מבוקר
88
עריכות
ישיבת מרכז הרב: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
(מחיקת קישורים לערכי תאריכים ושנים (אין ערכים כאלה בויקישיבה, וגם לא צפוי שיכתבו בקרוב)) |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 40: | שורה 40: | ||
== הישיבה בימי הרב צבי יהודה הכהן קוק == | == הישיבה בימי הרב צבי יהודה הכהן קוק == | ||
עם פטירתו של [[הרב יעקב משה חרל"פ]], בשנת ה'תשי"ב, החל למלא את תפקיד ראש הישיבה בנו של הראי"ה, [[הרב צבי יהודה]], כשמנהל הישיבה היה [[הרב שלום נתן רענן]], חתנו של הראי"ה. | עם פטירתו של [[הרב יעקב משה חרל"פ]], בשנת [[ה'תשי"ב]], החל למלא את תפקיד ראש הישיבה בנו של הראי"ה, [[הרב צבי יהודה]], כשמנהל הישיבה היה [[הרב שלום נתן רענן]], חתנו של הראי"ה. | ||
בתקופה זו הגיעה לישיבה קבוצה ראשונה מבני הישוב החדש, מתלמידי [[ישיבת כפר הרא"ה]], בראשות [[הרב יעקב כלאב]], אשר הגיעה לירושלים כדי להקים את [[ישיבת משכן ישראל]], והשתלבו בישיבת מרכז הרב. בין התלמידים של אותה קבוצה נמנו [[הרב דב ליאור]], [[הרב פרופ' נחום רקובר]], [[הרב יהושע רוזן]], וחברים נוספים שנודעו לאחר מכן כרבני הציבור. הם הפצירו ברב צבי יהודה שילמדם את משנתו של [[הראי"ה]], וכך נקשרו לתורתו של מרן הרב זצ"ל. | בתקופה זו הגיעה לישיבה קבוצה ראשונה מבני הישוב החדש, מתלמידי [[ישיבת כפר הרא"ה]], בראשות [[הרב יעקב כלאב]], אשר הגיעה לירושלים כדי להקים את [[ישיבת משכן ישראל]], והשתלבו בישיבת מרכז הרב. בין התלמידים של אותה קבוצה נמנו [[הרב דב ליאור]], [[הרב פרופ' נחום רקובר]], [[הרב יהושע רוזן]], וחברים נוספים שנודעו לאחר מכן כרבני הציבור. הם הפצירו ברב צבי יהודה שילמדם את משנתו של [[הראי"ה]], וכך נקשרו לתורתו של מרן הרב זצ"ל. | ||
כשנתיים לאחר מכן, הגיעה לישיבה קבוצה של חברי [[גחל"ת]] (גרעין חלוצי לומד תורה), בני שבט "[[איתנים]]" של [[בני עקיבא]], וגם הם תרמו תרומה מכרעת לביסוסה של הישיבה. צעירים אלו, שהיו חדורי חזון וארצישראליות, והיתה להם השפעה רבה בסניפים, ראו | כשנתיים לאחר מכן, הגיעה לישיבה קבוצה של חברי [[גחל"ת]] (גרעין חלוצי לומד תורה), בני שבט "[[איתנים]]" של [[בני עקיבא]], וגם הם תרמו תרומה מכרעת לביסוסה של הישיבה. צעירים אלו, שהיו חדורי חזון וארצישראליות, והיתה להם השפעה רבה בסניפים, ראו ב[[רצי"ה קוק]] את מורם ורבם, ובכך הפכוהו לדמות דומיננטית יותר בצוות ההוראה ובקרב בני הנוער של [[הציונות הדתית]] בכלל. | ||
