1,044
עריכות
חזקיהו בן אחז: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
תיקון קל
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) |
(תיקון קל) |
||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
נולד בסביבות שנת 3174 לבריאת העולם בירושלים. על פי חז"ל, אביו היה בן עשר כשנולד <ref>מקור: [[תלמוד ירושלמי]] [[מסכת יבמות]] פרק י' הלכה ז'.</ref>. החל למלוך תחת אביו בשנת 3199. נאמר עליו "ויעש הישר בעיני ה' ככל אשר עשה [[דוד]] אביו...לא היה כמוהו בכל מלכי יהודה ואשר היו לפניו"<ref>מ"ב יח פס' ג' ופס' ח'</ref>. הוא דאג להסרת ה[[במה|במות]], ה[[מצבה|מצבות]] וה[[אשרה|אשרות]]. כמו כן, כיתת את [[נחש הנחושת]] שעשה [[משה]] במדבר<ref>[[במדבר]] פרק כ"א פס' ט'</ref>, מכיוון שבני ישראל הקטירו לו ועשו אותו [[עבודה זרה]]<ref>מקור: מלכים ב' פרק י"ח פס' ד'</ref>. מרד במלך אשור<ref>מקור: מלכים ב' יח ז</ref>. כמו כן, נלחם בפלשתים שהיו ב[[ארץ ישראל]] בתקופתו. הוא גירר את עצמות אביו הרשע כדי שיתבזה, וגנז ספר רפואות שמנע מהעם להכינע לה' בזמן מחלתם, והודו לו חכמים על שני אלו ועל כיתות נחש הנחושת<ref>פסחים נ"ו ע"א, [[מסכת ברכות]] י' ע"ב</ref>. הנביאים בתקופתו היו [[הושע]], [[ישעיהו]], [[עמוס]] ו[[מיכה]]. [[הכהן הגדול]] בתקופתו היה עזריה בן יוחנן. | נולד בסביבות שנת 3174 לבריאת העולם בירושלים. על פי חז"ל, אביו היה בן עשר כשנולד <ref>מקור: [[תלמוד ירושלמי]] [[מסכת יבמות]] פרק י' הלכה ז'.</ref>. החל למלוך תחת אביו בשנת 3199. נאמר עליו "ויעש הישר בעיני ה' ככל אשר עשה [[דוד]] אביו...לא היה כמוהו בכל מלכי יהודה ואשר היו לפניו"<ref>מ"ב יח פס' ג' ופס' ח'</ref>. הוא דאג להסרת ה[[במה|במות]], ה[[מצבה|מצבות]] וה[[אשרה|אשרות]]. כמו כן, כיתת את [[נחש הנחושת]] שעשה [[משה]] במדבר<ref>[[במדבר]] פרק כ"א פס' ט'</ref>, מכיוון שבני ישראל הקטירו לו ועשו אותו [[עבודה זרה]]<ref>מקור: מלכים ב' פרק י"ח פס' ד'</ref>. מרד במלך אשור<ref>מקור: מלכים ב' יח ז</ref>. כמו כן, נלחם בפלשתים שהיו ב[[ארץ ישראל]] בתקופתו. הוא גירר את עצמות אביו הרשע כדי שיתבזה, וגנז ספר רפואות שמנע מהעם להכינע לה' בזמן מחלתם, והודו לו חכמים על שני אלו ועל כיתות נחש הנחושת<ref>פסחים נ"ו ע"א, [[מסכת ברכות]] י' ע"ב</ref>. הנביאים בתקופתו היו [[הושע]], [[ישעיהו]], [[עמוס]] ו[[מיכה]]. [[הכהן הגדול]] בתקופתו היה עזריה בן יוחנן. | ||
===הרבצת התורה=== | ===הרבצת התורה=== | ||
חז"ל שחזקיהו נעץ חרב על פתחו של בית המדרש ואמר שכל מי שאינו עוסק בתורה ידקר בחרב זו, ובאמת מדן ועד באר שבע לא נמצא ילד שלא היה בקיא בהלכות טומאה וטהרה<ref>מקור:סנהדרין צ"ד ע"ב</ref>. וכשהיה רואה סדרן טוב, היה מביא אותו לעיר וכן כשהיה רואה שונה הלכות<ref>מקור: מדרש שוחר טוב פרק ז' ה'. וצריך עיון מהו סדרן טוב.</ref>. כמו כן, שלח רצים בכל הממלכה לעורר את העם להקריב [[קרבן פסח]] בירושלים<ref> מקור: דברי הימים ב פרק ל</ref>. | חז"ל מספרים שחזקיהו נעץ חרב על פתחו של בית המדרש ואמר שכל מי שאינו עוסק בתורה ידקר בחרב זו, ובאמת מדן ועד באר שבע לא נמצא ילד שלא היה בקיא בהלכות טומאה וטהרה<ref>מקור:סנהדרין צ"ד ע"ב</ref>. וכשהיה רואה סדרן טוב, היה מביא אותו לעיר וכן כשהיה רואה שונה הלכות<ref>מקור: מדרש שוחר טוב פרק ז' ה'. וצריך עיון מהו סדרן טוב.</ref>. כמו כן, שלח רצים בכל הממלכה לעורר את העם להקריב [[קרבן פסח]] בירושלים<ref> מקור: דברי הימים ב פרק ל</ref>. | ||
