1,044
עריכות
מ (הוספת תגיות מקור) |
|||
שורה 1: | שורה 1: | ||
'''פרשת וילך''' היא הפרשה התשיעית ב[[ספר דברים]]. שמה של הפרשה מקורו מהפסוק הראשון בה : " | '''פרשת וילך''' היא הפרשה התשיעית ב[[ספר דברים]]. שמה של הפרשה מקורו מהפסוק הראשון בה : "וַיֵּלֶךְ, מֹשֶׁה; וַיְדַבֵּר אֶת-הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, אֶל-כָּל-יִשְׂרָאֵל. " {{מקור|([[ספר דברים]], ל"א,א')}}. ה[[הפטרה|הפטרת]] השבת היא [[הפטרת שובה]] הנאמרת בשבת שבין [[ראש השנה]] לביו [[יום הכיפורים]]. | ||
אם בין שני ראש השנה ו[[חג הסוכות]] יש רק שבת אחת, קוראים את הפרשיות [[פרשת נצבים|נצבים]] ופרשת וילך ביחד וההפטרה היא הפטרת שובה. יש לזה סימן ב[[משנה ברורה]]: "בג מלך פת וילך" - אם ה"מלך" - דהיינו <makor>ראש השנה בימים ב' או ג',</makor> "פת" - דהיינו מחלקים: ניצבים וילך. | אם בין שני ראש השנה ו[[חג הסוכות]] יש רק שבת אחת, קוראים את הפרשיות [[פרשת נצבים|נצבים]] ופרשת וילך ביחד וההפטרה היא הפטרת שובה. יש לזה סימן ב[[משנה ברורה]]: "בג מלך פת וילך" - אם ה"מלך" - דהיינו <makor>ראש השנה בימים ב' או ג',</makor> "פת" - דהיינו מחלקים: ניצבים וילך. | ||
שורה 7: | שורה 7: | ||
* כתיבת [[ספר התורה]], ניתנו לבני [[שבט לוי]] ולזקני ישראל והנחתו ב[[ארון הברית]]. הרמב"ן מתלבט האם הוא כתב את כל ספר התורה או את ספר דברים (עד כאן): "מתחילת בראשית עד לעיני כל ישראל. ואע"פ שבכאן (פסוק יא): כתוב תקרא את התורה הזאת נגד כל ישראל, והוא רומז לספר הזה של אלה הדברים על דעת רבותינו (סוטה מא א), אבל בזה חזר ובאר (פסוק כד): ויהי ככלות משה לכתב את דברי התורה הזאת על ספר עד תומם, וזה יכלול כל התורה כולה." | * כתיבת [[ספר התורה]], ניתנו לבני [[שבט לוי]] ולזקני ישראל והנחתו ב[[ארון הברית]]. הרמב"ן מתלבט האם הוא כתב את כל ספר התורה או את ספר דברים (עד כאן): "מתחילת בראשית עד לעיני כל ישראל. ואע"פ שבכאן (פסוק יא): כתוב תקרא את התורה הזאת נגד כל ישראל, והוא רומז לספר הזה של אלה הדברים על דעת רבותינו (סוטה מא א), אבל בזה חזר ובאר (פסוק כד): ויהי ככלות משה לכתב את דברי התורה הזאת על ספר עד תומם, וזה יכלול כל התורה כולה." | ||
* [[מצוות הקהל]] - תחול ב[[חג הסוכות]] של השנה השמינית, השנה הראשונה לאחר השמיטה, לעיני העם כולו, כאשר מלך ישראל קורא לפניהם מספר דברים. | * [[מצוות הקהל]] - תחול ב[[חג הסוכות]] של השנה השמינית, השנה הראשונה לאחר השמיטה, לעיני העם כולו, כאשר מלך ישראל קורא לפניהם מספר דברים. | ||
* '''על העתיד''' - לאחר מות משה - אשר צפוי בו : "וְאָנֹכִי, | * '''על העתיד''' - לאחר מות משה - אשר צפוי בו : "וְאָנֹכִי, הַסְתֵּר אַסְתִּיר פָּנַי בַּיּוֹם הַהוּא, עַל כָּל-הָרָעָה, אֲשֶׁר עָשָׂה: כִּי פָנָה, אֶל-אֱלֹהִים אֲחֵרִים." {{מקור|(ל"א, י"ח)}}. | ||
* [[מצוות כתיבת ספר תורה]] - לכל אחד ואחד. | * [[מצוות כתיבת ספר תורה]] - לכל אחד ואחד. | ||
* ציווי ללויים - הספר יונח בארום הברית ולהשמיע לעם אץ השירה הזאת. | * ציווי ללויים - הספר יונח בארום הברית ולהשמיע לעם אץ השירה הזאת. | ||
שורה 13: | שורה 13: | ||
==בין מאה ועשרים שנה אנוכי== | ==בין מאה ועשרים שנה אנוכי== | ||
הפרשנים מתלבטים בשאלה מה גרם למשה ביום בו הוא עומד למות לטעון שהוא:" | הפרשנים מתלבטים בשאלה מה גרם למשה ביום בו הוא עומד למות לטעון שהוא:"וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם, בֶּן-מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה אָנֹכִי הַיּוֹם לֹא-אוּכַל עוֹד, לָצֵאת וְלָבוֹא; וַה' אָמַר אֵלַי, לֹא תַעֲבֹר אֶת-הַיַּרְדֵּן הַזֶּה{{מקור|(ל"א,א')}} - הרי הסיבה ברורה, נאסר עליו לעבור את הירדן, אז למה דרושה ההקדמה. הרמב"ן כותב:"וזה לנחם אותם על ענינו, כלומר אני זקן ואין לכם עוד תועלת ממני" ומשלים "ועוד כי השם ציוני שלא אעבור שם" או "לצאת ולבוא למלחמה כי חלשו כוחותיו בזקנותו" [[רבי אבן עזרא]].ורבותינו אמרו (סוטה יג ב): מלמד שנסתתמו ממנו מעיינות חכמה. והרי ב[[פרשת וזאת הברכה]] נאמר:"וּמֹשֶׁה, בֶּן-מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה--בְּמֹתוֹ; לֹא-כָהֲתָה עֵינוֹ, וְלֹא-נָס לֵחֹה" -כלומר " שמשה רבנו היה בתקפו ובבריאותו". מסכם הרמב"ן:"והיה זה במעשה נס, שלא ידאג לתת גדולה ליהושע בפניו" - כלומר, גם ביום פטירתו הצפוי, נשמר כבודו של משה רבינו. | ||
{{פרשת שבוע}} | {{פרשת שבוע}} | ||
[[קטגוריה:פרשות השבוע]] | |||
[[קטגוריה:ספר דברים]] | [[קטגוריה:ספר דברים]] |
עריכות