29
עריכות
ישיבת מרכז הרב: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←הישיבה בימי הראי"ה: הוספה
(←מבוגרי הישיבה: דוד רזיאל מונה לאלוף בצה"ל אחרי מותו) |
ישראל קרמר (שיחה | תרומות) (←הישיבה בימי הראי"ה: הוספה) |
||
| שורה 18: | שורה 18: | ||
תוכנית הלימודים ומגמות החינוך בישיבה נכתבו לראשונה באחד מערבי חנוכה בשנת ה'תרפ"ב (1922) על-ידי [[הרב דוד כהן]] ("[[הרב הנזיר]]"), תלמידו המובהק ומקורבו של מרן הרב זצ"ל, על פי בקשת רבו. תוכנית זו היתה מקיפה מאד והיוותה חידוש נועז ומרחיק לכת בעולם הישיבות של היישוב הישן. חדשנות זו מתבטאת הן בהיקף הידיעות שנדרשו מתלמידי הישיבה בתחומי ה[[נגלה]] ([[תלמוד]], [[משפט]]) וה[[נסתר]](לימוד [[קבלה]]), והן בתכני הלימוד עצמם שכללו לימוד [[תנ"ך]], התמודדות עם [[בקורת המקרא]] והעמקה ב[[מחשבת ישראל]] לדורותיה. | תוכנית הלימודים ומגמות החינוך בישיבה נכתבו לראשונה באחד מערבי חנוכה בשנת ה'תרפ"ב (1922) על-ידי [[הרב דוד כהן]] ("[[הרב הנזיר]]"), תלמידו המובהק ומקורבו של מרן הרב זצ"ל, על פי בקשת רבו. תוכנית זו היתה מקיפה מאד והיוותה חידוש נועז ומרחיק לכת בעולם הישיבות של היישוב הישן. חדשנות זו מתבטאת הן בהיקף הידיעות שנדרשו מתלמידי הישיבה בתחומי ה[[נגלה]] ([[תלמוד]], [[משפט]]) וה[[נסתר]](לימוד [[קבלה]]), והן בתכני הלימוד עצמם שכללו לימוד [[תנ"ך]], התמודדות עם [[בקורת המקרא]] והעמקה ב[[מחשבת ישראל]] לדורותיה. | ||
הלימוד בישיבה היה בדומה ללימוד בישיבות המסורתיות הרגילות, ב[[ש"ס]] וב[[פוסקים]]. אך הונהג בה חידוש מהפכני, בכך שהיו בה מספר שיעורים בנושאי [[אמונה]], שניתנו בעיקר על ידי [[הראי"ה]] ו"[[הרב הנזיר]]" [[הרב דוד כהן]]. כמו כן הועברו בישיבה שיעורי [[תנ"ך]], שעליהם הופקד בנו של הראי"ה, [[הרב צבי יהודה הכהן קוק]]. בישיבה לימדו גם [[הרב יעקב משה חרל"פ]], רבה של שכונת [[שערי חסד]] ב[[ירושלים]], [[הרב שלום נתן רענן]] חתנו של [[הראי"ה]], ועוד. כראש ישיבה, לצד [[הראי"ה]], התמנה [[הרב אברהם אהרון בורשטיין]], הגאון מטבריג, שעלה לארץ בשנת תרפ"ד (1924), ולשעוריו הגיעו רבים מתלמידי החכמים שבירושלים, גם כאלה שלא היו קשורים ל[[ישיבת מרכז הרב]]. בתקופה זו היו מגעים להזמנתו של הגאון [[הרב שמעון שקופ]] לשמש בצוות ההוראה של הישיבה, אך לבסוף לא יצא הדבר לפועל. כמו כן מצוי מכתב, שבו ביקש [[הרב יחזקאל אברמסקי]] זצ"ל, בהיותו ב[[לונדון]], לשמש כ[[ר"מ]] ב[[ישיבה]]. | הלימוד בישיבה היה בדומה ללימוד בישיבות המסורתיות