מבוקר
8,889
עריכות
דניאל ונטורה (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
דניאל ונטורה (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
[[תמונה:Tzfat.jpg|center|thumb|700px|צפת על רקע ים כנרת - מקור התמונה:ויקישיתוף, צילם:תומר ט.]] | [[תמונה:Tzfat.jpg|center|thumb|700px|צפת על רקע ים כנרת - מקור התמונה:ויקישיתוף, צילם:תומר ט.]] | ||
[[תמונה:Logo zfat.jpg|left|thumb|250px|סמל העיר כולל: לולבים הגדלים בסביבות העיר, שמיים המעידים על האופי הרוחני וכן-ציירים המציג את גלריות הציירים המצויות בעיר]] | [[תמונה:Logo zfat.jpg|left|thumb|250px|סמל העיר כולל: לולבים הגדלים בסביבות העיר, שמיים המעידים על האופי הרוחני וכן-ציירים המציג את גלריות הציירים המצויות בעיר]] | ||
'''צפת''' היא | '''צפת''' היא בירת "נפת צפת" ב"מחוז הצפון" של [[מדינת ישראל]]<ref> [http://www.cbs.gov.il/reader הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ]</ref> ומנתה בשנת 2006 28.1 אלף נפש. היא מרכז [[חבל ארץ גליל עליון]]החל מהמאה ה-13, ה[[תקופה הצלבנית בארץ ישראל]] . העיר נמצאת 845מטר מעל פני הים ויותר מ-1,000 מעל פני [[ים כנרת] <ref>יהודי צפת נוהגים לעלות ל"מצודה" ב[[ראש השנה]] לעמוד מול הים ולהגיד [[תשליך]]</ref>. אקליס העיר הוא הררי: בחורף - קר וגשום - כ-850 מ"מ גשם לשנה ב-60 ימי גשם בממוצע ובקיץ - יחסית נעים. לעיתים יורדים בה [[שלג|שלגים]]. | ||
חשיבותה ירדה לאחר כיבוש ארץ ישראל בידי ה[[בריטניה|בריטים ]]בשנת 1918 <ref> לאחר שלפי "הסכם סייקס-פיקו" שנחתם בשנת 1916 בין [[צרפת]] ובריטניה, המכונה מטרת ההסכם הייתה לקבוע את אזורי השליטה של שתי המעצמות בנחלה של [[האימפריה העות'מאנית]] ב[[המזרח התיכון|מזרח התיכון]] לתקופה שלאחר סיום [[מלחמת העולם הראשונה]].</ref> . בעקבותיו שחלק ניכר מחבל הארץ, הצפוני והמזרחי, עבר לשליטת מדינת [[לבנון]] ול[[סוריה]] | |||
צפת נחשבה לאחת מ[[ארבע ערי הקודש]] (יחד עם [[ירושלים]], [[חברון]] ו[[טבריה]]) שבהן התרכזו מרבית בני [[היישוב הישן]] מאז [[תקופת ימי הביניים]]. במאה ה-19 היא הייתה העיר בעלת האוכלוסייה היהודית הגדולה ביותר בארץ - 15,000 נפש. | |||
ה | |||
צפת | נפת צפת, שמרכזה הוא בעיר, היא אחת מחמשת הנפות של מחוז הצפון. <ref>הנפות האחרות הו: נפת גולן, נפת יזרעאל, נפת כנרת ונפת עכו</ref> שטחה הוא קטן יחסית, הרביעית בגודל שטחה - 670 קמ"ר, מבין הנפות. לנפה שלושה אזורים טבעיים: [[עמק החולה]], [[גליל עליון מזרחי]] ואזור [[חצור]]. אוכלוסיית הנפה מונה 98 אלף תושבים ב-64 יישובים, מזה 81.1 אלף יהודים ב-61 יישובים . עם הקמת המדינה, בשנת 1948, היו בה 10.8 אלף תושבים, מהם 8.9 אלף יהודים. | ||
==גאוגרפיה== | ==גאוגרפיה== | ||
