הרב ישראל זאב גוסטמן: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
'''הרב ישראל זאב גוסטמן''' (תרס"ז, 1906 – כ"ח בסיוון תשנ"א, 12 במאי 1991) היה אחרון דייני [[וילנה]] בתקופת [[מלחמת העולם השנייה]]. לאחר המלחמה עבר ל[[ארצות הברית]], ובשנת 1971 עלה לישראל והקים בה את ישיבת "נצח ישראל" בשכונת [[רחביה]] בירושלים. מקצת שיעוריו נדפסו בספריו "קונטרסי שיעורים" על כמה ממסכתות הש"ס.
'''הרב ישראל זאב גוסטמן''' היה אחרון דייני וילנה בתקופת [[מלחמת העולם השנייה]]. לאחר המלחמה עבר לארצות הברית, ובשנת 1971 עלה לישראל והקים בה את ישיבת "נצח ישראל" בשכונת [[רחביה]] בירושלים. מקצת שיעוריו נדפסו בספריו "קונטרסי שיעורים" על כמה ממסכתות הש"ס.
 
==תולדות חייו==
נולד בליטא (אז בתחום המושב של האימפריה הרוסית) בשנת תרס"ז. כבר בצעירותו נודע כעילוי ולמד בחברותא יחד עם [[הרב חיים שמואלביץ]] ב[[ישיבת מיר]]. כן למד מפי [[רבי שמעון שקופ]] ב[[ישיבת גרודנה]]. בגיל 21 התחתן עם בתו של הרב מאיר באסן שהיה ראש ישיבת רמיילס בוילנה ("רמיילס" הוא שיבוש שמו של מייסד הישיבה "ר' מיילס"), וחבר בית הדין של [[הרב חיים עוזר גרודז'ינסקי]], גדול רבני ליטא באותה תקופה. בין האירוסין לנישואין נפטר הרב באסן והרב גוסטמן נבחר במקומו כרב וכחבר בית הדין למרות גילו הצעיר. כן היה ר"מ בישיבת רמיילס.
נולד בליטא (אז בתחום המושב של האימפריה הרוסית) בשנת תרס"ז. כבר בצעירותו נודע כעילוי ולמד בחברותא יחד עם [[הרב חיים שמואלביץ]] ב[[ישיבת מיר]]. כן למד מפי [[רבי שמעון שקופ]] ב[[ישיבת גרודנה]]. בגיל 21 התחתן עם בתו של הרב מאיר באסן שהיה ראש ישיבת רמיילס בוילנה ("רמיילס" הוא שיבוש שמו של מייסד הישיבה "ר' מיילס"), וחבר בית הדין של [[הרב חיים עוזר גרודז'ינסקי]], גדול רבני ליטא באותה תקופה. בין האירוסין לנישואין נפטר הרב באסן והרב גוסטמן נבחר במקומו כרב וכחבר בית הדין למרות גילו הצעיר. כן היה ר"מ בישיבת רמיילס.


לאחר כניסת הנאצים לוילנה ב[[מלחמת העולם השנייה]] הם התעללו ברבני וילנה ובהם ברב גוסטמן, שאיבד דם רב והתעלף מעוצמת המכות. לימים סיפר: "פעם אחת שכבתי בערימה של מתים וחשבתי שאני כבר בעולם האמת, יחד עם כל שאר המתים. ואז שמתי לב שרק אני זז, וידעתי שאני עדיין פה". הוא גזר את [[זקן|זקנו]] וחזר לגטו. בזמן האקציות הזהיר הרב גוסטמן יחד עם רבנים נוספים את ראש היודנראט יעקב גנס שלפי ההלכה אין הוא רשאי להסגיר יהודים לשלטון.‏{{הערה|אסתר פרבשטיין, בסתר רעם, הוצאת מוסד הרב קוק, ירושלים תשס"ב, עמ' 163.}}
לאחר כניסת הנאצים לוילנה במלחמת העולם השנייה הם התעללו ברבני וילנה ובהם ברב גוסטמן, שאיבד דם רב והתעלף מעוצמת המכות. לימים סיפר: "פעם אחת שכבתי בערימה של מתים וחשבתי שאני כבר בעולם האמת, יחד עם כל שאר המתים. ואז שמתי לב שרק אני זז, וידעתי שאני עדיין פה". הוא גזר את [[זקן|זקנו]] וחזר לגטו. בזמן האקציות הזהיר הרב גוסטמן יחד עם רבנים נוספים את ראש היודנראט יעקב גנס שלפי ההלכה אין הוא רשאי להסגיר יהודים לשלטון.‏{{הערה|אסתר פרבשטיין, בסתר רעם, הוצאת מוסד הרב קוק, ירושלים תשס"ב, עמ' 163.}}
בשלב מסוים הורה לכל מי שיכול שיברח מהגטו, וכך עשה בעצמו. בנו הקטן, מאיר, נלקח מידיו באקציית הילדים ונרצח על ידי הנאצים. אשתו בתו והוא ניצלו. לימים אמר כי הבזיון הגדול בחייו היה באותו הרגע כאשר לקחו את בנו מתוך ידיו.
בשלב מסוים הורה לכל מי שיכול שיברח מהגטו, וכך עשה בעצמו. בנו הקטן, מאיר, נלקח מידיו באקציית הילדים ונרצח על ידי הנאצים. אשתו בתו והוא ניצלו. לימים אמר כי הבזיון הגדול בחייו היה באותו הרגע כאשר לקחו את בנו מתוך ידיו.


