110
עריכות
הרב מרדכי אליהו: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←תולדות חייו
Rabieliyahu (שיחה | תרומות) |
Rabieliyahu (שיחה | תרומות) |
||
| שורה 82: | שורה 82: | ||
בניו של הרב הם הרה"ג רבי שמואל אליהו שליט"א, רבה של עיה"ק צפת ת"ו,ר שלמה אליהו העומד בראש מכון דרכי הוראה | בניו של הרב הם הרה"ג רבי שמואל אליהו שליט"א, רבה של עיה"ק צפת ת"ו,ר שלמה אליהו העומד בראש מכון דרכי הוראה | ||
להוצאת ספרי מרן הראשל"צ הרב מרדכי אליהו שליט"א . והרה"ג יוסף אליהו שליט"א, אשר עומד בראש כולל "דרכי הוראה לרבנים". | להוצאת ספרי מרן הראשל"צ הרב מרדכי אליהו שליט"א . והרה"ג יוסף אליהו שליט"א, אשר עומד בראש כולל "דרכי הוראה לרבנים". | ||
הם מצליחים, איש איש בתחומו, מעריצים את מו"ר אביהם, ופועלים להוצאת ספריו. בשיחה מיוחדת ל'מעייני הישועה' לכבוד ראש השנה, הנערכת בביתו של הרב, הנמצא עדיין בבית החולים, הם מספרים איך זה להיות הבן של הגר"מ הרב מרדכי אליהו שליט"א | |||
"כשהייתי בן 14 אספתי את כל דמי חנוכה ופורים שקיבלתי והלכתי להגשים את חלומי: מערכת תופים משוכללת. הגעתי עם כל החלקים של המערכת הביתה במונית והתחלתי להעלות אותם לבית, חלק חלק. באותו הזמן אבא העביר שיעור לתלמידים שלו בבית וכשהם ראו אותי מתחיל לעלות עם החלקים הביתה, הם כמעט זרקו אותי מכל המדרגות. צריך לזכור שבאותם ימים, בשנות ה-60, מערכת תופים התקשרה בעיקר להיפים עם שיער עד הכתפיים שהעריצו את ה'ביטלס'. אבא עצר אותם, הפסיק את השיעור באמצע וירד למטה לעזור לי להעמיס את שאר החלקים. הוא עזר לי להכניס אותם לחדר ואמר לי: 'שלומי, תחכה עד סוף השיעור ואני אעזור לך להרכיב את המערכת'. לאבא שלי יש חוש טכני מאוד טוב ובסוף השיעור הוא באמת עזר לי. רק כשסיימנו להרכיב את מערכת התופים, הוא שאל בעדינות האם זה בסדר מבחינתי לשים מגבת על הכלים כדי לעמעם את הרעש ולא להפריע לשכנים...". | |||
כך מספר בחיוך רחב, שלומי אליהו (54), בנו הבכור של הראשל"צ הרה"ג מרדכי אליהו שליט"א, שיזכה לרפואה שלימה. הוא ואחיו הצעירים, הרב שמואל אליהו (53), והרב יוסי, מכירים את דמותו של הרב מרדכי אליהו, שרבים מעם ישראל משחרים לפתחו ומתפללים לרפואתו, באופן מאוד קרוב ושונה מהדמות המפורסמת בציבור. בשבילם הוא אבא. במפגש לצורך הראיון, בביתו של הרב אליהו בגבעת שאול בירושלים, מעלים השלושה זיכרונות ששופכים אור חדש על דמותו האהובה של אביהם. | |||
מה המאפיין העיקרי שאתם זוכרים ממו"ר אביכם כמחנך? | |||
שלומי: "הסיפור על התופים הוא רק דוגמא לעובדה שאבא שלנו אף פעם לא אמר לנו לא. מעולם לא נקט בלשון שלילה. לא אמר 'אל תעשה ככה', לא אמר 'זה אסור'. תמיד תמיד על דרך החיוב. אם שמעתי מוזיקה שהוא לא חשב שהיא מתאימה, היה שואל: 'למה אתה שומע את זה? אולי תשמע מוזיקה כזו?'. אני זוכר שכילד עשינו דברים שאני כהורה לעולם לא הייתי מסכים שילדיי יעשו. כדאי לנו כהורים לספור פעם אחת כמה פעמים ביום אנחנו אומרים לילדים שלנו - לא, אסור וכן הלאה". | |||