בשנת ה'תשי"ט (1959) פנה [[הרב צבי יהודה]] אל [[הרב שאול ישראלי]] וביקשו כי ישא [[שיעור כללי]] בישיבה, בנוסף לשיעור הכללי שנשא באותה העת [[הרב אברהם שפירא]]. על אף עיסוקיו הרבים, ולאחר ששימש תקופה ארוכה כרבו של מושב [[כפר הרא"ה]] בעמק חפר, הסכים הרב ישראלי לקבל אחריות זו ונשא בה עד סוף ימיו. | בשנת [[ה'תשי"ט]] (1959) פנה [[הרב צבי יהודה]] אל [[הרב שאול ישראלי]] וביקשו כי ישא [[שיעור כללי]] בישיבה, בנוסף לשיעור הכללי שנשא באותה העת [[הרב אברהם שפירא]]. על אף עיסוקיו הרבים, ולאחר ששימש תקופה ארוכה כרבו של מושב [[כפר הרא"ה]] בעמק חפר, הסכים הרב ישראלי לקבל אחריות זו ונשא בה עד סוף ימיו. | ||
ב-ה' באלול ה'תש"ך (1960) הונחה אבן הפינה לבניינה החדש של הישיבה, ובחודש [[אלול]] ה'תשכ"ד (1964) החלה ה"ישיבה המרכזית" את לימודיה במבנה החדש בשכונת [[קרית משה]] ב[[ירושלים]]. הישיבה הכפילה את מספר תלמידיה והגיעה לכמאתיים תלמידים. מערך השיעורים התרחב וכלל שיעורים של [[הרצי"ה]] בענייני [[אמונה]], שיעורים של [[הרב דוד כהן]] ("[[הרב הנזיר]]") בספר "[[אורות הקודש]]", שיעור תלמודי מפי [[הרב מרדכי פרום]], שיעור כללי מפי [[הרב אברהם שפירא]] וכן מפי [[הרב שאול ישראלי]], שיעור ב[[תנ"ך]] מפי [[הרב יהושע בכרך]] ושיעור בענייני [[מוסר]] מפי [[הרב שלום נתן רענן]], ששימש כמנהל הישיבה. שיעוריו של [[הרצי"ה]] התפרסו על פני קשת רחבה של נושאים, אך בשיעורי [[פרשת השבוע]] שקיים בכל מוצאי שבת, נתגלה כוחו בכל תוקפו. מטרת השיעור היתה לראות את המגמה הכוללת המסתמנת לאורך פרשיות התורה, ובתוך הדברים היה הרב מתרכז ברעיונות מרכזיים שהיוו עקרונות יסוד בגיבוש עולמם של תלמידי הישיבה. מרכיב משמעותי בתהליך ההשפעה החינוכית של [[הרב צבי יהודה קוק]] היתה הדוגמא האישית. יעידו על כך הספרים הרבים ודברי הזיכרון אודותיו, המדגישים את הפן האישי, החווייתי. | ב-[[ה' באלול]] [[ה'תש"ך]] (1960) הונחה אבן הפינה לבניינה החדש של הישיבה, ובחודש [[אלול]] [[ה'תשכ"ד]] (1964) החלה ה"ישיבה המרכזית" את לימודיה במבנה החדש בשכונת [[קרית משה]] ב[[ירושלים]]. הישיבה הכפילה את מספר תלמידיה והגיעה לכמאתיים תלמידים. מערך השיעורים התרחב וכלל שיעורים של [[הרצי"ה]] בענייני [[אמונה]], שיעורים של [[הרב דוד כהן]] ("[[הרב הנזיר]]") בספר "[[אורות הקודש]]", שיעור תלמודי מפי [[הרב מרדכי פרום]], שיעור כללי מפי [[הרב אברהם שפירא]] וכן מפי [[הרב שאול ישראלי]], שיעור ב[[תנ"ך]] מפי [[הרב יהושע בכרך]] ושיעור בענייני [[מוסר]] מפי [[הרב שלום נתן רענן]], ששימש כמנהל הישיבה. שיעוריו של [[הרצי"ה]] התפרסו על פני קשת רחבה של נושאים, אך בשיעורי [[פרשת השבוע]] שקיים בכל מוצאי שבת, נתגלה כוחו בכל תוקפו. מטרת השיעור היתה לראות את המגמה הכוללת המסתמנת לאורך פרשיות התורה, ובתוך הדברים היה הרב מתרכז ברעיונות מרכזיים שהיוו עקרונות יסוד בגיבוש עולמם של תלמידי הישיבה. מרכיב משמעותי בתהליך ההשפעה החינוכית של [[הרב צבי יהודה קוק]] היתה הדוגמא האישית. יעידו על כך הספרים הרבים ודברי הזיכרון אודותיו, המדגישים את הפן האישי, החווייתי. | ||
