15,330
עריכות
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
רבי אברהם יעלין (נקרא: יֶלין), תלמיד חכם בדורות האחרונים ומחבר ספרים רבים, היה חסיד קלושין-פריסוב. מתומכיה הנלהבים של הציונות<ref>כפי שכותב במכתבו לרב קוק: "וכאשר הנני מחובבי ארץ הקודש ומהמצפים לישועת ישראל..." ([[אגרות לראי"ה]] מהדורה שניה אגרת רכו) למרות שהיה משויך ל[[אגודת ישראל]], כפי שכותב בהמשך אותו המכתב: "והגם שאני מתחשב כאן מאנשי האגודה..."...</ref>. | רבי אברהם יעלין (נקרא: יֶלין), תלמיד חכם בדורות האחרונים ומחבר ספרים רבים, היה חסיד קלושין-פריסוב. מתומכיה הנלהבים של הציונות<ref>כפי שכותב במכתבו לרב קוק: "וכאשר הנני מחובבי ארץ הקודש ומהמצפים לישועת ישראל..." ([[אגרות לראי"ה]] מהדורה שניה אגרת רכו) למרות שהיה משויך ל[[אגודת ישראל]], כפי שכותב בהמשך אותו המכתב: "והגם שאני מתחשב כאן מאנשי האגודה..."...</ref>. | ||
==תולדות חייו== | ==תולדות חייו== | ||
נולד בכפר קטן ליד העיר וונגורב (ווענגראב) שבפולין לאביו ר' זאב ואמו חיה דינה. בילדותו שכנע את אביו למכור את רכושו ולעלות לארץ, אולם לבסוף הדבר לא יצא לפועל. נשא את ינטה נעמי בתו של ר' נחמן יעקב אידלשטיין, ועבר לגור בביתו בוונגורב. חותנו סידר לו חנות מכולת קטנה לפרנסתו, אולם הוא לא צלח בעסקי המסחר. הוא עבר כמה צרות ויסורים, ובחלומו נגלה לו כי תקנתו היא לעלות לארץ ישראל, והוא החליט לבצע רעיון זה לאחר התייעצות עם גדולים<ref>כפי שכותב ב"התנצלות ובקשה לפני הקונים" לפני ספרו "ארך אפיים": "הנה כאשר עברו עלי, לא עלינו, כמה שנים ברוב הרפתקאות בתוך ביתי ויסורים מרובים מאד ר"ל, וזה כמה פעמים נאמר לי בחזיון לילה כי תקנתי ותועלתי אך זאת היא להעתיק דירתי לארץ הקודש, וגם אמרתי בחלומי לקיים כן... והצעתי פרטי הדברים לפני גדולים ויעצוני לעשות כן..."</ref>. רעייתו הסכימה שהוא יעלה תחילה לבדו ויתבסס מבחינה כלכלית, והיא תעלה אחריו. הוא החל לעלות, אולם כשניסה לחצות את נהר פרוט, שהיווה אז את הגבול בין פולין לרומניה, נתפס על ידי השוטרים, שהחלו לירות עליו, ובנס ניצל מהם. הוא הושלך לכלא, והיהודים תושבי המקום [[פדיון שבויים|פדו]] אותו והחזירו אותו לפולין. הוא חזר לעירו והחל לעסוק בתורה בלבד, כאשר רעייתו המשיכה לפרנסו. חוץ מעיסוקו בש"ס ופוסקים, למד בעיון גם [[תנ"ך]], [[קבלה]] וספרי [[החסידות|חסידות]]. | נולד בכפר קטן ליד העיר וונגורב (ווענגראב) שבפולין לאביו ר' אריה זאב ואמו חיה דינה. בילדותו שכנע את אביו למכור את רכושו ולעלות לארץ, אולם לבסוף הדבר לא יצא לפועל. נשא את ינטה נעמי בתו של ר' נחמן יעקב אידלשטיין, ועבר לגור בביתו בוונגורב. חותנו סידר לו חנות מכולת קטנה לפרנסתו, אולם הוא לא צלח בעסקי המסחר. הוא עבר כמה צרות ויסורים, ובחלומו נגלה לו כי תקנתו היא לעלות לארץ ישראל, והוא החליט לבצע רעיון זה לאחר התייעצות עם גדולים<ref>כפי שכותב ב"התנצלות ובקשה לפני הקונים" לפני ספרו "ארך אפיים": "הנה כאשר עברו עלי, לא עלינו, כמה שנים ברוב הרפתקאות בתוך ביתי ויסורים מרובים מאד ר"ל, וזה כמה פעמים נאמר לי בחזיון לילה כי תקנתי ותועלתי אך זאת היא להעתיק דירתי לארץ הקודש, וגם אמרתי בחלומי לקיים כן... והצעתי פרטי הדברים לפני גדולים ויעצוני לעשות כן..."</ref>. רעייתו הסכימה שהוא יעלה תחילה לבדו ויתבסס מבחינה כלכלית, והיא תעלה אחריו. הוא החל לעלות, אולם כשניסה לחצות את נהר פרוט, שהיווה אז את הגבול בין פולין לרומניה, נתפס על ידי השוטרים, שהחלו לירות עליו, ובנס ניצל מהם. הוא הושלך לכלא, והיהודים תושבי המקום [[פדיון שבויים|פדו]] אותו והחזירו אותו לפולין. הוא חזר לעירו והחל לעסוק בתורה בלבד, כאשר רעייתו המשיכה לפרנסו. חוץ מעיסוקו בש"ס ופוסקים, למד בעיון גם [[תנ"ך]], [[קבלה]] וספרי [[החסידות|חסידות]]. | ||
נפטר בי"ב (ולפי גירסאות אחרות בי"א<ref>ראה בהקדמת המו"ל לספרו גאולת ישראל</ref>) ב[[חשוון]] תרצ"ה ונקבר בוונגרוב. | נפטר בי"ב (ולפי גירסאות אחרות בי"א<ref>ראה בהקדמת המו"ל לספרו גאולת ישראל</ref>) ב[[חשוון]] תרצ"ה ונקבר בוונגרוב. |
עריכות