לאחר [[השואה]] חזר לוילנה ועסק בדאגה לשארית הפליטה, בסידור ענייני הדת ובהתמודדות עם הבעיות הקשות של נישואין והתרת [[עגונה|עגונות]]. כשנה לאחר המלחמה בעקבות בעקבות התראה של קומיסר קומוניסטי יהודי לפיה עומדים לשלוח אותו לסיביר, ברח לצרפת בתקווה להגיע ל[[ארץ ישראל]]. אולם, הוא לא הצליח להשיג סרטיפיקט, ובהשתדלות הרב אליעזר סילבר ואנשי  [[אגודת ישראל]] בצרפת סודרה לו נסיעה לארצות הברית באניה של הצבא האמריקאי.{{הערה|נפתלי הירץ ליבזר, ברכתו של הרבי, עמודים 41-42.}} בתיווכו של הרב משה פיינשטיין התמנה לראש [[ישיבת תומכי תמימים]] של [[חסידות חב"ד]] בניו יורק. לאחר ארבע שנים הקים את ישיבת "נצח ישראל - וילנא רמיילס", לזכר הישיבה בוילנה.
לאחר [[השואה]] חזר לוילנה ועסק בדאגה לשארית הפליטה, בסידור ענייני הדת ובהתמודדות עם הבעיות הקשות של נישואין והתרת [[עגונה|עגונות]]. כשנה לאחר המלחמה בעקבות בעקבות התראה של קומיסר קומוניסטי יהודי לפיה עומדים לשלוח אותו לסיביר, ברח לצרפת בתקווה להגיע ל[[ארץ ישראל]]. אולם, הוא לא הצליח להשיג סרטיפיקט, ובהשתדלות הרב אליעזר סילבר ואנשי  [[אגודת ישראל]] בצרפת סודרה לו נסיעה לארצות הברית באניה של הצבא האמריקאי.{{הערה|נפתלי הירץ ליבזר, ברכתו של הרבי, עמודים 41-42.}} בתיווכו של הרב משה פיינשטיין התמנה לראש [[ישיבת תומכי תמימים]] של [[חסידות חב"ד]] בניו יורק. לאחר ארבע שנים הקים את ישיבת "נצח ישראל - וילנא רמיילס", לזכר הישיבה בוילנה.


בשנת תשל"א עלה לישראל, ובעצת [[הרב ידב בעריש ויידנפלד]], "הרב מטשעבין" הקים את ישיבתו בשכונת [[רחביה]] בירושלים, במבנה היסטורי הידוע כבית חבצלת. שיעוריו הצטיינו ב[[עיון]] עמוק במיוחד. היה רגיל לתת שיעור בעיון בימי שני, שנמשך כארבע שעות. לשיעור זה היו רשאים להיכנס רק בני הישיבה ואורחים שקיבלו ממנו רשות מפורשת. בימי חמישי היה מעביר שיעור לאנשים עובדים [[ביידיש]], והיה מקפיד לסיימו כעבור שעתיים כדי שיוכלו לחזור לעבודתם. את סיכומי שיעוריו הוציא כסדרת ספרים בשם "קונטרסי שיעורים". סביב ישיבתו התקבצה קהילה של תלמידי חכמים, בהם הרב אליעזר שפירא, חבר בית הדין הרבני הגדול, ושל אקדמאים, בהם פרופ' מנחם אלון ופרופ' ישראל אומן.
בשנת תשל"א עלה לישראל, ובעצת [[הרב דב בעריש ויידנפלד]], "הרב מטשעבין" הקים את ישיבתו בשכונת רחביה בירושלים, במבנה היסטורי הידוע כבית חבצלת. שיעוריו הצטיינו ב[[עיון]] עמוק במיוחד. היה רגיל לתת שיעור בעיון בימי שני, שנמשך כארבע שעות. לשיעור זה היו רשאים להיכנס רק בני הישיבה ואורחים שקיבלו ממנו רשות מפורשת. בימי חמישי היה מעביר שיעור לאנשים עובדים [[ביידיש]], והיה מקפיד לסיימו כעבור שעתיים כדי שיוכלו לחזור לעבודתם. את סיכומי שיעוריו הוציא כסדרת ספרים בשם "קונטרסי שיעורים". סביב ישיבתו התקבצה קהילה של תלמידי חכמים, בהם הרב אליעזר שפירא, חבר בית הדין הרבני הגדול, ושל אקדמאים, בהם פרופ' מנחם אלון ופרופ' ישראל אומן.


נפטר בכ"ח ב[[סיוון]] תשנ"א ונטמן בבית הקברות בהר הזיתים. בתו היחידה נשואה לרב מיכל ברינקר, הממלא את מקומו בראשות ישיבת "נצח ישראל".
נפטר בכ"ח ב[[סיוון]] תשנ"א ונטמן בבית הקברות בהר הזיתים. בתו היחידה נשואה לרב מיכל ברינקר, הממלא את מקומו בראשות ישיבת "נצח ישראל".
15,330

עריכות

תפריט ניווט