15,330
עריכות
הרב אברהם יצחק הכהן קוק: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←ילדותו, צעירותו ורבנותו באירופה
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) |
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) |
||
| שורה 16: | שורה 16: | ||
'''הרב אברהם יצחק הכהן קוק''' (ידוע בשם: '''הרב קוק''', נקרא לעיתים: '''הראי"ה''', '''הראי"ה קוק'''. מכונה בפי תלמידיו: '''הרב זצ"ל''', '''מרן הרב''' או '''הרב''') היה [[רב]], ראש [[ישיבת מרכז הרב]], [[פוסק]] הלכה, [[מקובל]], [[פילוסופיה|הוגה דעות]], משורר ומנהיג ב[[ארץ ישראל]] בדור הקודם. נחשב לאבי הציונות הדתית וממעצבי השקפתה. מגדולי הוגי הדעות שקמו לעם ישראל ומגדולי דורו בהלגה וב[[קבלה]]. | '''הרב אברהם יצחק הכהן קוק''' (ידוע בשם: '''הרב קוק''', נקרא לעיתים: '''הראי"ה''', '''הראי"ה קוק'''. מכונה בפי תלמידיו: '''הרב זצ"ל''', '''מרן הרב''' או '''הרב''') היה [[רב]], ראש [[ישיבת מרכז הרב]], [[פוסק]] הלכה, [[מקובל]], [[פילוסופיה|הוגה דעות]], משורר ומנהיג ב[[ארץ ישראל]] בדור הקודם. נחשב לאבי הציונות הדתית וממעצבי השקפתה. מגדולי הוגי הדעות שקמו לעם ישראל ומגדולי דורו בהלגה וב[[קבלה]]. | ||
==תולדות חייו== | ==תולדות חייו== | ||
=== | ===תקופת אירופה=== | ||
נולד בשנת תרכ"ה בעיירה גריוא שבלטביה, לאביו, הרב שלמה זלמן הכהן קוק. | נולד בשנת תרכ"ה בעיירה גריוא שבלטביה, לאביו, הרב שלמה זלמן הכהן קוק. | ||
נישא לבתו של [[הרב אברהם דוד רבינוביץ' תאומים]]- האדר"ת, שהיה רבה של פוניבז', מיר ולבסוף ירושלים. חמיו העריכו מאד. | נישא לבתו של [[הרב אברהם דוד רבינוביץ' תאומים]]- האדר"ת, שהיה רבה של פוניבז', מיר ולבסוף ירושלים. חמיו העריכו מאד. | ||
למד בצעירותו ב[[ישיבת וולוז'ין]] וראש הישיבה [[הנצי"ב]] מוולוז'ין העיד עליו שרק בשבילו היה כדאי שתתייסד הישיבה. בתקופה זו, למד, על פי עדויות, ששים דפי גמרא בעיון בכל יום. בעקבות קשייו הכלכליים של חותנו ואי יכולתו לפרנסו, המליץ לאדר"ת [[הרב ישראל מאיר הכהן]] מראדין- ה[[חפץ חיים]] שחתנו, הרב קוק, יקבל על עצמו משרה רבנית בעיר זוימל. אחר נתמנה לרב בקהילה הגדולה בבויסק. | למד בצעירותו ב[[ישיבת וולוז'ין]] וראש הישיבה [[הנצי"ב]] מוולוז'ין העיד עליו שרק בשבילו היה כדאי שתתייסד הישיבה. בתקופה זו, למד, על פי עדויות, ששים דפי גמרא בעיון בכל יום. בעקבות קשייו הכלכליים של חותנו ואי יכולתו לפרנסו, המליץ לאדר"ת [[הרב ישראל מאיר הכהן]] מראדין- ה[[חפץ חיים]] שחתנו, הרב קוק, יקבל על עצמו משרה רבנית בעיר זוימל. אחר נתמנה לרב בקהילה הגדולה בבויסק. | ||
===העליה לארץ ישראל והרבנות ביפו=== | ===העליה לארץ ישראל והרבנות ביפו=== | ||
בהיותו קרוב לגיל ארבעים התגשם חלומו הגדול לעלות ל[[ארץ ישראל]], ובכ"ח ב[[אייר]] תרס"ד עלה ארצה, והחל לכהן כרבן של [[יפו]] והמושבות החדשות שסביבה. בתקופה זו, אחד מרבני ירושלים, [[הרב חיעקב משה חרל"פ]], ירד במצוות רופאו ליפו לרחוץ בים בתקפות חג ה[[שבועות]]. בליל החג, הלך ל"[[תיקון ליל שבועות]]" בבית מדרשו של הרב קוק, ובזמן [[תפילת שחרית]], כשהרב קוק החל לשיר את פיוט ה[[אקדמות]] בהתלהבות, ראה אותו הרב חרל"פ, ומאז נקשר בנפשו והיה לתלמידו הקרוב. | בהיותו קרוב לגיל ארבעים התגשם חלומו הגדול לעלות ל[[ארץ ישראל]], ובכ"ח ב[[אייר]] תרס"ד עלה ארצה, והחל לכהן כרבן של [[יפו]] והמושבות החדשות שסביבה. בתקופה זו, אחד מרבני ירושלים, [[הרב חיעקב משה חרל"פ]], ירד במצוות רופאו ליפו לרחוץ בים בתקפות חג ה[[שבועות]]. בליל החג, הלך ל"[[תיקון ליל שבועות]]" בבית מדרשו של הרב קוק, ובזמן [[תפילת שחרית]], כשהרב קוק החל לשיר את פיוט ה[[אקדמות]] בהתלהבות, ראה אותו הרב חרל"פ, ומאז נקשר בנפשו והיה לתלמידו הקרוב. | ||