוקים: | '''במקורו''' של החיוב ללכת אחר המנהג יש שלושה פסוקים: | ||
@ "לא יחל דברו" {{מקור|(במדבר ל-ג)}} {{מקור|(בבלי:נדרים פא:)}}. | @ "לא יחל דברו" {{מקור|(במדבר ל-ג)}} {{מקור|(בבלי:נדרים פא:)}}. אך אין זה לימוד גמור אלא אסמכתא בעלמא וכמו שהגמרא אומרת בנדרים טו. שזה "בל יחל" מדרבנן. איסור דרבנן זה שייך רק לגבי מקום שקבלו עליהם להחמיר על עצמם אך אם עשו כן בגלל שחשבו שכך הדין אין הדבר בכלל האיסור הזה. (טור ושו"ע יורה דעה ריד) | ||
@ "שמע בני מוסר אביך ואל תיטוש תורת אימך" {{מקור|(משלי א-ח)}} {{מקור|(בבלי:פסחים נ:, חולין צג:)}}. | @ "שמע בני מוסר אביך ואל תיטוש תורת אימך" {{מקור|(משלי א-ח)}} {{מקור|(בבלי:פסחים נ:, חולין צג:)}}. | ||
@ לא תסור ("לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך ימין ושמאל" {{מקור|(דברים יז-יא)}}) {{מקור|(קונטרסי שיעורים קידושין כד-יד (ד"ה והנה מדייק) מהרמב"ם ממרים א-ב)}}. | @ לא תסור ("לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך ימין ושמאל" {{מקור|(דברים יז-יא)}}) {{מקור|(קונטרסי שיעורים קידושין כד-יד (ד"ה והנה מדייק) מהרמב"ם ממרים א-ב)}}. אך זה חידוש גדול לומר שהאיסור לעבור על מנהגים הוא איסור תורה ואין מקורו מוסכם אלא הוא חידוש של אחד מאחרוני דורנו מדיוק בדברי הרמב"ם. ויש שהבינו ברמב"ם שמדובר דווקא על דברים שחכמי הסנהדרין הגדולה הנהיגו בהם את הציבור. (הרב קוק בדעת כהן פד) | ||
ונחלקו האחרונים האם הוא דאורייתא, ככל נדר {{מקור|(חתם סופר יו"ד קז ד"ה ומה שכתבתי)}} או מדרבנן. | ונחלקו האחרונים האם הוא דאורייתא, ככל נדר {{מקור|(חתם סופר יו"ד קז ד"ה ומה שכתבתי)}} או מדרבנן או שקל מאיסור דרבנן. ונפקא מינה לספק האם יש מנהג - האם מחמירים בו כספיקא דאורייתא או שמקילים כספיקא דרבנן<ref>הבאנו מחלוקת בזה לקמן בסעיף "ספק" ד"ה בספק האם יש מנהג.</ref>. הרב קוק בשו"ת דעת כהן (פד) כותב שאיסור מנהג הוא קל מאיסור דרבנן. ובתשובה אחרת שם (יח) מביא את דברי החתם סופר שכל מנהג יש בו איסור תורה ולא מקבל דבריו להלכה כיון שהמהרש"ל (בים של שלמה חולין) כתב שיש איסור תורה רק במנהג שנאסר על ידי חרם, וכתב שם שעוד הרבה אחרונים חולקים על דברי החתם סופר בזה. | ||
'''במהותו''' חקר הקונטרסי שיעורים {{מקור|(כד-יד ד"ה ביארנו)}} האם הוא מעשה מצווה ומעשה עבירה, או שהוא רק מידת חסידות. ונפק"מ למחלוקת הגדולה בראשונים האם מברכים על מנהג: אם הוא מעשה מצווה שייך לברך "וציוונו", אך אם הוא מידת חסידות בעלמא - אי אפשר לברך {{מקור|(הביאה שם בד"ה אמנם)}}. | '''במהותו''' חקר הקונטרסי שיעורים {{מקור|(כד-יד ד"ה ביארנו)}} האם הוא מעשה מצווה ומעשה עבירה, או שהוא רק מידת חסידות. ונפק"מ למחלוקת הגדולה בראשונים האם מברכים על מנהג: אם הוא מעשה מצווה שייך לברך "וציוונו", אך אם הוא מידת חסידות בעלמא - אי אפשר לברך {{מקור|(הביאה שם בד"ה אמנם)}}. | ||
