15,330
עריכות
ישיבת מרכז הרב: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
ישראל קרמר (שיחה | תרומות) (←הישיבה בימי הראי"ה: הוספה) |
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''"הישיבה המרכזית העולמית מיסודו של מרן [[הרב אברהם יצחק הכהן קוק]] זצ"ל"''', (המכונה מרכז, במלעיל), היא ישיבת הדגל של [[הציונות הדתית לאומית]]. | '''"הישיבה המרכזית העולמית מיסודו של מרן [[הרב אברהם יצחק הכהן קוק]] זצ"ל"''', (המכונה מרכז, במלעיל), היא ישיבת הדגל של [[הציונות הדתית לאומית]]. | ||
ישיבת "מרכז הרב" נוסדה ע"י הרב הראשי הראשון של [[ארץ ישראל]] [[הרב אברהם יצחק הכהן קוק]] ( | ישיבת "מרכז הרב" נוסדה ע"י הרב הראשי הראשון של [[ארץ ישראל]] [[הרב אברהם יצחק הכהן קוק]] (הראי"ה) בשנת ה'תרפ"ד (1924). ה[[ישיבה]] ממוקמת כיום ב[[ירושלים]] בשכונת [[קרית-משה]], ברחוב הרב צבי יהודה. בעבר היא שכנה ב[[בית הרב]], שברחוב הרב קוק, במרכז העיר, בין רחוב יפו לשכונת [[גאולה]]. | ||
הישיבה נחשבת "לאם הישיבות הציוניות" ולמגדלור הרוחני של התנועה הציונית דתית בכלל. זאת משום שרוב הישיבות הציוניות שקיימות היום, הוקמו ע"י [[רבנים]] שלמדו בה, או תלמידים של רבנים שלמדו בישיבת מרכז הרב. | הישיבה נחשבת "לאם הישיבות הציוניות" ולמגדלור הרוחני של התנועה הציונית דתית בכלל. זאת משום שרוב הישיבות הציוניות שקיימות היום, הוקמו ע"י [[רבנים]] שלמדו בה, או תלמידים של רבנים שלמדו בישיבת מרכז הרב. | ||
| שורה 16: | שורה 16: | ||
== הישיבה בימי הראי"ה == | == הישיבה בימי הראי"ה == | ||
תוכנית הלימודים ומגמות החינוך בישיבה נכתבו לראשונה באחד מערבי חנוכה בשנת ה'תרפ"ב (1922) על-ידי [[הרב דוד כהן]] ("[[הרב הנזיר]]"), תלמידו המובהק ומקורבו של מרן הרב זצ"ל, על פי בקשת רבו. תוכנית זו היתה מקיפה מאד והיוותה חידוש נועז ומרחיק לכת בעולם הישיבות של היישוב הישן. חדשנות זו מתבטאת הן בהיקף הידיעות שנדרשו מתלמידי הישיבה בתחומי ה[[נגלה]] ([[תלמוד]], [[ | תוכנית הלימודים ומגמות החינוך בישיבה נכתבו לראשונה באחד מערבי חנוכה בשנת ה'תרפ"ב (1922) על-ידי [[הרב דוד כהן]] ("[[הרב הנזיר]]"), תלמידו המובהק ומקורבו של מרן הרב זצ"ל, על פי בקשת רבו. תוכנית זו היתה מקיפה מאד והיוותה חידוש נועז ומרחיק לכת בעולם הישיבות של היישוב הישן. חדשנות זו מתבטאת הן בהיקף הידיעות שנדרשו מתלמידי הישיבה בתחומי ה[[נגלה]] ([[תלמוד]], [[הלכה]]) וה[[נסתר]](לימוד [[קבלה]]), והן בתכני הלימוד עצמם שכללו לימוד [[תנ"ך]], התמודדות עם [[בקורת המקרא]] והעמקה ב[[מחשבת ישראל]] לדורותיה. | ||
הלימוד בישיבה היה בדומה ללימוד בישיבות המסורתיות הרגילות, ב[[ש"ס]] וב[[פוסקים]]. אך הונהג בה חידוש מהפכני, בכך שהיו בה מספר שיעורים בנושאי [[אמונה]], שניתנו בעיקר על ידי [[הראי"ה]] ו"[[הרב הנזיר]]" [[הרב דוד כהן]]. כמו כן הועברו בישיבה שיעורי [[תנ"ך]], שעליהם הופקד בנו של הראי"ה, [[הרב צבי יהודה הכהן קוק]]. בישיבה לימדו גם [[הרב יעקב משה חרל"פ]], רבה של שכונת [[שערי חסד]] ב[[ירושלים]], [[הרב שלום נתן רענן]] חתנו של [[הראי"ה]], ועוד. כראש ישיבה, לצד [[הראי"ה]], התמנה [[הרב אברהם אהרון בורשטיין]], הגאון מטבריג, שעלה לארץ בשנת תרפ"ד (1924), ולשעוריו הגיעו רבים מתלמידי החכמים שבירושלים, גם כאלה שלא היו קשורים ל[[ישיבת מרכז הרב]]. בתקופה זו היו מגעים להזמנתו של הגאון [[הרב שמעון יהודה הכהן שקופ]] לשמש בצוות ההוראה של הישיבה, אך לבסוף לא יצא הדבר לפועל. כמו כן מצוי מכתב, שבו ביקש [[הרב יחזקאל אברמסקי]] זצ"ל, בהיותו ב[[לונדון]], לשמש כ[[ר"מ]] ב[[ישיבה]]. | הלימוד בישיבה היה בדומה ללימוד בישיבות המסורתיות הרגילות, ב[[ש"ס]] וב[[פוסקים]]. אך הונהג בה חידוש מהפכני, בכך שהיו בה מספר שיעורים בנושאי [[אמונה]], שניתנו בעיקר על ידי [[הראי"ה]] ו"[[הרב הנזיר]]" [[הרב דוד כהן]]. כמו כן הועברו בישיבה שיעורי [[תנ"ך]], שעליהם הופקד בנו של הראי"ה, [[הרב צבי יהודה הכהן קוק]]. בישיבה לימדו גם [[הרב יעקב משה חרל"פ]], רבה של שכונת [[שערי חסד]] ב[[ירושלים]], [[הרב שלום נתן רענן]] חתנו של [[הראי"ה]], ועוד. כראש ישיבה, לצד [[הראי"ה]], התמנה [[הרב אברהם אהרון בורשטיין]], הגאון מטבריג, שעלה לארץ בשנת תרפ"ד (1924), ולשעוריו הגיעו רבים מתלמידי החכמים שבירושלים, גם כאלה שלא היו קשורים ל[[ישיבת מרכז הרב]]. בתקופה זו היו מגעים להזמנתו של הגאון [[הרב שמעון יהודה הכהן שקופ]] לשמש בצוות ההוראה של הישיבה, אך לבסוף לא יצא הדבר לפועל. כמו כן מצוי מכתב, שבו ביקש [[הרב יחזקאל אברמסקי]] זצ"ל, בהיותו ב[[לונדון]], לשמש כ[[ר"מ]] ב[[ישיבה]]. | ||