הגאוגרף, אלישע אפרת, במאמרו :'''צפת - גאוגרפיה של עיר הררית''' <ref>בקובץ צפת ואתריה בהוצאת אריאל</ref> מבחין | הגאוגרף, אלישע אפרת, במאמרו :'''צפת - גאוגרפיה של עיר הררית''' <ref>בקובץ צפת ואתריה בהוצאת אריאל</ref> מבחין בייחודה של העיר. היא עדיין עיר בפני עצמה ולא נוצרו סביבה יישובים עירוניים נוספים שהיו הופכים אותה למטרופולין. היא שמרה על קווי אפיון המשלבים "עבר היסטורי, מסורת ותרבות יהודית". | ||
מיקומה הוא לפי [http://stable.toolserver.org/geohack/geohack.php?params=32_57_56.16_N_35_29_59.28_E_type:city Google earth]. היא שוכנת בפינה הדרומית-מזרחית של [[חבל ארץ גליל | מיקומה הוא לפי [http://stable.toolserver.org/geohack/geohack.php?params=32_57_56.16_N_35_29_59.28_E_type:city Google earth]. היא שוכנת בפינה הדרומית-מזרחית של [[חבל ארץ גליל]] בגובה של 845 מטר מעל פני הים. מכל צדדיה פסגות הרים: מצפון - הר ביריה, ממזרח - הר כנען ומערב - הגבוה בהרי ישראל - הר מירון. היא מתוחמת על ידי שני נחלים ממזרח - נחל עכברה <ref>עליו עובר הגשר הארוך ביותר בארץ בדרך מהדרום לצפת</ref> ומצפון - נחל ביריה, לידו הכביש היורד ל]]עכו]]. | ||
העיר בנויה בחלקה על הר ה"מצודה", שמורדותיו משופעים וקשים לבנייה ולכן רק שליש ממנו ראוי לבנייה לעומת זאת בחלקה האחר, על הר כנען | העיר בנויה בחלקה על הר ה"מצודה", שמורדותיו משופעים וקשים לבנייה ולכן רק שליש ממנו ראוי לבנייה לעומת זאת בחלקה האחר של העיר, על הר כנען, שני-שליש ראויים לבנייה ולכן אזורבנוי יותר. תחום השיפוט של העיר הוא 15,000 דונם. הצפיפות בה היא 958.8 נפש לקמ"ר, מבין הנמוכים בערי הארץ. הסיבה לכך היא המבנה הטופוגרפי של העיר. | ||
מיקומה של העיר והמבנה הגאולוגי שלה חשוף ל[[רעידת אדמה|רעידות אדמה]] ולגלישות קרקע, יותר מאשר מקומות אחרים בארץ ישראל. קיים [http://www.gii.co.il/heb/default.html מקדם הסיסמי(PGA )] הנותן הערכה הסתברותית לגבע הסיכון. [http://www.gii.co.il/heb/default.html המקדם בצפת] הוא 0,234 . הוא נמוך יותר מאשר ב[[טבריה]] - 0.261 או [[עין גב]] - אחת המקומות בעלי המקדם הגבוה - 0,283. לשם השוואה בתל אביב 0.090 המקדם הוא ובאזור [[חבל ארץ קטיף]] לשעבר, הוא מן הנמוכים בארץ 0.025 <ref> השוואות נוספות: ירושלים המערבית - 0.120 , מנחמיה בבקעת הירדן 0.275 ועין גדי בבקעת ים המלח 0.219</ref> . סכנה נוספת קיימת במבנה של העיר היא סכנת הגישה של המבנים בשיפוע הדרומי שלה וזאת עקב המבנה הקרקעי של ההר. | מיקומה של העיר והמבנה הגאולוגי שלה חשוף ל[[רעידת אדמה|רעידות אדמה]] ולגלישות קרקע, יותר מאשר מקומות אחרים בארץ ישראל. קיים [http://www.gii.co.il/heb/default.html מקדם הסיסמי(PGA )] הנותן הערכה הסתברותית לגבע הסיכון. [http://www.gii.co.il/heb/default.html המקדם בצפת] הוא 0,234 . הוא נמוך יותר מאשר ב[[טבריה]] - 0.261 או [[עין גב]] - אחת המקומות בעלי המקדם הגבוה - 0,283. לשם השוואה בתל אביב 0.090 המקדם הוא ובאזור [[חבל ארץ קטיף]] לשעבר, הוא מן הנמוכים בארץ 0.025 <ref> השוואות נוספות: ירושלים המערבית - 0.120 , מנחמיה בבקעת הירדן 0.275 ועין גדי בבקעת ים המלח 0.219</ref> . סכנה נוספת קיימת במבנה של העיר היא סכנת הגישה של המבנים בשיפוע הדרומי שלה וזאת עקב המבנה הקרקעי של ההר. | ||
