הר גריזים: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 1,700 בתים ,  12 בספטמבר 2008
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 81: שורה 81:
בשנת 1982 החלו החפירות הארכיאולוגיות בהר גריזים ונמשכו ברציפות 22 שנים. היום האתר ערוך לקבלת מבקרים אך מסיבות בטחוניות טרם נפתח לציבור הרחב.
בשנת 1982 החלו החפירות הארכיאולוגיות בהר גריזים ונמשכו ברציפות 22 שנים. היום האתר ערוך לקבלת מבקרים אך מסיבות בטחוניות טרם נפתח לציבור הרחב.


הנושא המעניין בחפירות היה, למצוא עדות לדבריו של [[יוסף בן מתתיהו]],  אשר טען שהמקדש על הר גריזים, שנבנה בידי סנבלט,  נבנה בתבנית ה[[בית המקדש]] בירושלים. עד כה לא התקבלה אישור לעדות זאת. לא מן הנמנע כי המקדש הוא מתחת לכנסייה בראש התל, מקום שטרם נחפר.
הנושא המעניין בחפירות היה, למצוא עדות לדבריו של [[יוסף בן מתתיהו]],  אשר טען שהמקדש על הר גריזים, שנבנה בידי סנבלט,  נבנה בתבנית ה[[בית המקדש]] בירושלים. וכך הוא מספר ב"קדמוניות היהודים": כאשר נפטר יוחנן, הכהן הגדול, ירש בנו את הכהונה הגדולה אחריו. היה לו גם בן נוסף ושמו מנשה. בשומרון משל ב"פחה" ,  סנבלט, כותי לפי גזעו (ממותא שומרוני) אשר מונה לתפקידו  על יד דרוויש המלך האחרון (מלך פרס). "הוא ידע שירושלים הייתה עיר מפוארת ומלכיה הסבו טרדות רבות לאשורים ולתושבי חילת סוריה. לכן שמח לתת למנשה (בנו של הכהן הגדול)) את בתו, הקרויה ניקאסו, לאישה... זקני ירושלים התמרמרו על כך שאחיו של הכהן הגדול החדש יישא אישה נוכריה. מנשה בא לסנבלט והתמרמר שהןא אוהב את ניקאסו אבל הוא לא רוצה להפסיד את האפשרות שהוא יגיע אי-פעם לכהונה הגדולה..."


סנבלט פחת - מושל שומרון מטעם האימפריה הפרסית -  בקש בהקמת המקדש  לרצות את נכדו של הכהן הגדול אלישיב  שנישא לבתו. הוא החליט להשיא את בתו לנצר של הכהונה הגדולה בירושלים ובכך להפוך את זרעו אחריו לכהנים מן העדית של הכהונה הירושלמית. נראה שיחד עם נכדו של אלישיב הכהן הגיעו להר גריזים כהנים יהודים נוספים שבנו את המקדש בהר גריזים בתבנית המקדש בירושלים, ושימשו בקודש. הדבר עורר את זעמו של נחמיה, וסילק אלישיב  מירושלים: "ומבני יהוידע בין אלישיב הכהן הגדול חתן לסנבלט החרני ואבריחו מעלי" (נחמיה יג כח).
סנבלט הבטיח לו, שלא זו בלבד שישמור לו על הכהונה, אלא גם ישיג לו את השלטון וימנה אותו מושל על כל המקומות שהוא עצמו שלט בתנאי היה שירצה לדור עם בתו. סנבלט הודיע לו כי ייבנה על הר גריזים, שהוא הגבוה שבהרי שומרון, '''בית מקדש הדומה למקדש בירושלים''' וזאת על דעת המלך דרוויש {{מקור|מעובד מתוך (י"א, 302-311)}}.
 
המקדש נבנה, נהרס ונשרף בידי המלך החשונאי יוחנן הורקנוס הראשון (135 -104 לפה"ס). עד כה לא התגלו ממצאים התומכים בסיפןר של יוסף בן מתתיתיו. לא מן הנמנע כי המקדש הוא מתחת לכנסייה בראש התל, מקום שטרם נחפר.
 
לפי גירסת [[ספר נחמיה]], סנבלט פחת בקש בהקמת המקדש  לרצות את נכדו של הכהן הגדול אלישיב  שנישא לבתו. הוא החליט להשיא את בתו לנצר של הכהונה הגדולה בירושלים ובכך להפוך את זרעו אחריו לכהנים מן העדית של הכהונה הירושלמית. נראה שיחד עם נכדו של אלישיב הכהן הגיעו להר גריזים כהנים יהודים נוספים שבנו את המקדש בהר גריזים בתבנית המקדש בירושלים, ושימשו בקודש. הדבר עורר את זעמו של נחמיה, וסילק אלישיב  מירושלים: "ומבני יהוידע בין אלישיב הכהן הגדול חתן לסנבלט החרני ואבריחו מעלי" (נחמיה יג כח).
   
   
על סמך החפירות הארכיאולוגיות מתברר, שעל הר גריזים נבנו שני מקדשים הראשון ב[[המאה ה-5 לפנה"ס ]] והשני, גדול יותר, בראשית [[המאה ה-2 לפנה"ס]]. מסביב למקדש הוקמה עיר גדולה ששטחה למעלה מ - 400 דונם ושאוכלסה בלמעלה מעשרת אלפים איש.  
על סמך החפירות הארכיאולוגיות מתברר, שעל הר גריזים נבנו שני מקדשים הראשון ב[[המאה ה-5 לפנה"ס ]] והשני, גדול יותר, בראשית [[המאה ה-2 לפנה"ס]]. מסביב למקדש הוקמה עיר גדולה ששטחה למעלה מ - 400 דונם ושאוכלסה בלמעלה מעשרת אלפים איש.  
מבוקר
8,889

עריכות

תפריט ניווט