==פרטי הדין== | ==פרטי הדין== | ||
'''מנהג שנהגו במקרה או מסיבה מסוימת''' - אין לו דין מנהג, ולא חייבים לקיימו, אלא רק מנהג שקיבלו עליהם ודעתם היתה לקיימו לעולם {{מקור|(שו"ת מהרשד"ם יו"ד מ ד"ה מכאן)}}. | '''מנהג שנהגו במקרה או מסיבה מסוימת''' - אין לו דין מנהג, ולא חייבים לקיימו, אלא רק מנהג שקיבלו עליהם ודעתם היתה לקיימו לעולם {{מקור|(שו"ת מהרשד"ם יו"ד מ ד"ה מכאן)}}. | ||
דבר שנעשה לעיתים רחוקות או פעמים בודדות ולא באופן תדירי אין לו דין מנהג. {{מקור|(שדי חמד ח"ד מ-לז)}}, בשם הריב"ש בתשובה תעה והרבה אחרונים. | |||
'''מנהג נגד הדין''' - יש בזה חמש שיטות בפוסקים {{מקור|(שדי חמד ח"ד מ-לח עמוד 80 והלאה)}}: | '''מנהג נגד הדין''' - יש בזה חמש שיטות בפוסקים {{מקור|(שדי חמד ח"ד מ-לח עמוד 80 והלאה)}}: | ||
| שורה 24: | שורה 28: | ||
@ מבטל איסור תורה. | @ מבטל איסור תורה. | ||
'''יש חילוק''' בין שני סוגי מנהגים: מנהג שהנהיגו חכמים על ישראל, ובזה יש את החיוב לנהוג כמותו, ומנהג שהנהיגו ישראל על עצמם, ובזה אין חיוב לנהוג {{מקור|(קונטרסי שיעורים קידושין כד-טו ד"ה והנה)}}. | '''יש חילוק''' בין שני סוגי מנהגים: מנהג שהנהיגו חכמים על ישראל, ובזה יש את החיוב לנהוג כמותו, ומנהג שהנהיגו ישראל על עצמם, ובזה אין חיוב לנהוג {{מקור|(קונטרסי שיעורים קידושין כד-טו ד"ה והנה)}}. אך מדברי הרב קוק באדר היקר עולה שאין הדבר כן. | ||
===ברכה על מנהג=== | |||
ברכה על מנהג כגון על הלל בימים שקוראים אותו בדילוג - לר"ת מברכים, ולמחזור ויטרי לא{{מקור|(תוס' ברכות יד. ד"ה ימים)}}. ונהגו אשכנזים כדעת רבינו תם וספרדים נהגו כדעת המחזור ויטרי. | |||
הריטב"א (קידושין לא) ורבו הרא"ה (בחידושיו לברכות יד) פוסקים שביחיד לא יברך וברבים כן יברך וביאר הרב עובדיה יוסף (שו"ת יביע אומר חלק א - או"ח סימן לט ד"ה (ט) ולכאורה) שסוברים שמברכים על מנהג אך ביחיד אין מנהג לומר הלל בראש חודש. | |||
כשיטת ר"ת סוברים גם רבינו מנוח (פ"ד מה' סוכה הכ"ב), האור זרוע (בסימן תנה), רמ"א (או"ח תכב). | |||
כשיטת המחזור ויטרי סוברים גם רש"י (סוכה מד:), הרמב"ם, רבינו ישעיה הראשון (בפסקיו לתענית כח:). | |||
==בספק== | ==בספק== | ||
'''בספק האם יש מנהג''' לחיד"א מקילים כספיקא דרבנן, ויש מחמירים כספיקא דאורייתא מדין נדר {{מקור|(שדי חמד ח"ד מ-לז עמוד 77 ד"ה ואם, ע"פ החתם סופר (יו"ד קז ד"ה ומה שכתבתי) שסובר שיש במנהג דין נדר דאורייתא. והביא גם את החיד"א)}}. | '''בספק האם יש מנהג''' לחיד"א מקילים כספיקא דרבנן, ויש מחמירים כספיקא דאורייתא מדין נדר {{מקור|(שדי חמד ח"ד מ-לז עמוד 77 ד"ה ואם, ע"פ החתם סופר (יו"ד קז ד"ה ומה שכתבתי) שסובר שיש במנהג דין נדר דאורייתא. והביא גם את החיד"א)}}. | ||