הרב צבי יהודה עצמו היה מעביר שיעורים לבני הישיבה בשעות הצהרים. השיעורים היו בספר ה[[כוזרי]], [[מסילת ישרים]], ובספר [[אורות]], [[אורות התורה]], ו[[אורות התשובה]]. בימי רביעי אחר הצהרים היה שיעור מיוחד [[באורות הקודש]], שאליו הורשו להיכנס רק תלמידים מבוגרים, ובהם [[רבני ערים]] וישובים, [[רמי"ם]] ו[[ראשי ישיבות]]. גולת הכותרת של השיעורים היה השיעור בפרשת השבוע שנערך במוצאי שבת, אליו היו מגיעים המונים, והוא הועבר באמצעות טלוויזיה במעגל סגור לחדרי הבית השונים, וגם לדירות השכנים. | הרב צבי יהודה עצמו היה מעביר שיעורים לבני הישיבה בשעות הצהרים. השיעורים היו בספר ה[[כוזרי]], [[מסילת ישרים]], ובספר [[אורות]], [[אורות התורה]], ו[[אורות התשובה]]. בימי רביעי אחר הצהרים היה שיעור מיוחד [[באורות הקודש]], שאליו הורשו להיכנס רק תלמידים מבוגרים, ובהם [[רבני ערים]] וישובים, [[רמי"ם]] ו[[ראשי ישיבות]]. גולת הכותרת של השיעורים היה השיעור בפרשת השבוע שנערך במוצאי שבת, אליו היו מגיעים המונים, והוא הועבר באמצעות טלוויזיה במעגל סגור לחדרי הבית השונים, וגם לדירות השכנים. | ||
הרב צבי יהודה היה מאפשר לתלמידים חופש בחירה בנוגע לתכני הלימוד, אך הקפיד מאוד שתלמידי הישיבה ילמדו את הספר "[[שמירת הלשון]]", העוסק בדיני לשון הרע, כחצי שעה בכל יום. | הרב צבי יהודה היה מאפשר לתלמידים חופש בחירה בנוגע לתכני הלימוד, אך הקפיד מאוד שתלמידי הישיבה ילמדו את הספר "[[שמירת הלשון]]", העוסק בדיני לשון הרע, ואף קבע לכך "סדר" מיוחד כחצי שעה בכל יום לפני תפילת מנחה. | ||
במשך הזמן שילב [[הרב צבי יהודה]] את בוגרי הישיבה בתחומי עיסוק שונים. הראשון שהוא ראה לנכון לאפשר לו לתת שיעורים לציבור הרחב היה [[הרב חיים דרוקמן]]. כמו כן הטיל הרב צבי יהודה בשנת ה'תש"ל (1970) על הרבנים [[הרב אריה שטרן]] ו[[הרב יוחנן פריד]] את הקמתו של [[מכון הלכה ברורה]] לפי חזונו של [[הראי"ה]], על מנת להשלים את המפעל של אביו. גם כיום עומד [[הרב אריה שטרן]] בראש המכון. לרמי"ם ומלמדי אמונה בישיבה מינה הרב צבי יהודה את הרבנים [[הרב צבי ישראל טאו]], [[הרב יהושע צוקרמן]], [[הרב זלמן ברוך מלמד]], [[הרב חיים שטיינר]], [[הרב מרדכי שטרנברג]], [[הרב עמיאל שטרנברג]], [[הרב מיכאל הרשקוביץ]], [[הרב עודד וולנסקי]] ו[[הרב יעקב לבנון]]. עם הזמן שלח הרב צבי יהודה את הרבנים [[הרב חיים דרוקמן]], [[הרב אליעזר ולדמן]], [[הרב דב ליאור]], [[הרב זלמן ברוך מלמד]], [[הרב צפניה דרורי]] ואחרים, להקים ישיבות נוספות, צעד שהביא להקמתם של מוסדות ישיבתיים דתיים רבים, ותרם גם לחיזוק