מקרא מגילה: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
מאין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
== המחוייבים במצוה == | == המחוייבים במצוה == | ||
גם הנשים חייבות לשמוע את קריאת המגילה - למרות שזוהי | גם הנשים חייבות לשמוע את קריאת המגילה - למרות שזוהי [[מצוות עשה שהזמן גרמא]] - מאחר ש"אף הן היו באותו הנס" ({{מקור|בבלי:מגילה ד א$בבלי מגילה ד, א}}). גזירת המן להשמיד, להרוג ולאבד את כל היהודים כללה גם את הנשים (כך משמע מהירושלמי הגורס "שאף הן היו באותו ספק - של ההשמדה). יש מבארים (רש"י) שהכוונה שעיקר הנס נעשה על ידי אשה, היא [[אסתר]]. | ||
===האם נשים יכולות להוציא אחרים ידי חובה?=== | |||
תוס' מבין שיכולות אפילו להוציא, מכך שנאמר שהם חייבות ב"מקרא מגילה" ולא רק לשמוע מגילה, וכן פסק ה[[ריטב"א]], אלא שכתוב שאין זה מכבוד הציבור. ברם, הוא מביא את בעל הלכות גדולות שפוסק שאינם יכולות להוציא גברים במצווה. ב[[טורי אבן]] מבאר שהטעם הוא משום שחיובן של הגברים הוא מעין דאורייתא, מאחר ש"אסתר ברוח הקודש" נאמרה, אך הנשים חייבות רק מטעם "שאף הן היו באותו הנס" שדרגתו דרבנן, ואין המחוייב בחיוב קל יכול להוציא את המחוייב בחיוב חמור יותר. לפי זה יוצא לו חידוש, שגם לבה"ג שאין נשים מוציאות גברים, כל זה כשהגברים יכולים לקרוא, אבל אם אין אפשרות שהגבר יקרא, חייב לשמוע מהאשה, כדי לצאת ידי החיוב הקל הנובע מסברת "שאף הן היו באותו הנס", שאף הוא מחוייב בו, ואף שלא יוכל לקיים את חיובו החמור, מכל מקום לא נפטר מחיובו הקל. [[הרב עובדיה יוסף]] שליט"א פסק שבמקום הצורך נשים מוציאות גברים ידי חובה. | |||
| שורה 19: | שורה 23: | ||
אבל לעיתים גם בימים קודמים והגמרא מבארת: "אלא שהכפרים מקדימין ליום הכניסה, (כלומר: מאחר שהמוקפין קורין בט"ו, ושאין מוקפין קורין בי"ד - הרי הכל בכלל, תו היכי משכחת י"א י"ב י"ג? '''אלא שהכפרים נתנו להן חכמים רשות להקדים קריאתה ליום הכניסה''': יום שני בשבת שלפני י"ד, או חמישי בשבת שהוא יום כניסה: שהכפרים מתכנסין לעיירות למשפט, לפי שבתי דינין יושבין בעיירות בשני ובחמישי, כתקנת עזרא <ref>בבא קמא דף פב,א</ref> , והכפרים אינן בקיאין לקרות וצריכין שיקראנה להם אחד מבני העיר, ולא הטריחום חכמים להתאחר ולבא ביום י"ד, ופעמים שיום הכניסה בי"ג, ופעמים שהוא בי"א;) | אבל לעיתים גם בימים קודמים והגמרא מבארת: "אלא שהכפרים מקדימין ליום הכניסה, (כלומר: מאחר שהמוקפין קורין בט"ו, ושאין מוקפין קורין בי"ד - הרי הכל בכלל, תו היכי משכחת י"א י"ב י"ג? '''אלא שהכפרים נתנו להן חכמים רשות להקדים קריאתה ליום הכניסה''': יום שני בשבת שלפני י"ד, או חמישי בשבת שהוא יום כניסה: שהכפרים מתכנסין לעיירות למשפט, לפי שבתי דינין יושבין בעיירות בשני ובחמישי, כתקנת עזרא <ref>בבא קמא דף פב,א</ref> , והכפרים אינן בקיאין לקרות וצריכין שיקראנה להם אחד מבני העיר, ולא הטריחום חכמים להתאחר ולבא ביום י"ד, ופעמים שיום הכניסה בי"ג, ופעמים שהוא בי"א;) | ||
בירושלמי למדו מ"החודש אשר נהפך להם וכו'" שאפשר לקרוא מגילה כל חודש אדר (ומסבירים המפרשים שהכוונה מר"ח אדר עד לט"ו בו). | |||
