supress
6,473
עריכות
שורה 124: | שורה 124: | ||
במקרא יש רמזים לחג החנוכה<ref>התקבל מצבי שביט (שטרן) משילה.</ref>: | במקרא יש רמזים לחג החנוכה<ref>התקבל מצבי שביט (שטרן) משילה.</ref>: | ||
* המילה העשרים וחמש בתורה היא 'אור' - "ויאמר אלוקים יהי '''אור''' ויהי אור" {{מקור|(בראשית א, ג)}}. | * המילה העשרים וחמש בתורה היא 'אור' - "ויאמר אלוקים יהי '''אור''' ויהי אור" {{מקור|(בראשית א, ג)}}. | ||
:במקביל, [[חז"ל]] דורשים הפסוק {{מקור|(שם א, ב)}}: "והארץ הייתה [[תהו ובהו|תֹהו ובֹהו] וחושך על פני תהום": "'''תהו''' - זה [[בבל]], '''ובהו''' - זה [[פרס]], '''וחושך''' - זה [[יון]], '''על פני תהום''' - זה גלות [[אדום]] {{מקור|(ב"ר ב, ד; ילקו"ש שם רמז ד)}}. | :במקביל, [[חז"ל]] דורשים הפסוק {{מקור|(שם א, ב)}}: "והארץ הייתה [[תהו ובהו|תֹהו ובֹהו]] וחושך על פני תהום": "'''תהו''' - זה [[בבל]], '''ובהו''' - זה [[פרס]], '''וחושך''' - זה [[יון]], '''על פני תהום''' - זה גלות [[אדום]] {{מקור|(ב"ר ב, ד; ילקו"ש שם רמז ד)}}. | ||
:הרי שיון הם חושך, וחג החנוכה - כ"ה בסכלו - הוא האור. | :הרי שיון הם חושך, וחג החנוכה - כ"ה בסכלו - הוא האור. | ||
:יש לזכור, האור שעליו מדובר בפסוק אינו אור ה[[שמש]], שנבראה כידוע רק ביום הרביעי, אלא זהו האור הגדול שה' גנז לצדיקים לעתיד לבוא, וכתוב בספרי הקבלה שחג החנוכה מגלה את האור הגנוז. | :יש לזכור, האור שעליו מדובר בפסוק אינו אור ה[[שמש]], שנבראה כידוע רק ביום הרביעי, אלא זהו האור הגדול שה' גנז לצדיקים לעתיד לבוא, וכתוב בספרי הקבלה שחג החנוכה מגלה את האור הגנוז. |