מעמדה של הישיבה. | במשך הזמן שילב [[הרב צבי יהודה]] את בוגרי הישיבה בתחומי עיסוק שונים. הראשון שהוא ראה לנכון לאפשר לו לתת שיעורים לציבור הרחב היה [[הרב חיים דרוקמן]]. כמו כן הטיל הרב צבי יהודה בשנת ה'תש"ל (1970) על הרבנים [[הרב אריה שטרן]] ו[[הרב יוחנן פריד]] את הקמתו של [[מכון הלכה ברורה]] לפי חזונו של [[הראי"ה]], על מנת להשלים את המפעל של אביו. גם כיום עומד [[הרב אריה שטרן]] בראש המכון. לרמי"ם ומלמדי אמונה בישיבה מינה הרב צבי יהודה את הרבנים [[הרב צבי ישראל טאו]], [[הרב יהושע צוקרמן]], [[הרב זלמן ברוך מלמד]], [[הרב חיים שטיינר]], [[הרב מרדכי שטרנברג]], [[הרב עמיאל שטרנברג]], [[הרב מיכאל הרשקוביץ]], [[הרב עודד וולנסקי]] ו[[הרב יעקב לבנון]]. עם הזמן שלח הרב צבי יהודה את הרבנים [[הרב חיים דרוקמן]], [[הרב אליעזר ולדמן]], [[הרב דב ליאור]], [[הרב זלמן ברוך מלמד]], [[הרב צפניה דרורי]] ואחרים, להקים ישיבות נוספות, צעד שהביא להקמתם של מוסדות ישיבתיים דתיים רבים, ותרם גם לחיזוק מעמדה של הישיבה. | ||
| שורה 78: | שורה 78: | ||
בבוקר [[יום טוב]] ראשון של [[חג הסוכות]], ט"ו בתשרי ה'תשס"ח (2007), לאחר מספר חדשים בהם הלך ונחלש בשל מחלה, עלה לישיבה של מעלה. הוא נטמן בהלוויה רבת משתתפים ב[[הר הזיתים]], סמוך לקברו של [[הרב אברהם יצחק הכהן קוק]] וסמוך לקבריהם של קודמו בראשות הישיבה - [[הרב צבי יהודה הכהן קוק]], ושל קודמו ב[[הרבנות הראשית|רבנות הראשית]] - [[הרב שלמה גורן]]. | בבוקר [[יום טוב]] ראשון של [[חג הסוכות]], ט"ו בתשרי ה'תשס"ח (2007), לאחר מספר חדשים בהם הלך ונחלש בשל מחלה, עלה לישיבה של מעלה. הוא נטמן בהלוויה רבת משתתפים ב[[הר הזיתים]], סמוך לקברו של [[הרב אברהם יצחק הכהן קוק]] וסמוך לקבריהם של קודמו בראשות הישיבה - [[הרב צבי יהודה הכהן קוק]], ושל קודמו ב[[הרבנות הראשית|רבנות הראשית]] - [[הרב שלמה גורן]]. | ||
לאחר פטירתו של [[הרב אברהם שפירא]] זצ"ל, נמסר כי בצוואתו הוריש לבנו ר' [[יעקב שפירא]] את תפקיד ראש הישיבה. | |||
== הפיגוע בישיבה == | == הפיגוע בישיבה == | ||
| שורה 98: | שורה 98: | ||
* [[הרב אברהם שפירא]] (רב אברום) – [[הרב הראשי לישראל]] (תשמ"ג - תשנ"ג) – ראש הישיבה בשנים תשמ"ב – תשס"ח (1982-2007). | * [[הרב אברהם שפירא]] (רב אברום) – [[הרב הראשי לישראל]] (תשמ"ג - תשנ"ג) – ראש הישיבה בשנים תשמ"ב – תשס"ח (1982-2007). | ||
* ר' [[יעקב שפירא]] - בנו של [[הרב אברהם שפירא]]. נמסר כי בצוואתו הוריש [[הרב שפירא]] לבנו ר' [[יעקב שפירא]] את תפקיד ראש הישיבה. | * ר' [[יעקב שפירא]] - בנו של [[הרב אברהם שפירא]]. נמסר כי בצוואתו הוריש [[הרב אברהם שפירא]] לבנו ר' [[יעקב שפירא]] את תפקיד ראש הישיבה. | ||