15,330
עריכות
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) מ (רבי חיים הלברשטאם הועבר לרבי חיים הלברשטאם מצאנז) |
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) |
||
שורה 5: | שורה 5: | ||
למד תורה מפי רבני טרנוגראד, ובזכות כשרונותיו זכה לכינוי "העילוי מטרנוגראד". בגיל שלוש-עשרה הוסמך ל[[רב]]נות על ידי רבי יהושע הורנשטיין (בעל "ים התלמוד"). נלקח לחתן לרחל, בתו של רבי ברוך פרנקל-תאומים מלייפניק, בעל "ברוך טעם", שאמר ש"רגלו עקומה אבל שכלו ישר" (מכיוון שהיה צולע). לאחר נישואיו התגורר בבית חמיו בלייפניק במשך שנה. על נה זו העיד ר' חיים: "למדנו כמעט כל הש"ס עם ה[[ראשונים]], וכל שעה הראנו גדולות ונפלאות בפלפוליו". ר' חיים העריך מאד את חמיו ואת פסקיו, ונהג על פיהם גם כאשר לא הבין את טעמם<ref>וראה כמה פעמים הוא מצטט אתו ומביא דברים בשמו בספרו "דברי חיים".</ref>. הוסמך להוראה על ידי חמיו ועל ידי [[רבי יעקב מליסא]], בעל [[נתיבות המשפט]]. | למד תורה מפי רבני טרנוגראד, ובזכות כשרונותיו זכה לכינוי "העילוי מטרנוגראד". בגיל שלוש-עשרה הוסמך ל[[רב]]נות על ידי רבי יהושע הורנשטיין (בעל "ים התלמוד"). נלקח לחתן לרחל, בתו של רבי ברוך פרנקל-תאומים מלייפניק, בעל "ברוך טעם", שאמר ש"רגלו עקומה אבל שכלו ישר" (מכיוון שהיה צולע). לאחר נישואיו התגורר בבית חמיו בלייפניק במשך שנה. על נה זו העיד ר' חיים: "למדנו כמעט כל הש"ס עם ה[[ראשונים]], וכל שעה הראנו גדולות ונפלאות בפלפוליו". ר' חיים העריך מאד את חמיו ואת פסקיו, ונהג על פיהם גם כאשר לא הבין את טעמם<ref>וראה כמה פעמים הוא מצטט אתו ומביא דברים בשמו בספרו "דברי חיים".</ref>. הוסמך להוראה על ידי חמיו ועל ידי [[רבי יעקב מליסא]], בעל [[נתיבות המשפט]]. | ||
בשנת תקע"ז נתמנה לרב ברודניק. ברודניק דבק ל[[החסידות|חסידות]], ונהפך לחסיד נלהב של [[רבי נפתלי צבי מרופשיץ]]. כמו | בשנת תקע"ז נתמנה לרב ברודניק. ברודניק דבק ל[[החסידות|חסידות]], ונהפך לחסיד נלהב של [[רבי נפתלי צבי מרופשיץ]]. כמו כן, ברודניק, הכיר רבים מגדולי האדמו"רים בתקופה ההיא, ביניהם [[רבי אברהם יהושע השל מאפטא]], רבי שמעון מיארוסלב, [[רבי צבי הירש מזידיטשוב]], רבי מאיר מפרמישלן, [[רבי ישראל מרוז'ין]], רבי צבי הירש מרימנוב, ר' מאיר מאפטא, ר' שלום מבעלזא ו[[רבי צבי אלימלך מדינוב]]- בעל [[בני יששכר]]. | ||
התקבל לרבנות בזעלין, אולם לאחרזמן קצר עזב את העיר בגלל מחלוקת שפרצה שם. כמו כן, ניסה לקלב את משרת הרבנות בקאלוב, אולם לא הצליח. | התקבל לרבנות בזעלין, אולם לאחרזמן קצר עזב את העיר בגלל מחלוקת שפרצה שם. כמו כן, ניסה לקלב את משרת הרבנות בקאלוב, אולם לא הצליח. | ||
שורה 20: | שורה 20: | ||
בשנת תרכ"ז בריאותו החלה להתרופף, ועיקר עיסוקו אז היה בעריכת תשובותיו ההלכתיות, והרבנות בצאנז עברה לבנו ר' אהרן. | בשנת תרכ"ז בריאותו החלה להתרופף, ועיקר עיסוקו אז היה בעריכת תשובותיו ההלכתיות, והרבנות בצאנז עברה לבנו ר' אהרן. | ||
בשנת תרל"ו החל לדבר על הסתלקותו הממשמשת ובאה, ומשמשו החל לרשום יומן של ימיו האחרונים. נפטר בכ"ב ב[[ניסן]] תרל"ו ונקבר בצאנז. | בשנת תרל"ו החל לדבר על הסתלקותו הממשמשת ובאה, ומשמשו החל לרשום יומן של ימיו האחרונים. נפטר בכ"ב ב[[ניסן]] תרל"ו ונקבר בצאנז. | ||
==בניו ותלמידיו== | ==בניו ותלמידיו== | ||
===בניו, בנותיו וחתניו=== | ===בניו, בנותיו וחתניו=== |
עריכות