===מצור סנחריב על ירושלים ונפילתו=== | ===מצור סנחריב על ירושלים ונפילתו=== | ||
בשנת 3213 לבריאת העולם, השנה השלוש עשרה למלכות חזקיה, עלה [[סנחריב]] למלחמה כנגד ממלכת יהודה המורדת. הוא הצליח ללכוד את ערי יהודה הבצורות.לפני שהספיק להגיע לירושלים, ביקש ממנו חזקיה כי יסלח לו על מרדו, וסנחריב בתמורה דרש תשלום של שלוש מאות ככר כסף ושלושים ככר זהב. חזקיה שילם את המס מאוצרות בית המקדש ובית המלך, וכן שילם לו את דלתות ומפתני ההיכל שציפה<ref>מקור:מ"ב י"ח יג-טז.</ref>. | בשנת 3213 לבריאת העולם, השנה השלוש עשרה למלכות חזקיה, עלה [[סנחריב]] למלחמה כנגד ממלכת יהודה המורדת. הוא הצליח ללכוד את ערי יהודה הבצורות.לפני שהספיק להגיע לירושלים, ביקש ממנו חזקיה כי יסלח לו על מרדו, וסנחריב בתמורה דרש תשלום של שלוש מאות ככר כסף ושלושים ככר זהב. חזקיה שילם את המס מאוצרות בית המקדש ובית המלך, וכן שילם לו את דלתות ומפתני ההיכל שציפה<ref>מקור:מ"ב י"ח יג-טז.</ref>. | ||
לאחר מכן, שלח סנחריב שלושה שליחים- תרתן, רב סריס ו[[רבשקה]] עם צבא גדול שכלל מאתיים וששים ריבוא וחמשת אלפים חסר אחד <ref>מקור: [[תנא דבי אליהו]] פרק ח.</ref> לירושלים. השליחים דברו ב[[עברית]] בפני שליחי חזקיהו- אליקים בן חלקיהו אשר על הבית, שבנא הסופר ויואח בן אסף המזכיר, ואמרו כי חזקיהו נהג בטפשות שסמך על מצרים שיבואו לעזור לו כאשר מרד באשור, כי הם כ"משענת הקנה הרצוץ", ואף על ה' אל להם לסמוך, כי חזקיהו שהסיר את הבמות והמצבות, מיעט בכך את עבודת ה' וצמצם אותה לירושלים בלבד. כמו כן הם אמרו כי בגזרת ה' סנחריב עלה על ירושלים (כפי שניבא זאת ישעיהו<ref>פרק ז פס' יז, על פי [[מצודת דוד]].</ref>). שליחי חזקיהו בקשו מהם כי לא ידברו עמם בעברית, אלא ב[[ארמית]], כדי שהעם הנמצא על החומה ושומע את דבריהם לא יבין ויפחד. בצגובה אומר רבשקה כי דבריו מכוונים גם כלפי העם שידע כי הוא עומד להיות נתון במצור ורעב, עד שיצטרכו לאכול ולשתות את צואתם ומי רגליהם. רבשקה המשיך וקרא אל העם ואמר להם כי אל להם לבטוח בחזקיהו, אלא כדאי להם להכנע לסנחריב, שיקח אותם לארץ טובה כארץ ישראל. הוא אמר להם שכמו שהאלהים אותם עבדו אנשי [[ממלכת ישראל]] לא הצילו את שומרון בירת ישראל, כך גם ה' לא יציל את ירושלים מיד סנחריב. העם, | לאחר מכן, שלח סנחריב שלושה שליחים- תרתן, רב סריס ו[[רבשקה]] עם צבא גדול שכלל מאתיים וששים ריבוא וחמשת אלפים חסר אחד <ref>מקור: [[תנא דבי אליהו]] פרק ח.</ref> לירושלים. השליחים דברו ב[[עברית]] בפני שליחי חזקיהו- אליקים בן חלקיהו אשר על הבית, שבנא הסופר ויואח בן אסף המזכיר, ואמרו כי חזקיהו נהג בטפשות שסמך על מצרים שיבואו לעזור לו כאשר מרד באשור, כי הם כ"משענת הקנה הרצוץ", ואף על ה' אל להם לסמוך, כי חזקיהו שהסיר את הבמות והמצבות, מיעט בכך את עבודת ה' וצמצם אותה לירושלים בלבד. כמו כן הם אמרו כי בגזרת ה' סנחריב עלה על ירושלים (כפי שניבא זאת ישעיהו<ref>פרק ז פס' יז, על פי [[מצודת דוד]].