===בשנה מעוברת=== | |||
ב[[שנה מעוברת]] להלכה קוראים את המגילה בחאדר השני, כדי לסמוך את גאולת פורים לגאולת מצרים. אמנם ישנן במשנה שיטות שניתן ואולי עדיף לקרוא באדר הראשון, כי "אין מעבירין על המצוות", ועדיף להקדים. וכל הדעות למדו את שיטתן מהפסוק "בכל שנה ושנה", אלא שנחלקו איך לפרש את הפסוק: כמו בכל שנה שקוראים בחודש שאחרי שבט, או כמו כל שנה שקוראים בחודש הסמוך לניסן (עיין {{מקור|בבלי:מגילה ו ב$בבלי מגילה ו, ב}}). | |||
== דיני המגילה == | == דיני המגילה == | ||
מגילה מקלף | מגילה מקלף, שכתוב בכתב אשורי ובדיו. | ||
בשעה שקורא פסוק "ואת אגרת הפורים" - ינענע את המגילה {{מקור|(בן איש חי, שנה ראשונה פרשת תצוה)}}. | בשעה שקורא פסוק "ואת אגרת הפורים" - ינענע את המגילה {{מקור|(בן איש חי, שנה ראשונה פרשת תצוה)}}. | ||
| שורה 29: | שורה 39: | ||
== ברכות מקרא מילה == | == ברכות מקרא מילה == | ||
לפני קריאת המגילה מברכים שלוש ברכות, ולאחריה - ברכה אחת. הברכות שלפני קריאת המגילה הן: א. "על מקרא מגילה"; ב. "שעשה נסים לאבותינו בימים ההם בזמן הזה"; ג. ברכת "שהחיינו". בני עדות המזרח מברכים "שהחיינו" לפני קריאת המגילה, רק בלילה ולא ביום. אחרי קריאת המגילה מברכים את הברכה: "ברוך אתה ה', אלקינו מלך העולם, הרב את ריבנו, והדן את דיננו, והנוקם את נקמתנו, והמשלם גמול לכל אויבי נפשנו, והנפרע לנו מצרינו. ברוך אתה ה', הנפרע לעמו ישראל מכל צריהם, האל המושיע". | לפני קריאת המגילה מברכים שלוש ברכות, ולאחריה - ברכה אחת. הברכות שלפני קריאת המגילה הן: א. "על מקרא מגילה"; ב. "שעשה נסים לאבותינו בימים ההם בזמן הזה"; ג. ברכת "[[שהחיינו]]". בני עדות המזרח מברכים "שהחיינו" לפני קריאת המגילה, רק בלילה ולא ביום. אחרי קריאת המגילה מברכים את הברכה: "ברוך אתה ה', אלקינו מלך העולם, הרב את ריבנו, והדן את דיננו, והנוקם את נקמתנו, והמשלם גמול לכל אויבי נפשנו, והנפרע לנו מצרינו. ברוך אתה ה', הנפרע לעמו ישראל מכל צריהם, האל המושיע". | ||
בעת שמברכים את ברכת "שהחיינו" לפני קריאת המגילה, יש לכוון שברכה זו תחול גם על שאר המצוות שמקיימים בפורים: מצות סעודה, מצות משלוח מנות ומצות מתנות לאביונים. המברכים "שהחיינו" לפני קריאת המגילה ביום, יכוונו על כך ביום, כי זמנן של מצוות אלו הוא ביום. בני עדות המזרח יכוונו על כך בברכת "שהחיינו" בלילה. | בעת שמברכים את ברכת "שהחיינו" לפני קריאת המגילה, יש לכוון שברכה זו תחול גם על שאר המצוות שמקיימים בפורים: מצות סעודה, מצות [[משלוח מנות]] ומצות [[מתנות לאביונים]]. המברכים "שהחיינו" לפני קריאת המגילה ביום, יכוונו על כך ביום, כי זמנן של מצוות אלו הוא ביום. בני עדות המזרח יכוונו על כך בברכת "שהחיינו" בלילה. | ||
אדם ששכח ולא בירך "שהחיינו", והחל לקרוא את המגילה - יברך במקום שנזכר. מיהו, אם כבר קרא את הספוק "ואת עשרת בני המן" - שוב לא יברך {{מקור|(בן איש חי, שנה ראשונה, פרשת תצוה)}}. | אדם ששכח ולא בירך "שהחיינו", והחל לקרוא את המגילה - יברך במקום שנזכר. מיהו, אם כבר קרא את הספוק "ואת עשרת בני המן" - שוב לא יברך {{מקור|(בן איש חי, שנה ראשונה, פרשת תצוה)}}. | ||