הרב איסר יהודה אונטרמן: הבדלים בין גרסאות בדף

היה פעיל בתנועת [[המזרחי]], השתתף בכנסיה, פירסם מאמרים בעיתוניה, ואף נבחר לועד המרכזי של התנועה ושימש כציר בקונגרסים הציוניים.  

בשנת תרפ"ג עבר לכהן כרבה של ליברפול שבאנגליה בהמלצת [[הרב חיים עוזר גרודז'ינסקי]]. הוא למד את השפה האנגלית, ומהר מאד החל לנאום ולהשפיע רבות, התחבב על כל שדרות העם, ואפילו אנשי דת נוצריים באו לשמוע את דבריו. הוא טיפח את בתי הכנסת ומוסדות הדת בעיר, וכן שיקם את החינוך הדתי בעיר.  

גם בליברפול לא פסח על פעילותו התיונית. הוא שימש נשיא הקרן הקיימת לישראל וקרן היסוד בעיר, וסגן נשיא הועדות הארציות של הארגונים הללו. היה גם נשיא המזרחי באנגליה.  

בי"ד בניסן תש"ו נפטר רבה הראשי של תל אביב, [[הרב משה אביגדור עמיאל]], הוזמן הרב אונטרמן לכהן במשרה זו. הרב קיבל על עצמו את התפקיד, ופעל רבות לחיזוק בתי הדין, הרבנות ושיפור שירותי הדת בעיר. פועלו המיוחד, יחד עם רבה הספרדי של העיר, [[הרב יעקב משה טולידאנו]], היה יסוד בית דין מיוחד לענייני עגונות. בעקבות משרה זו, היה הרב חבר בבית הדין הרבני העליון וב[[מועצת הרבנות הראשית]], והיה יד ימינו של הרב הראשי [[הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג]].  

בי"ט ב[[תמוז]] תשי"ט, נפטר הרב הרצוג, והרב אונטרמן נבחר למלא את מקומו כרב הראשי לישראל בג' בניסן תשכ"ד. במשרה זו כיהן עד שנת תשל"ב, בה זכה בבחירות [[הרב שלמה גורן]].

ביום כ"ד ב[[שבט]] תשל"ו, בגיל 90, ונקבר בלוויה המונית בהר הזיתים ב[[ירושלים]].