לפי [http://www.ims.gov.il/IMS/CLIMATEנתוני התחנה המטראולוגית] הממוקמת בהר כנען (934 מטר מעל פני הים): | |||
* כמות הגשם היממתית המקסימלית (מ"מ) הבייתה 92.4 מ"מ ב-3 אפריל 1980. | * כמות הגשם היממתית המקסימלית (מ"מ) הבייתה 92.4 מ"מ ב-3 אפריל 1980. | ||
* השנים בהם נמדדו כמויות הגשם החודשיות '''המינימלית''': נובמבר 1977 ו-דצמבר 1993 | * השנים בהם נמדדו כמויות הגשם החודשיות '''המינימלית''': נובמבר 1977 ו-דצמבר 1993 | ||
שורה 128: | שורה 125: | ||
[[תמונה:British Police Station in Safed.jpg|left|thumb|250px|המשטרה הבריטית במרכז העיר - מקור התמונה:ויקישיתוף, צילם:avi111]] | [[תמונה:British Police Station in Safed.jpg|left|thumb|250px|המשטרה הבריטית במרכז העיר - מקור התמונה:ויקישיתוף, צילם:avi111]] | ||
[[תמונה:Davidka Square, Safed.jpg|left|thumb|250px|כיכר הדוידקה בצפת - מקור התמונה:ויקישיתוף, צילם:avi111]] | [[תמונה:Davidka Square, Safed.jpg|left|thumb|250px|כיכר הדוידקה בצפת - מקור התמונה:ויקישיתוף, צילם:avi111]] | ||
חוקר ארץ ישראל, מרדכי נאור, בקובץ "צפת ואתריה" מסכם: "מבחינתו של הישוב היהודי בארץ ישראל, היה כיבושה של צפת ב-10 למאי 1948, ארבע יממות לפני הקמת המדינה, אחד הנצחונות המזהירים במלחמת העצמאות שגבלו בנס". בעקבות זאת מספרים כי רב צפתי התבקש להסביר את הסיבות לנצחון. הוא השיב כך: בזכות המעשה והנס, המעשה - תפילות החסידים והנס - בואו של הפלמ"ח לעיר. | חוקר ארץ ישראל, מרדכי נאור, בקובץ "צפת ואתריה" מסכם: "מבחינתו של הישוב היהודי בארץ ישראל, היה כיבושה של צפת ב-10 למאי 1948, ארבע יממות לפני הקמת המדינה, אחד הנצחונות המזהירים במלחמת העצמאות שגבלו בנס". בעקבות זאת מספרים כי רב צפתי התבקש להסביר את הסיבות לנצחון. הוא השיב כך: בזכות המעשה והנס, המעשה - תפילות החסידים (שנאמרו במאורגן וברציפות כל ימי המצור) והנס - בואו של הפלמ"ח לעיר (שהגיע לאחר מאמצים רבים). | ||
ערב מלחמת העצמאות היו בצפת 1,500 יהודים לעומת 10,000 ערבים. הרובע היהודי בעיר שכן במורד ההר עליו שוכנת העיר וכך הערבים מבתיהם יכלו לפגוע בהם בקלות יתרה. יתר על כן, כאשר המימשל הבריטי עזב את העיר, לקראת הפינוי מהארץ, -16 באפריל 1948, הם מסרו את מרכזי השליטה בעיר : משטרת כנען, משטרת העיר וה"מצודה", לערבים וכך הרובע היהודי היה נצור. | ערב מלחמת העצמאות היו בצפת 1,500 יהודים לעומת 10,000 ערבים. הרובע היהודי בעיר שכן במורד ההר עליו שוכנת העיר וכך הערבים מבתיהם יכלו לפגוע בהם בקלות יתרה. יתר על כן, כאשר המימשל הבריטי עזב את העיר, לקראת הפינוי מהארץ, -16 באפריל 1948, הם מסרו את מרכזי השליטה בעיר : משטרת כנען, משטרת העיר וה"מצודה", לערבים וכך הרובע היהודי היה נצור. |