הרגילות, ב[[ש"ס]] וב[[פוסקים]]. אך הונהג בה חידוש מהפכני, בכך שהיו בה מספר שיעורים בנושאי [[אמונה]], שניתנו בעיקר על ידי [[הראי"ה]] ו"[[הרב הנזיר]]" [[הרב דוד כהן]]. כמו כן הועברו בישיבה שיעורי [[תנ"ך]], שעליהם הופקד בנו של הראי"ה, [[הרב צבי יהודה הכהן קוק]]. בישיבה לימדו גם [[הרב יעקב משה חרל"פ]], רבה של שכונת [[שערי חסד]] ב[[ירושלים]], [[הרב שלום נתן רענן]] חתנו של [[הראי"ה]], ועוד. כראש ישיבה, לצד [[הראי"ה]], התמנה [[הרב אברהם אהרון בורשטיין]], הגאון מטבריג, שעלה לארץ בשנת תרפ"ד (1924), ולשעוריו הגיעו רבים מתלמידי החכמים שבירושלים, גם כאלה שלא היו קשורים ל[[ישיבת מרכז הרב]]. בתקופה זו היו מגעים להזמנתו של הגאון [[הרב שמעון יהודה הכהן שקופ]] לשמש בצוות ההוראה של הישיבה, אך לבסוף לא יצא הדבר לפועל. כמו כן מצוי מכתב, שבו ביקש [[הרב יחזקאל אברמסקי]] זצ"ל, בהיותו ב[[לונדון]], לשמש כ[[ר"מ]] ב[[ישיבה]]. | ||
הלימוד עצמו בישיבה היה בנוי בצורה שכל אחד מהתלמידים למד [[מסכת]] שבה לבו חפץ, והלימוד היה עצמאי לגמרי ונטול פיקוח. בערבים התקיימו שיעורי הרבנים, והמעוניינים בכך יכולים היו להשתתף בהם. [[הראי"ה]] נשא לעתים את שיעורו בפלפול תלמודי במשך שעות, עד חצות הלילה, כשהוא מדבר בקול נמוך ובמהירות רבה. נושא השיעור היה מפורסם מראש, שכן נדרשו ימים של הכנה כדי לאפשר את הבנתו. | הלימוד עצמו בישיבה היה בנוי בצורה שכל אחד מהתלמידים למד [[מסכת]] שבה לבו חפץ, והלימוד היה עצמאי לגמרי ונטול פיקוח. בערבים התקיימו שיעורי הרבנים, והמעוניינים בכך יכולים היו להשתתף בהם. [[הראי"ה]] נשא לעתים את שיעורו בפלפול תלמודי במשך שעות, עד חצות הלילה, כשהוא מדבר בקול נמוך ובמהירות רבה. נושא השיעור היה מפורסם מראש, שכן נדרשו ימים של הכנה כדי לאפשר את הבנתו. | ||
עם הקמתה מנתה הישיבה כמה עשרות תלמידים, והיא גדלה מעט במשך השנים. חלק מהתלמידים היו בוגרי ישיבות מפורסמות ברוסיה, פולין וארצות אחרות, והגיעו לישיבה מלאים במטען תורני רב היקף, אולם חלק מהתלמידים הגיע כשהם בעלי רקע בסיסי בלבד. | עם הקמתה מנתה הישיבה כמה עשרות תלמידים, והיא גדלה מעט במשך השנים. חלק מהתלמידים היו בוגרי ישיבות מפורסמות ברוסיה, פולין וארצות אחרות, והגיעו לישיבה מלאים במטען תורני רב היקף, אולם חלק מהתלמידים הגיע כשהם בעלי רקע בסיסי בלבד. | ||