הרב שמואל: "אבא שלנו היה משקיע בנו המון. עוד לפני שכתבו את 'כה עשו חכמינו' אבא היה מגיע כל ערב ומספר לנו פרשת שבוע ומדרשים. אלה היו הסיפורים ששמענו לפני השינה. השעות האלו ממש זכורות לי כשעות חסד שהיו לנו איתו. בכלל, אבא שלי לא מכיר את המושג המקובל היום 'זמן איכות'. כל זמן שהוא היה איתנו היה בבחינתו זמן איכות. לא משהו שצריך ליזום במיוחד אלא בכל מקום שהלכנו איתו או על כל נושא ששוחחנו עליו, זה היה בבחינתו 'זמן איכות'. כשאנחנו באים אליו עם הנכדים בסעודות חג או שבת, הגדולים תמיד יושבים בקצה השני של השולחן וכל הנכדים יושבים קרוב אליו והוא מדבר איתם". | |||
כילדים, ידעתם על גדולתו של אביכם? | |||
הרב שמואל: "זה יישמע מצחיק אבל עד גיל שש, הייתי בטוח שכל האבות הם כמו שלי. שזה הסטנדרט. בגיל הזה בערך, הלכתי לחבר הביתה וראיתי את אבא שלו עוסק במשהו אחר ולא בלימוד תורה ואני זוכר שהייתי בהלם מזה. הייתי בטוח שכל האבות יושבים ולומדים תורה כל הזמן ועוסקים בעם ישראל. האבא של החבר כנראה קלט שאני בוהה בו ובמעשיו ואמר לי: 'מה אתה חושב? שכולם זה כמו אבא שלך?'". | |||
הרב שמואל, אתה נתפס בציבור כהולך בדרכי אביך. האם אתה מרגיש שזה צל על עשייתך כשמשווים אותך אליו כל הזמן? | |||
הרב שמואל: "יש תקופה בחיים שאתה בורח מהמעמד הזה של 'הבן של'. בכל מקום שהייתי בו עם חברים שלי ביקשתי מהם לא להזכיר את העובדה הזו ואתה מנסה להתעלם מהעובדה הזו ולברוח מזה. אתה לא רוצה שישבחו אותך על משהו שהוא לא אתה או לקבל משהו בזכות זה, שהרי לא ממש התאמצתי להיות הבן של הרב אליהו. אבל מגיע שלב שאתה מבין שזו זכות גדולה וגם יש תפקיד במקום הזה. להעביר שאלות, להעביר בקשות לברכה, לכתוב דברים שאמר. היום אני גם במובן מסוים מעביר את דבריו לציבור וזה תפקיד שאני מקבל עלי בשמחה ומתוך הרגשת זכות". | |||
הרבה קבלה, מעט מקובלים | |||
ממבט ראשון, נראה ששלושת בניו של הרב אליהו שונים האחד מהשני בתכלית השוני. הבכור שלומי, עורך דין במקצועו, שימש כמנכ"ל משרד השיכון בעבר וכמנכ"ל ממ"י, ובתפקידים ציבוריים הרחק מספסלי הישיבה. האח השני, הרב שמואל, משמש כרבה של העיר צפת ובעל מעמד של פוסק חשוב בציבור הדתי-לאומי. האח הצעיר, הרב יוסי, בעל חזות חרדית, משמש כראש הכולל של אביו להכשרת דיינים, רבנים ורבני קהילות בחו"ל. | |||
איך אתם מסבירים את השוני הזה? | |||
הרב יוסי: "אני חושב שזו בדיוק מהותו של אבא. העובדה שכל אחד הרגיש חופשי ללכת בדרך שלו שבה הוא רוצה ומאמין, ללא כפייה. פעם שאלו אותי אם אבא שלי הוא "לבן" או "שחור" - מצד אחד הוא מעביר שיעור ב'מרכז הרב' ביום ירושלים ומצד שני הוא מקושר לכל גדולי העולם החרדי. כך גם בחינוך שלו. הוא מספיק גדול כדי לתת לכולנו את החופש לבחור". | |||
הרב יוסי: "אבא שלנו מעולם לא נתן שיעורים בספירות או בקבלה. רוב השיעורים שלו הם בהלכה. אבא שלי נוהג לומר שהיום יש הרבה שיעורי קבלה ומעט מקובלים. הוא חי את הקבלה. קבלה זו צורת חיים של מידות והתנהגות מסוימת. את זה אי אפשר ללמד אלא צריך לעבוד קשה מאוד כדי להגיע למעמד כזה". | |||
