הרב ישראל זאב גוסטמן: הבדלים בין גרסאות בדף

נולד בליטא (אז בתחום המושב של האימפריה הרוסית) בשנת תרס"ז. כבר בצעירותו נודע כעילוי ולמד בחברותא יחד עם [[הרב חיים שמואלביץ]] ב[[ישיבת מיר]]. כן למד מפי [[רבי שמעון שקופ]] ב[[ישיבת גרודנה]]. בגיל 21 התחתן עם בתו של הרב מאיר באסן שהיה ראש ישיבת רמיילס בוילנה ("רמיילס" הוא שיבוש שמו של מייסד הישיבה "ר' מיילס"), וחבר בית הדין של [[הרב חיים עוזר גרודז'ינסקי]], גדול רבני ליטא באותה תקופה. בין האירוסין לנישואין נפטר הרב באסן והרב גוסטמן נבחר במקומו כרב וכחבר בית הדין למרות גילו הצעיר. כן היה ר"מ בישיבת רמיילס.

בשלב מסוים הורה לכל מי שיכול שיברח מהגטו, וכך עשה בעצמו. בנו הקטן, מאיר, נלקח מידיו באקציית הילדים ונרצח על ידי הנאצים. אשתו בתו והוא ניצלו. לימים אמר כי הבזיון הגדול בחייו היה באותו הרגע כאשר לקחו את בנו מתוך ידיו.

לאחר [[השואה]] חזר לוילנה ועסק בדאגה לשארית הפליטה, בסידור ענייני הדת ובהתמודדות עם הבעיות הקשות של נישואין והתרת [[עגונה|עגונות]]. כשנה לאחר המלחמה בעקבות בעקבות התראה של קומיסר קומוניסטי יהודי לפיה עומדים לשלוח אותו לסיביר, ברח לצרפת בתקווה להגיע ל[[ארץ ישראל]]. אולם, הוא לא הצליח להשיג סרטיפיקט, ובהשתדלות הרב אליעזר סילבר ואנשי  [[אגודת ישראל]] בצרפת סודרה לו נסיעה לארצות הברית באניה של הצבא האמריקאי.{{הערה|נפתלי הירץ ליבזר, ברכתו של הרבי, עמודים 41-42.}} בתיווכו של הרב משה פיינשטיין התמנה לראש [[ישיבת תומכי תמימים]] של [[חסידות חב"ד]] בניו יורק. לאחר ארבע שנים הקים את ישיבת "נצח ישראל - וילנא רמיילס", לזכר הישיבה בוילנה.

נפטר בכ"ח ב[[סיוון]] תשנ"א ונטמן בבית הקברות בהר הזיתים. בתו היחידה נשואה לרב מיכל ברינקר, הממלא את מקומו בראשות ישיבת "נצח ישראל".