הרב מרדכי אליהו: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 1,549 בתים ,  30 בספטמבר 2009
שורה 44: שורה 44:
* איסור לאכול מצה עשירה לספרדים בחג הפסח,מכיוון שיש חשש למים . http://www.harav.org.il/tzof/489.html
* איסור לאכול מצה עשירה לספרדים בחג הפסח,מכיוון שיש חשש למים . http://www.harav.org.il/tzof/489.html
   
   
* איסור לאכול טחינה וממילא גם חומוס (מפני שלשיטתו גם בשומשום יש איסור [[בישולי נכרים]], והעובדה כי לא הייתה חברה בארץ אשר הטחינה מיוצרת בה על ידי יהודים). בעקבות הפסיקה, מספר חברות החלו לייצר ולהשתמש בטחינה גולמית ללא חשש בישול עכו"מ.  
* איסור לאכול טחינה וממילא גם חומוס (מפני שלשיטתו גם בשומשום יש איסור [[בישולי נכרים]], והעובדה כי לא הייתה חברה בארץ אשר הטחינה מיוצרת בה על ידי יהודים). בעקבות הפסיקה, מספר חברות החלו לייצר ולהשתמש בטחינה גולמית ללא חשש בישול עכו"מ. בעניין איסור אכילת טחינה
 
הרב דיבר לאחרונה על האיסור לאכול טחינה משום שיש בה משום בישולי גויים. ויצאו עוררין על כך בטענה שהשומשום נאכל כמות שהוא חי. למעשה השו"ע סותר את הדברים בדין ביצה שנאכלת כמות שהיא חיה, אך כיון שהמציאות היא שרוב האנשים לא גומעים ביצה חיה, לכן כותב מרן שאם בישלהּ נוכרי היא אסורה. והמקור לכך מהתוספות ביבמות שכותבים שביצה לא נקראת "נאכל כמות שהוא חי" אם נאכל על ידי מעט אנשים ועל ידי הדחק, וכך פסק מרן. גם 'כף החיים' פוסק כן להלכה בשני מקומות. פעם אמר לי אברך אחד שהיו אוכלים חצילים חיים, וכי בגלל זה חשיב נאכל כמות שהוא חי, אלא הולכים לפי רוב בני אדם. וממילא, כיון שרוב האנשים אוכלים את השומשום רק קלוי ורק מעט אוכלים אותו כשהוא חי מטעמי בריאות וכדומה, נאסרה הטחינה לא רק לאותם מעט אנשים אלא לכל האנשים ואפילו לאותם המיעוט שאוכלים אותו חי, כיון שבטלה דעתם. גם מרן חיד"א כותב דין זה לגבי ערמונים, ואומר שהכל לפי המקום והזמן.
http://www.harav.org.il/tzof/320.html
 
 


* איסור לבנות לשרת בכל מסגרת צבאית ואפילו כמורות חיילות. <ref>ראה בספרו של מו"ר שו"ת הרב הראשי (כרך התש"ן-התשנ"ג).</ref>.
* איסור לבנות לשרת בכל מסגרת צבאית ואפילו כמורות חיילות. <ref>ראה בספרו של מו"ר שו"ת הרב הראשי (כרך התש"ן-התשנ"ג).</ref>.
110

עריכות

תפריט ניווט