הרב שמואל: "לפני כמה שבועות העברתי שיעור בבי"ס משותף שבו לומדים יחד יהודים וערבים. אחת המורות, שלא נראה היה שהיא מ'חסידות הרב' אומרת לי: 'אבא שלך הוא רב גדול, איש קדוש'. שאלתי אותה - למה? והיא מספרת לי שהיא נשואה מספר שנים ולא נכנסה להריון. היא הלכה לאבא שלי והוא אמר לה שבעוד שבועיים היא תיכנס להריון וכך היה. יש המון סיפורים כאלה וזה מראה את ההבדל בין מקובל לבין מי שמלמד קבלה. הקבלה היא דרך חיים אצל אבא, הוא מקושר לקדושה ברמות שאנחנו לא מבינים". | |||
אבא שאל: יש לך אומץ? | |||
פרויקט הוצאת הספרים ממלא את עולמם של הבנים. בין הספרים ניתן למנות ספרים המיועדים ללמדנים בישיבות כגון: מספר חלקים שכבר יצאו לאור וחלק שנמצאים בעריכה הנקראים 'מאמר מרדכי' ובהם מאמרים ופסקים של הרב על פי חלקי השו"ע; קיצור שו"ע בתוספת הלכות של פוסקים ספרדיים על קיצושו"ע (גאנצפריד); 'קיצור דרכי טהרה' - אחד מספריו המפורסמים של הרב שתורגם ל-15 שפות כגון פרסית, ערבית ואפילו בכתב ברייל לעיוורים; 'שו"ת מאמר מרדכי' ובו תשובות ארוכות ולמדניות על חלקי השולחן ערוך; והספר 'אמרי מרדכי' - מאמרי הלכה בנושאים עקרוניים המבטאים את שיטת פסיקתו של הרב. המאמר הפותח את הספר נקרא 'פסיקה לפי הקבלה' ובו פורש הרב את שיטתו בפסיקה על פי תורת הנסתר. | |||
הרב שמואל: "המאמר הזה הוא שכתוב של שיעור שאבא נתן בשבת בכנס רבנים לקראת ל"ג בעומר. במוצ"ש, כשהכל עוד טרי בראש, ישבתי וכתבתי מהזיכרון את המאמר והראיתי אותו מאוחר יותר לאבא שלי. לאחר תיקונים והוספות הוצאנו אותו לאור". | |||
פוסקים בסדר גודל של הרב אליהו ניתן לאפיין בצורה מסוימת. זה מקל, זה מחמיר זה פוסק בעיקר לפי פוסק מסוים. איך ניתן לאפיין את הפסיקה של מו"ר אביכם? | |||
הרב שמואל: "השיטה המחברת. השיטה שמחברת בין האשכנזים לספרדים ובין הנגלה לנסתר. בספרי הלכה שהרב כתב הדבר הזה בולט מאוד. הניסיון שלו הוא לפסוק בצורה כזו שתחבר בין עם ישראל ולא תבליט את השוני. אבא סיפר לי פעם שפנתה אליו תלמידה שלמדה במוסד חרדי בבני ברק. היה איזה אירוע והתלמידה הביאה עוגה, ומנהל המוסד אמר לתלמידות לא לאכול מהעוגה שלה כיוון שהעוגה נאפתה בתנור, ואמא שלה שמה בתנור כלים שנאפו בהם ירקות של 'היתר מכירה'... התלמידה באה מבוישת לאבא שלי והוא שאל אותה: 'יש לך אומץ?' והיא ענתה - כן. הוא אמר לה: 'כשתגיעו לראש המוסד הביתה בשבת, תסרבי לשתות ואם הוא ישאל למה תגידי לו שהרב אליהו אמר שאסור לך'. הגיעו יום אחד הבנות להתארח בשבת אצל ראש המוסד והיא סירבה לשתות ואמרה לו: 'הרב אליהו אמר לא לשתות אצלך כיוון שטרף אצלך'. ראש המוסד התקשר לאבא שלי במוצאי שבת ושאל אותו למה אמר כך לתלמידה? אבא שלי הסביר לו שיש דעה בשולחן ערוך שגם הכנת תה נחשב כבישול בשבת. זו גם דעה בהלכה שאפשר לפסוק לפיה, כמו שאפשר להגיד שעוגה שבושלה בתנור בכלים שבהם נאפו ירקות של היתר מכירה אסור לאכול. ראש המוסד הבין את הרמז והתחייב להתנצל בפני כל התלמידות על העניין. השיטה המחברת היא שיטת ימי גאולה. ברוך ד' עם ישראל חזר מכל התפוצות לארץ ישראל, תורת הסוד הולכת ומעמיקה והשיטה של הרב אליהו נובעת מתוך הרצון להכין אותנו לימי הגאולה. לחבר בין העדות והשיטות ולא להפריד". | |||
הרב יוסי: "את הקיצור שולחן ערוך, שידוע ומקובל כספר אשכנזי של הרב גאנצפריד, הוצאנו אותו ביחד עם פוסקים ספרדים כגון 'מרן הבית יוסף', הבן איש חי ו'כף החיים'. בבתי ספר הספר הזה הוא מאוד פופולארי כיוון שבכיתות מעורבות יש רצון ללמד את כל השיטות לכל העדות. ספר כזה הוא אחד הביטויים לשיטה המחברת". | |||