לישיבה הגיעו עילויים מישיבות אירופה ובעיקר מ[[פולין]] ו[[ליטא]] כמו הישיבות: [[ישיבת טלז|טלז]] (בראשות הגאון [[הרב יוסף יהודה לייב בלוך]] ובה לימד גם הגאון [[הרב שמעון יהודה הכהן שקופ]]), [[ישיבת כנסת ישראל|"כנסת ישראל"]] (המשכה העיקרי ב[[ישיבת חברון]] וכן ב[[ישיבת סלבודקה]] ובראשה עמד הגאון [[הרב נתן צבי פינקל]]), [[ישיבת כנסתבית יצחק|"כנסת בית יצחק"]] (בראשות הגאון [[הרב ברוך דוב ליבוביץ]]), [[ישיבת קלאצק|קלצק]] (בראשות הגאונים [[הרב איסר זלמן מלצר]] ו[[הרב אהרן קוטלר]]), [[ישיבת מיר|מיר]] (בראשות הגאון [[הרב אליעזר יהודה פינקל]]), [[ישיבת ראדין|ראדין]] (בראשות הגאון [[הרב נפתלי טרופ]]), ו[[ישיבת מינסק|מינסק]] (בראשות [[הרב יהושע צימבליסט]]). לצידם תלמידים מובחרים מישיבות ירושלים כמו ישיבות [[ישיבת עץ חיים|עץ חיים]] (בראשות הרב מלצר לאחר שעלה לארץ), [[ישיבת תורת חיים]] (בראשות הגאונים הרב זרח אפשטיין והרב שמחה וינוגרד - הגיס והאח של הגאונים הרב יצחק והרב יוסף אליהו וינוגרד שייסדו את הישיבה ו[[ישיבת מאה שערים]] (בראשות הגאון הרב יצחק יעקב וכטפויגל). | |||
על גדולי תלמידי הישיבה בזמן הרב קוק נמנו: הרב אליהו יצחק פריסמן<ref>הגיע ל "מרכז הרב" מ[[ישיבת טלז]]. כשעזב את הישיבה, ליווה אותו ראש הישיבה, הרב [[יוסף יהודה ליב בלוך]], כבוד שמעטים זכו לו. הרב בורשטיין מטבריג אמר עליו שהוא היחיד שמבין את כל דבריו בשיעור.</ref>, הרב יצחק זונדל ריף<ref>הגיע מ[[ישיבת סלבודקה]] (שהמשכה ב[[ישיבת חברון]]). מעשרת התלמידים הראשונים של הישיבה. ב[[תרצ"ו]] מונה לרבנות זאגר לאחר פטירת אביו, הרב ישראל, חתן הרב [[רפאל שפירא]] שהיה חתנו של [[הנצי"ב מוולוז'ין]], שכיהן כרב העיירה. נספה בשואה. דברים עליו ודברי תורה שלו בספר "[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=40628&pgnum=1 נר יצחק]".</ref>, הרב שמעון סטרליץ<ref>הגיע מישיבת קלצק בראשות הרב מלצר (לפני עלייתו לירושלים). מדברי תורתו בספרים [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=40690&pgnum=1 "שם משמעון"] ו"מהמקור : דברי מחשבה". היה מבאי ביתו של [[הגרי"ז מבריסק]] נולד ב[[תרס"ז]] ונפטר בדמי ימיו בשנת [[תשט"ו]].</ref>, הרב [[שלום נתן רענן]]<ref>חתן הרב קוק שמונה לתפקיד מנהל הישיבה בידי חותנו. מראשוני תלמידי הישיבה שהגיע לישיבה יחד עם הרב שמואל אליעזרי והרב יוסף בורובסקי. מלזכרו נערך ספר הזיכרון "בשמן רענן" הכולל שני כרכים ובו מדברי תורתו. לפי רשימות בפנקסו נכתב הספר "נתן תורה" ובו דרשות הרב קוק על פרשות השבוע ודרשות נוספות. נולד ב[[תר"ס]] ונפטר ב[[תשל"ב]].