134
עריכות
רבי יהודה בר אילעי: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 14: | שורה 14: | ||
'''רבי יהודה בר אלעאי''' הוא '''סתם רבי יהודה''' היה מגדולי ה[[תנאים]] בדור הרביעי. גדול המדברים בכל מקום. | '''רבי יהודה בר אלעאי''' הוא '''סתם רבי יהודה''' היה מגדולי ה[[תנאים]] בדור הרביעי. גדול המדברים בכל מקום. | ||
מתלמידי [[רבי עקיבא]]. הוסמך יחד עם חמשת תלמידי רבי עקיבא ב[[ל"ג בעומר]]. | מתלמידי [[רבי עקיבא]]. הוסמך יחד עם חמשת תלמידי רבי עקיבא ב[[ל"ג בעומר]]. | ||
==תורתו== | |||
אמרו לו "משם ראיה" {{מקור|ציין לזה מסורת הש"ס שבת כט:}} | |||
יתכן שהוא משום שרבי יהודה מסתכל על המעשה ולא על הכוונה {{מקור|נגד חבירו רבי שמעון }}, ולכן מביא ראיות שאמנם דומות לנידון במעשה החיצוני, אך השיבו לו "משם ראיה" - שאין לדמותם, כיוון שטעם הדין בהם לא שייך לנידון. | |||
* נר בשפופרת של ביצה {{מקור|שבת כט:}}. | |||
* רבי טרפון שבת מחוץ לעיר {{מקור|ערובין מה.}}. | |||
* אמת המים {{מקור|ערובין פז.}}. | |||
* סוכה של הילני המלכה {{מקור|סוכה ב:}}. | |||
* סיככה בנסרים {{מקור|סוכה יד:}}. | |||
* היו מורישים לולבים יבשים לבניהם {{מקור|סוכה לא.}}. | |||
* רבי עקיבא אכל ביצה {{מקור|ערובין מא. ותד"ה ביצה}}. | |||
* אמרו לו אין שעת הסכנה ראיה {{מקור|ערובין צא.}}. | |||
מחלק בין מקרים | |||
* היו לפניו מצוות הרבה מברך על כל אחת בפני עצמה {{מקור|סוכה מו.}}. | |||
* מברכים על ירקות "בורא מיני דשאים", ולא "בורא פרי האדמה" כשאר פירות האדמה {{מקור|ברכות לה. ומ.}}. | |||
* במה משמחן ביין. רבי יהודה אומר אנשים בראוי להם ונשים בראוי להן {{מקור|פסחים קט.}}. | |||
* אין משקין שתי סוטות כאחת משום שנאמר "והשקה אותה" - לבדה {{מקור|נדרים עג.}}. | |||
* אין מוציאין עוד פרה עם הפרה האדומה משום שנאמר "והוציא אותה" - לבדה {{מקור|יומא מב:}}. | |||
"אימתי" | |||
* בדומה לסעיף הקודם, שמחלק בין מקרים. | |||
* המשחק בקוביא פסול לעדות. אימתי בזמן שאין לו אומנות אלא היא {{מקור|סנהדרין כד:}}. | |||
* אימתי בישובן {{מקור|של בתי כנסיות}} אבל בחורבנן מניחין אותן ועולין בהן עשבים {{מקור|מגילה כח:}}. | |||
* אימתי במקום שנכנסים בשני ובחמישי {{מקור|מגילה ה.}}. | |||
* אימתי בזמן שמתחיל עד שלא הביא שליש {{מקור|מנחות עא.}}. | |||
מחלק בין יהודה לגליל | |||
בדומה לסעיף דלעיל, שמחלק בין פרטים. | |||
* ביהודה היו מתייחדים קודם החופה, ובגליל לא {{מקור|כתובות יב.}}. | |||
* אנשי גליל לא בקיאין בקדשים וביהודה כן {{מקור|נדרים יח:}}. | |||
* ביהודה היו עושים מלאכה בערב פסח עד חצות ובגליל אינן עושים כל עיקר {{מקור|פסחים נה.}}. | |||
* אנשי גליל קנטרנים ומדירים {{מקור|נדרים מח.}}. | |||
"דברים ככתבן" {{מקור|ספר ברכת כהן בקונטרס מגילת סתרים}} | |||
* פסחים כב., זבחים נט., סוטה מח: | |||
סימנים לזיכרון | |||
* דצ"ך עד"ש באח"ב {{מקור|הגדה של פסח}}. | |||
* שלא תטעה זד"ד יה"ז {{מקור|שיעוריהם של שתי הלחם ולחם הפנים}} {{מקור|מנחות צו.}}. | |||
* יביא מנחת סולת שהיא הראשונה שבמנחות - לסימנא בעלמא, רש"י: שלא תטעה ותשכח {{מקור|מנחות קה.}}. | |||
* שתי סמיכות בציבור - גרסא בעלמא, רש"י {{מקור|בפירושו הראשון}}: שתהא רגיל שתי סמיכות ותו לא {{מקור|מנחות צב:}}. | |||
* מעין זה - באדר שני לא כותבים בשטרות "תניין" אלא "תי"ו", שהיא ראשי תיבת תניין {{מקור|ירושלמי מגילה א-ה וקרבן העדה}}. | |||
חשיבות אומנות {{מקור|ממעיין ההלכה סנהדרין כד}} | |||
* אם אין לו אומנות אחרת פסול לעדות {{מקור|סנהדרין כד:}}. | |||
* כל שאינו מלמד את בנו אומנות כאילו מלמדו ליסטות {{מקור|קידושין כט.}}. | |||
* גדולה מלאכה שמכבדת את בעליה {{מקור|נדרים מט:}}. | |||
{{תנאים}} | {{תנאים}} | ||
{{מיון רגיל:יהודה בר אילעי}} | {{מיון רגיל:יהודה בר אילעי}} | ||
[[קטגוריה:תנאים]] | [[קטגוריה:תנאים]][[קטגוריה:יסודות וחקירות]] | ||