קשה לעמוד בקצב שלו | |||
ספר מרתק שחלק ראשון שלו יצא בימים אלו נקרא 'שו"ת הרב הראשי' ובו עשרות של שאלות שנשאל הרב אליהו בזמן שכיהן כרב הראשי לישראל. השאלות בחלק הראשון הגיעו לרב בין השנים תש"נ לתשנ"ג והן עוסקות במגוון תחומים רב. עוד בולט מאוד שם כי אופי השואלים נע בקשת רחבה: בין נער בגיל בר מצווה שרוצה לעלות לתורה בחג השבועות, למרות שבחג מתן תורה עדיין לא יהיה בן 13 שנים, ועד פנייה של שר הדתות של מדינת ישראל המעביר לרב אליהו את בקשתו של ראש עיריית אילת לדעת תורה בנושא: הקמת ''קזינו ממלכתי ממוסד" כיוון שהדבר יתרום לעיר מבחינה תיירותית (לכל המתעניינים: הרב השיב כי "כל מוסד המכבד את עצמו אין לו לתת גושפנקא לדברים שליליים מעין אלו אלא אדרבא יש להילחם בגופים שלילים אשר קשה יהיה בעתיד למנוע מהם את התופעות השליליות והפריצות המתלווה אליהם"). | |||
שלומי: "בספר הזה אפשר לראות שאבא שלנו היה מחובר לכל השכבות של עם ישראל ובצורה נעימה ובטוחה השיב לכל שואל ולכל מי שפנה אליו, מילד ועד למנהל בית חולים. | |||
"יש סיפור שיכול להראות כמה חוכמה אנושית ותורנית יש לאבא שלי בפסיקה שלו. הפעם היחידה שנסעתי איתו לחו"ל, כי קשה מאוד לעמוד בקצב שלו, הייתה לפני מספר שנים. נסענו לברזיל ושם הגענו לארוחת ערב מיוחדת עם 25 משפחות עשירות מאוד שהתקיימה בביתן של אחת המשפחות לכבוד אבא שלי. אנחנו יושבים שם ובאמצע הסעודה, קם אחד מהנוכחים ואומר שיש לו שאלה לרב. | |||
כשהשתרר שקט בסלון הענק הוא מפנה אצבע אל בעל הבית ושואל את אבא שלי מה דעת הרב על העובדה שבעל הבית תורם לבית הכנסת הרפורמי בעיר... כנראה שהיה איזה סכסוך בין השניים והשואל רצה לבייש אותו בפני הרב. אבא שלי, במבט ראשון נכנס למלכוד, מצד אחד הוא לא רוצה להלבין את פניו של בעל הבית, ומצד שני - את דעתו על הרפורמים לא צריך להסביר... | |||
ואז אבא שלי עשה מה שכל רב ספרדי עושה במצב כזה - מספר סיפור. אבא שלי אמר כך: 'אספר לכם סיפור שקרה לי לפני כמה שנים. היינו בחו"ל והגיע זמן מנחה ורצינו להתפלל. הגענו ליד איזה בית כנסת והתברר לנו שזה בית כנסת רפורמי. יוצאים מתוך הבית כנסת שניים: איש האחזקה הטכני של בית הכנסת ורב הקהילה הרפורמי. אנחנו היינו שמונה אז אמרתי לעוזר שלי שחסר לנו עוד אחד למניין. פנה אלי הרב הרפורמי ושאל אותי: אם תאמר שרפורמי משלים מניין, אז יש לך עשרה ואם לא אז שמונה, איך הרב הגיע לתשעה? | |||
אמרתי לו שאיש האחזקה עושה את זה בשביל פרנסה והוא בטח לא רפורמי באמת אבל רב הקהילה בוודאי לא יכול להשלים מניין. ואז, מספר הרב אליהו למשפחות בסעודה, רכן אלי הרב הרפורמי כממתיק סוד ואמר לי בשקט: תנוח דעתו של הרב. גם אני עושה את זה בשביל הפרנסה...' | |||
כמובן שכל הנוכחים התגלגלו מצחוק ואבא שלי הצליח בסיפור אחד, גם להסביר מה דעתו על הרפורמים, שלא יכולים להשלים מניין, ובמקביל להעביר את זה בצורה חלקה, מבלי לבייש את בעל הבית". | |||
http://www.myim.co.il/main.php?mod=newsOpen&articleID=786 | |||
==פסיקתו== | ==פסיקתו== | ||