</ref>, הרב משה דוד בקשט<ref>למד לפני בואו לישיבת "מרכז הרב" ב[[ישיבת כנסת בית יצחק]] של הרב ברוך דוב ליבוביץ בגלותה בקרמצ'וק בזמן [[מלחמת העולם הראשונה ובוילנה לאחריה (עד [[תרפ"ו]] שבה עברה לקמניץ]]). מחבר "למד דעת", ספר חידושי תורה ב[[הלכה]], [[אגדה (יהדות)|אגדה]] ו[[מוסר]].</ref>, הרב שמואל אליעזרי<ref>מהתלמידים שהרב קוק היה לומד עימם בחברותא. מחבר הספר ההלכתי [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=41200&pgnum=1 "מלאכת שמואל]" ([[תל אביב]] [[תשכ"ב]].</ref>, הרב יצחק שולזינגר<ref>היה מטובי המתמידים והשקדנים בישיבת ראדין לפני בואו לישיבת הרב קוק, וראש הישיבה, הגרנ"ט, אמר עליו שמעולם לא ראה שקדן כזה. שימש כרב ו[[שוחט]] ב[[כפר גנים]] ליד [[פתח תקווה]], ובהמשך ראש השוחטים ופוסק בענייני שחיטה ב[[חיפה]]. מחבר [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=41370&pgnum=1 "אמרות יצחק : על התורה]" ו"אמרות יצחק" בענייני הלכה (לחיבור זה מצורף החיבור "תולדות יצחק" ובו חידושים ופלפולים מבני המחבר שהביאו הספר לדפוס, [[בני ברק]] [[תשל"ד]].</ref>, הרב בנימין צבי רבינוביץ תאומים<ref>למד לפני כן בישיבת סלבודקה. היה גם משורר.</ref>, [http://www.shoresh.org.il/spages/articles/main.aspx?ID=1789 הרב שלום אליהו ננקנסקי], [[הרב יהודה גרשוני]], [[הרב שאול ישראלי]], הרב יעקב ז'ולטק<ref>לפני בואו לישיבה למד בישיבות "תורת חיים" ב[[ורשה]] אצל הרב צבי גליקסון, בישיבת קלצק אצל הרב [[אהרן קוטלר]], ובישיבת "כנסת בית יצחק" בקמניץ בראשות ר' ברוך בר. למרות היותו תלמיד חכם מובהק לא שימש במשרה רבנית ועבד לפרנסתו בחברת [[סולל בונה]] באזור חיפה.</ref>, הרב שמעיה שאנן<ref>למד לפני כן בישיבת מינסק, בקיבוץ הבחורים בחרקוב ובישיבת שקלוב אצל הגאון הרב מרדכי אפשטיין, אחיו הצעיר של הגאון הרב משה אפשטיין.</ref> הרב מאיר הכהן קפלן<ref>מחבר "דברי מאיר : חידושים בש"ס, הסברים ברמב"ם ודברי מחשבה בעניני התקופה" (תל אביב]] [[תשכ"ז]]; "[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=41213&pgnum=1 מצות התוכחה]"; "שערי מאיר : על התורה" (יצא רק חלק א' על [[בראשית]] ו[[שמות]] ומאמרים על [[חנוכה]], [[פורים]], [[פסח]], [[הכותל]] ועל [[שמחת חתן וכלה]]), ירושלים [[תשמ"ג]]; ו"שערי מאיר : חידושים ב[[ש"ס]] וב[[שולחן ערוך]] [[אורח חיים]] ו[[אבן העזר]] והסברים ב[[משנה תורה|רמב"ם]] וענינים שונים.</ref> והרב שבתי שמואלי<ref>מראשוני תלמידי הישיבה ומ[[חזן|בעלי התפילה]] שבה.</ref>.<ref>לרוב האמורים יוחדו פרקים בספר 'בשדה הראי"ה' של הרב נריה, וכן יוחד פרק ל[[שבתאי דון-יחיא]]. על הרב אליעזרי, הרב שמואלי, הרב גרשוני והרב ישראלי כתב הרב נריה בקצרה בספרים אחרים ובהם ב'מועדי הראי"ה' וב'ליקוטי הראי"ה' חלק ג'.</ref> | |||