</ref>). שליחי חזקיהו בקשו מהם כי לא ידברו עמם בעברית, אלא ב[[ארמית]], כדי שהעם הנמצא על החומה ושומע את דבריהם לא יבין ויפחד. בצגובה אומר רבשקה כי דבריו מכוונים גם כלפי העם שידע כי הוא עומד להיות נתון במצור ורעב, עד שיצטרכו לאכול ולשתות את צואתם ומי רגליהם. רבשקה המשיך וקרא אל העם ואמר להם כי אל להם לבטוח בחזקיהו, אלא כדאי להם להכנע לסנחריב, שיקח אותם לארץ טובה כארץ ישראל. הוא אמר להם שכמו שהאלהים אותם עבדו אנשי [[ממלכת ישראל]] לא הצילו את שומרון בירת ישראל, כך גם ה' לא יציל את ירושלים מיד סנחריב. העם, בפקודת חזקיהו, לא ענה לדברי רבשקה. לאחר שנודעו לחזקיהו דברי רבשקה, הוא [[קריעה|קרע]] את בגדיו ולבש שק, ושלח שליחים אל הנביא ישעיהו. ישעיהו ענה בשם ה' כי אין לירא מדברי סנחריב. | ||
שבנא וסיעתו נכנעו לרבשקה, ושלחו לו בחץ אל מחוץ לחומה "שבנא וסיעתו השלימו, חזקיה וסיעתו לא השלימו"<ref>סנהדרין כו ע"א</ref>. | שבנא וסיעתו נכנעו לרבשקה, ושלחו לו בחץ אל מחוץ לחומה "שבנא וסיעתו השלימו, חזקיה וסיעתו לא השלימו"<ref>סנהדרין כו ע"א</ref>. | ||
רבשקה המשיך, לאחר הפסקה קצרה באיומיו על ירושלים. חזקיהו חלה, וביום השלישי למחלתו<ref>מקור:[[ילקוט שמעוני]] מלכים רלו.</ref> התפלל לפני ה' שיושיעו מפני סנחריב. כתגובה לתפילה, אומר ה' לישעיהו כי סנחריב, אשר חרף את ה' יפול ולא ילחם בירושלים. פרעה מלך מצרים ותרהקה מלך כוש באו לעזרת חזקיהו<ref>שיר השירים רבה ד, יח</ref> באותו לילה, שהיה [[ליל הסדר]]<ref>מקור:[[מדרש רבה|שיר השירים רבה]] א, [[סדר עולם רבה]] כג, ועוד וראה בפיוט "ובכן ויהי בחצי הלילה" הנאמר בסוף ליל הסדר: "יעץ מחרף לנופף אווי הובשת פגריו בלילה" .</ref> בא מלאך ה' למחנה אשור, והרג שמונים וחמישה אלף חיילים<ref>על פי חז"ל, הם מתו בשריפה,אולם גופם נשרף מבפנים ולא מבחוץ, מכיוון שהיו מבניו של [[שם]] שכסה ערוות אביו ([[מדרש שוחר טוב]]כב ב). כמו כן, חז"ל מציינים כי אש זו יצאה מבית המדרש בו למדו ישעיהו וחזקיהו, בזכות תורתם.</ref>. בעקבות המפלה, חזר סנחריב לאשור, וירושלים ניצלה<ref> סיפור מפלת סנחריב: מ"ב פרקים י"ח-י"ט, ישעיהו פרקים לו-לז.</ref>. | רבשקה המשיך, לאחר הפסקה קצרה באיומיו על ירושלים. חזקיהו חלה, וביום השלישי למחלתו<ref>מקור:[[ילקוט שמעוני]] מלכים רלו.</ref> התפלל לפני ה' שיושיעו מפני סנחריב. כתגובה לתפילה, אומר ה' לישעיהו כי סנחריב, אשר חרף את ה' יפול ולא ילחם בירושלים. פרעה מלך מצרים ותרהקה מלך כוש באו לעזרת חזקיהו<ref>שיר השירים רבה ד, יח</ref> באותו לילה, שהיה [[ליל הסדר]]<ref>מקור:[[מדרש רבה|שיר השירים רבה]] א, [[סדר עולם רבה]] כג, ועוד וראה בפיוט "ובכן ויהי בחצי הלילה" הנאמר בסוף ליל הסדר: "יעץ מחרף לנופף אווי הובשת פגריו בלילה" .</ref> בא מלאך ה' למחנה אשור, והרג שמונים וחמישה אלף חיילים<ref>על פי חז"ל, הם מתו בשריפה,אולם גופם נשרף מבפנים ולא מבחוץ, מכיוון שהיו מבניו של [[שם]] שכסה ערוות אביו ([[מדרש שוחר טוב]]כב ב). כמו כן, חז"ל מציינים כי אש זו יצאה מבית המדרש בו למדו ישעיהו וחזקיהו, בזכות תורתם.</ref>. בעקבות המפלה, חזר סנחריב לאשור, וירושלים ניצלה<ref> סיפור מפלת סנחריב: מ"ב פרקים י"ח-י"ט, ישעיהו פרקים לו-לז.</ref>. | ||