הרב איסר יהודה אונטרמן: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 5: שורה 5:
כבר בגיל צעיר יחסית נתמנה כראש ישיבה בעיר ווישנובה שבאזור וילנא, והתפרסם כראש הישיבה הצעיר ביותר. כמו כן כיהן ברבנות בכמה עיירות בליטא, ביניהן מוהילנה, אמסטיבובה, בלונא-וואליא, וגרודנא. היה פעיל באגודות שונות באירופה לסיוע לתלמידי חכמים ונזקקים. כמו כן, פעל רבות לשיקום ישיבות ותלמודי תורה שנהרסו בעקבות מלחמת העולם הראשונה.  
כבר בגיל צעיר יחסית נתמנה כראש ישיבה בעיר ווישנובה שבאזור וילנא, והתפרסם כראש הישיבה הצעיר ביותר. כמו כן כיהן ברבנות בכמה עיירות בליטא, ביניהן מוהילנה, אמסטיבובה, בלונא-וואליא, וגרודנא. היה פעיל באגודות שונות באירופה לסיוע לתלמידי חכמים ונזקקים. כמו כן, פעל רבות לשיקום ישיבות ותלמודי תורה שנהרסו בעקבות מלחמת העולם הראשונה.  


היה פעיל בתנועת [[המזרחי]], השתתף בכנסיה, פירסם מאמרים בעיתוניה, ואף נבחר לועד המרכזי של התנועה ושימש כציר בקונגרסים הציוניים.  
היה פעיל בתנועת [[המזרחי]], השתתף בכינוסיה, פירסם מאמרים בעיתוניה, ואף נבחר לועד המרכזי של התנועה ושימש כציר בקונגרסים הציוניים.  


בשנת תרפ"ג עבר לכהן כרבה של ליברפול שבאנגליה בהמלצת [[הרב חיים עוזר גרודז'ינסקי]]. הוא למד את השפה האנגלית, ומהר מאד החל לנאום ולהשפיע רבות, התחבב על כל שדרות העם, ואפילו אנשי דת נוצריים באו לשמוע את דבריו. הוא טיפח את בתי הכנסת ומוסדות הדת בעיר, וכן שיקם את החינוך הדתי בעיר.  
בשנת תרפ"ג עבר לכהן כרבה של ליברפול שבאנגליה בהמלצת [[הרב חיים עוזר גרודז'ינסקי]]. הוא למד את השפה האנגלית במהירות, והחל לנאום ולהשפיע רבות. התחבב על כל שדרות העם, ואפילו אנשי דת נוצריים באו לשמוע את דבריו. הוא טיפח את בתי הכנסת ומוסדות הדת בעיר, וכן שיקם את החינוך הדתי בעיר.  
גם בליברפול לא פסח על פעילותו התיונית. הוא שימש נשיא הקרן הקיימת לישראל וקרן היסוד בעיר, וסגן נשיא הועדות הארציות של הארגונים הללו. היה גם נשיא המזרחי באנגליה.  
גם בליברפול המשיך בפעילותו הציונית. הוא שימש נשיא הקרן הקיימת לישראל וקרן היסוד בעיר, וסגן נשיא הועדות הארציות של הארגונים הללו. היה גם נשיא תנועת "המזרחי" באנגליה.  


בי"ד בניסן תש"ו נפטר רבה הראשי של תל אביב, [[הרב משה אביגדור עמיאל]], הוזמן הרב אונטרמן לכהן במשרה זו. הרב קיבל על עצמו את התפקיד, ופעל רבות לחיזוק בתי הדין, הרבנות ושיפור שירותי הדת בעיר. פועלו המיוחד, יחד עם רבה הספרדי של העיר, [[הרב יעקב משה טולידאנו]], היה יסוד בית דין מיוחד לענייני עגונות. בעקבות משרה זו, היה הרב חבר בבית הדין הרבני העליון וב[[מועצת הרבנות הראשית]], והיה יד ימינו של הרב הראשי [[הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג]].  
בי"ד בניסן תש"ו נפטר רבה הראשי של תל אביב, [[הרב משה אביגדור עמיאל]], והרב אונטרמן הוזמן לכהן במשרה זו. הרב קיבל על עצמו את התפקיד, ופעל רבות לחיזוק בתי הדין, הרבנות ושיפור שירותי הדת בעיר. פועלו המיוחד, יחד עם רבה הספרדי של העיר, [[הרב יעקב משה טולידאנו]], היה הקמת בית דין מיוחד לענייני עגונות. בעקבות משרה זו, היה הרב חבר בבית הדין הרבני העליון וב[[מועצת הרבנות הראשית]], והיה יד ימינו של הרב הראשי [[הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג]].  


בי"ט ב[[תמוז]] תשי"ט, נפטר הרב הרצוג, והרב אונטרמן נבחר למלא את מקומו כרב הראשי לישראל בג' בניסן תשכ"ד. במשרה זו כיהן עד שנת תשל"ב, בה זכה בבחירות [[הרב שלמה גורן]].
לאחר פטירת הרב הרצוג, נבחר הרב אונטרמן נבחר למלא את מקומו כרב הראשי לישראל (בג' בניסן תשכ"ד). במשרה זו כיהן עד שנת תשל"ג. לאחריו כיהן בתפקיד [[הרב שלמה גורן]].


ביום כ"ד ב[[שבט]] תשל"ו, בגיל 90, ונקבר בלוויה המונית בהר הזיתים ב[[ירושלים]].  
נפטר בכ"ד ב[[שבט]] תשל"ו, בגיל 90, ונקבר בלוויה המונית בהר הזיתים ב[[ירושלים]].  


חיבר מתשובותיו את הספר '''[[שו"ת]] שבט מיהודה'''.  
חיבר מתשובותיו את הספר '''[[שו"ת]] שבט מיהודה'''.  
146

עריכות

תפריט ניווט