פקוח נפש: הבדלים בין גרסאות בדף

==

הגדרת המושג==

למושג 'פיקוח' יש מספר משמעויות: לשון פתיחה<ref>והוא מלשון 'ונפקחו עיניכם' (בראשית ג ה). והוא גם לשון 'פיקח' המנוגד לעיוור או חרש. וראה בקונקורדנציה שהוא שורש 'פצח' בחילוף אותיות ק-צ.</ref>, או לשון חילוץ<ref><makor>רש"י כתובות ה א</makor> ד"ה פיקוח, לפי אוצר לעזי רש"י.</ref>, או לשון השלכה<ref>ערוך, ע' פקח, על פי תרגום יונב"ע עה"פ 'עת להשליך אבנים' (קהלת ג ה).</ref>, או לשון השגחה<ref>לפקח על עסקי כלה - <makor>בבלי שבת קנא א;</makor> לפקח על עסקי רבים - <makor>בבלי כתובות ה א.</makor></ref>. לפיכך, מפקחין פיקוח נפש בשבת<ref><makor>בבלי כתובות ה א.</makor></ref> הכוונה היא, שמשגיחים על חילוץ הנפש מהמצב המסוכן; ומפקחין את הגל<ref><makor>בבלי יומא פג א.</makor></ref> הכוונה היא, שפותחים את הגל, או מחלצים מתוך הגל, או משליכים את אבני הגל.

יש הסבורים, שלמסקנה קובע רק הלימוד של 'וחי בהם'<ref>הגרעק"א, הובאו דבריו בבית מאיר על או"ח סי' של; שו"ת חת"ס חאו"ח סי' פג; ביאוה"ל סי' שכט ד"ה אלא.</ref>, שכל מה שנאמר "חלל עליו שבת אחת וכו'" נאמר רק לטעם בעלמא, אבל לדינא אין הדבר תלוי במצוות, שאין הטעם שדוחים מצווה אחת בשביל מצוות הרבה, אלא דוחים אנו את כל המצוות בשביל חיים של ישראל<ref>ביאוה"ל שם. וראה מאמרו של הרב א. שרמן, תחומין, ג, תשמ"ב, עמ' 24 ואילך, ומה שהביא שם בשם הגרי"ש אלישיב. וכן משמע בפשטות מסקנת הגמ' שם, וראה ברי"ף ורא"ש שם, שהביאו רק הלימוד של 'וחי בהם'.</ref>; יש הסבורים, ששני הטעמים תופסים להלכה לקולא<ref>ראה שו"ת שבט הלוי ח"ג סי' לז, וח"ד סי' לד.</ref>, היינו שלא נמנעו הפוסקים להביא להלכה את הלימוד "חלל עליו שבת אחת וכו'", שכן יש מצבים שמטעם 'וחי בהם' לא היינו מחללים שבת, ומטעם "חלל עליו שבת אחת וכו'" - מחללים, כגון חילול שבת עבור עובר, שאינו 'אדם', ולא ניתן ללמוד היתר חילול שבת להצלתו מהפסוק 'וחי בהם', ולכן נלמד להיתר מ"חלל עליו שבת אחת וכו'"<ref>ראה העמק שאלה שאילתא קסז סקי"ז. אך ראה ר"ן <makor>בבלי יומא פב א</makor> ד"ה וכתוב, שלמד היתר חילול שבת לעובר מדין "חלל עליו וכו', וצ"ע. וראה ע' עֻבָּר הע' 218.</ref>, וכגון חילול שבת כדי לרפא סומא<ref>חכמת שלמה או"ח סי' שכח.</ref>, וכגון חילול שבת כדי לרפא שוטה<ref>ראה הגרי"א אונטרמן, התורה והמדינה, עריכה מחודשת של צומת, כרך ג, עמ' 313 ואילך; שו"ת שבט הלוי ח"ד סי' לד; מאמרו של הרב י. זילברשטיין, עמק הלכה-אסיא, א, תשמ"ו, עמ' 210 ואילך. וראה עוד בשו"ת בית יצחק חאבהע"ז סי' לט אות ז; מנ"ח סוף מוסך השבת; מנחת אשר, <makor>שמות סי' ס אות א.</makor> וראה עוד באריכות במאמרו של הרב א. שרמן, תורה שבעל פה, כה, תשמ"ד, עמ' צד ואילך.</ref>; ויש מי שכתב, שהלימוד "חלל עליו שבת אחת וכו'" קובע אפילו לחומרא, וכגון שאסור לחלל שבת עבור קראים<ref>בית מאיר או"ח סי' של.</ref>.

'''בדין החיוב להציל את העובר''' ראה ערך [[עֻבָּר]]