יחד עם זאת, המצב הכלכלי של הישיבה לא איפשר לה להתפתח, ובשלב מסוים נמנעו מלקבל תלמידים חדשים אלא אם כן הם שילמו על מחייתם בעצמם (בניגוד למקובל באותה תקופה). בעקבות מסעות התרמה שנערכו ב[[ארצות הברית]] השתפר המצב הכלכלי, והישיבה התרחבה והגיעה לשמונים תלמידים. אולם בשל [[מאורעות תרפ"ט]] (1929) והמשבר הכלכלי העולמי, המצב הכלכלי הקשה של הישיבה נמשך עד לפטירת הראי"ה בשנת תרצ"ה (1935). | יחד עם זאת, המצב הכלכלי של הישיבה לא איפשר לה להתפתח, ובשלב מסוים נמנעו מלקבל תלמידים חדשים אלא אם כן הם שילמו על מחייתם בעצמם (בניגוד למקובל באותה תקופה). בעקבות מסעות התרמה שנערכו ב[[ארצות הברית]] השתפר המצב הכלכלי, והישיבה התרחבה והגיעה לשמונים תלמידים. אולם בשל [[מאורעות תרפ"ט]] (1929) והמשבר הכלכלי העולמי, המצב הכלכלי הקשה של הישיבה נמשך עד לפטירת הראי"ה בשנת תרצ"ה (1935). | ||
| שורה 28: | שורה 32: | ||
יחסו החיובי של הראי"ה קוק לישוב ארץ ישראל, השקפתו הלאומית-דתית ויחסי הקירבה שרחש לציבור החילוני, השפיעו במידה רבה על חלק מבני הישיבה להשתתף בפעילות אקטיבית במחתרות, ואחדים הפכו להיות דמויות מפתח בהתארגנויות אלו, כשהמפורסם ביניהם הוא תלמיד הישיבה [[דוד רזיאל]] הי"ד, מפקד [[האצ"ל]]. התגייסות משמעותית חלה בעקבות [[מאורעות תרפ"ט]] (1929). | יחסו החיובי של הראי"ה קוק לישוב ארץ ישראל, השקפתו הלאומית-דתית ויחסי הקירבה שרחש לציבור החילוני, השפיעו במידה רבה על חלק מבני הישיבה להשתתף בפעילות אקטיבית במחתרות, ואחדים הפכו להיות דמויות מפתח בהתארגנויות אלו, כשהמפורסם ביניהם הוא תלמיד הישיבה [[דוד רזיאל]] הי"ד, מפקד [[האצ"ל]]. התגייסות משמעותית חלה בעקבות [[מאורעות תרפ"ט]] (1929). | ||
בשנת | בשנת [[תרצ"ב]] הקים מרן הרב זצ"ל את [[מכון הרי פישל]] לדרישת התלמוד, כדי לתת מענה לצורת הביקורת המדעית של ה[[אוניברסיטה העברית]] על ידי לימוד מדעי ביקורתי הנעשה מתוך כבוד וקדושה. | ||
ב-[[ג' באלול]] | ב-[[ג' באלול]] [[תרצ"ה]] הסתיים פרק רב משמעות בחייה של הישיבה, עם הילקחו של [[הרב קוק]] לגנזי מרומים. צער עמוק ליוה את תלמידי הישיבה, אך יחד עמו תחושת שליחות ורצון לממש את החזון הגדול שטווה הראי"ה קוק. | ||
== הישיבה בימי הרב יעקב משה חרל"פ == | == הישיבה בימי הרב יעקב משה חרל"פ == | ||