14
עריכות
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
(עריכה) |
||
שורה 6: | שורה 6: | ||
למד בצעירותו ב[[ישיבת וולוז'ין]] וראש הישיבה [[הנצי"ב]] מוולוז'ין העיד עליו שרק בשבילו היה כדאי שתתייסד הישיבה. בתקופה זו, למד, על פי עדויות, ששים דפי גמרא בעיון בכל יום. בעקבות קשייו הכלכליים של חותנו ואי יכולתו לפרנסו, המליץ לאדר"ת [[הרב ישראל מאיר הכהן]] מראדין- ה[[חפץ חיים]] שחתנו, הרב קוק, יקבל על עצמו משרה רבנית בעיר זוימל. אחר נתמנה לרב בקהילה הגדולה בבויסק. | למד בצעירותו ב[[ישיבת וולוז'ין]] וראש הישיבה [[הנצי"ב]] מוולוז'ין העיד עליו שרק בשבילו היה כדאי שתתייסד הישיבה. בתקופה זו, למד, על פי עדויות, ששים דפי גמרא בעיון בכל יום. בעקבות קשייו הכלכליים של חותנו ואי יכולתו לפרנסו, המליץ לאדר"ת [[הרב ישראל מאיר הכהן]] מראדין- ה[[חפץ חיים]] שחתנו, הרב קוק, יקבל על עצמו משרה רבנית בעיר זוימל. אחר נתמנה לרב בקהילה הגדולה בבויסק. | ||
===העליה לארץ ישראל והרבנות ביפו=== | ===העליה לארץ ישראל והרבנות ביפו=== | ||
בהיותו קרוב לגיל ארבעים התגשם חלומו הגדול לעלות ל[[ארץ ישראל]], ובכ"ח ב[[אייר]] תרס"ד עלה ארצה, והחל לכהן כרבן של [[יפו]] והמושבות החדשות שסביבה. בתקופה זו, אחד מרבני ירושלים, [[הרב חיעקב משה חרל"פ]], ירד במצוות רופאו ליפו לרחוץ בים בתקפות חג ה[[שבועות]]. בליל החג, הלך ל"[[תיקון ליל שבועות]]" בבית מדרשו של הרב קוק, ובזמן [[תפילת שחרית]], כשהרב קוק החל לשיר את פיוט ה[[אקדמות]] בהתלהבות, ראה אותו הרב חרל"פ, ומאז נקשר | בהיותו קרוב לגיל ארבעים התגשם חלומו הגדול לעלות ל[[ארץ ישראל]], ובכ"ח ב[[אייר]] תרס"ד עלה ארצה, והחל לכהן כרבן של [[יפו]] והמושבות החדשות שסביבה. בתקופה זו, אחד מרבני ירושלים, [[הרב חיעקב משה חרל"פ]], ירד במצוות רופאו ליפו לרחוץ בים בתקפות חג ה[[שבועות]]. בליל החג, הלך ל"[[תיקון ליל שבועות]]" בבית מדרשו של הרב קוק, ובזמן [[תפילת שחרית]], כשהרב קוק החל לשיר את פיוט ה[[אקדמות]] בהתלהבות, ראה אותו הרב חרל"פ, ומאז נקשר בנפשו והיה לתלמידו הקרוב. | ||
הרב קוק תמך בחלוצים הציונים ואהבם, וראה בהם אנשים שחיפשו אידיאלים גדולים, ובכלל ראה [[התנועה הציונית|בציונות]] חלק מתהליך הגאולה של שיבת עם ישראל לארצו. בעקבות כך קמו לו מתנגדים מקרב חוגי הקנאים ו[[הישוב הישן]], בעיקר ירושלים. אולם, כמעט כל רבני דורו העריכוהו והחשיבוהו מאד, אף אלו הקנאים. | הרב קוק תמך בחלוצים הציונים ואהבם, וראה בהם אנשים שחיפשו אידיאלים גדולים, ובכלל ראה [[התנועה הציונית|בציונות]] חלק מתהליך הגאולה של שיבת עם ישראל לארצו. בעקבות כך קמו לו מתנגדים מקרב חוגי הקנאים ו[[הישוב הישן]], בעיקר ירושלים. אולם, כמעט כל רבני דורו העריכוהו והחשיבוהו מאד, אף אלו הקנאים. | ||
===מסע המושבות=== | ===מסע המושבות=== |
עריכות