15,330
עריכות
רבי אברהם יצחק קאהן: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 22: | שורה 22: | ||
|רבותיו=ר' ישראל פריינד, ר' יהודה סג"ל רוזנר בעיר סעקלהיד, [[רבי יואל טייטלבוים]], חותנו, [[רבי אהרן ראטה]], | |רבותיו=ר' ישראל פריינד, ר' יהודה סג"ל רוזנר בעיר סעקלהיד, [[רבי יואל טייטלבוים]], חותנו, [[רבי אהרן ראטה]], | ||
|נושאים בהם עסק= | |נושאים בהם עסק= | ||
|חיבוריו= | |חיבוריו=ראה להלן | ||
|אב=הרב אהרן דוד קאהן | |אב=הרב אהרן דוד קאהן | ||
|אם=שיינדל ברכה | |אם=שיינדל ברכה | ||
|בת זוג=יענטא | |בת זוג=יענטא | ||
|ילדים= | |ילדים=ראה להלן | ||
|חתימה= | |חתימה= | ||
}} | }} | ||
| שורה 38: | שורה 38: | ||
בתקופה זו נהג לנסוע פעמים רבות ללמוד אצל האדמו"ר מסאטמר, [[רבי יואל טייטלבוים]]. אצל ר' יואל למד בעיקר "[[יורה דעה]]", וקבל "סמיכה" ממנו. כמו כן קיבל סמיכה מר' מרדכי בריסק (מהר"ם בריסק) אב"ד טשנד ומרבותיוה הראשונים הרב פריינד והרב רוזנר. | בתקופה זו נהג לנסוע פעמים רבות ללמוד אצל האדמו"ר מסאטמר, [[רבי יואל טייטלבוים]]. אצל ר' יואל למד בעיקר "[[יורה דעה]]", וקבל "סמיכה" ממנו. כמו כן קיבל סמיכה מר' מרדכי בריסק (מהר"ם בריסק) אב"ד טשנד ומרבותיוה הראשונים הרב פריינד והרב רוזנר. | ||
פעם בעת ביקורו אצל ראש חבורת "שומרי אומנים", [[רבי אהרן ראטה]] (אותו הכיר מביקוריו אצל ר' יואל מסאטמר) בסאטמר, התפעל מתפילותיהם של בני החבורה, והחליט להישאר איתם. הוא התקרב לר' אהרן ונעשה לתלמידו המובהק והקרוב | פעם בעת ביקורו אצל ראש חבורת "שומרי אומנים", [[רבי אהרן ראטה]] (אותו הכיר מביקוריו אצל ר' יואל מסאטמר שהיה גם רבו של ר' אהרן) בסאטמר, התפעל מתפילותיהם של בני החבורה, והחליט להישאר איתם. הוא התקרב לר' אהרן ונעשה לתלמידו המובהק והקרוב, ואף נשא, בשנת תרצ"ט את יענטא, בתו של ר' אהרן לאשה. ר' אברהם יצחק תכנן לחזור לארץ ישראל לאחר נישואיו, אולם פרוץ [[מלחמת העולם השניה]] עיכב אותו. הוא נדד מהוניאד דרך בוקרשט וקונסטנצה, והצליח לעלות עם רעייתו על ספינה שהפליגה לארץ ישראל. באותה תקופה לערך, עלה לא"י גם רבו, ר' אהרן, וייסד בית מדרש ב[[ירושלים]]. | ||
בשנת תש"ז נפטר ר' אהרן, ור' אברהם יצחק התמנה לכהן כאדמו"ר במקומו. לאחר זמן קצר התפלגה קבוצה קטנה של חסידים שהכתירו את בנו של ר' אהרן, ר' אברהם חיים ראטה. קבוצה זו נקראה "חסידות שומרי אמונים", כשם הקבוצה של ר' אהרן. מרבית החסידים, בהנהגתו של ר' אברהם יצחק קראו לעצמם "תולדות אהרן", על שמו של ר' אהרן. | |||
חסידות תולדות אהרן, בהנהגתו של ר' אברהם יצחק התפתחה, והוקמו מוסדות החסידות בירושלים (בשכונת [[מאה שערים]]) ובארצות הברית. כאדמו"ר מתולדות אהרן, החצר החסידית הגדולה והמשפיעה ביותר בעדה החרדית, הייתה לר' אברהם יצחק השפעה גדולה על העדה כולה. כרבו, החזיק גם ר' אברהם יצחק בדעות השוללות את [[הציונות]] ומתנגדות ל[[מדינת ישראל]], וכן אסר את השירות ב[[צה"ל]] ואת ההשתתפות בבחירות לכנסת, כפי שדגלה העדה החרדית. | |||
בכ"ז ב[[כסלו]] תשנ"ז, נר שלישי של [[חנוכה]] תשנ"ז נפטר לאחר כ-50 שנות כהונה. בצוואתו הוריש את האדמו"רות לבנו השני, ר' דוד קאהן. בעקבות זאת חל פיצול בחסידות, כאשר הבן הבכור, הרב שמואל יעקב קאהן, הקים חצר חסידות חדשה בשם [[חסידות תולדות אברהם יצחק|תולדות אברהם יצחק]], על שמו של אביו. כיום, מרכזי שתי החצרות הללו ממומים בשכונת מאה שערים, והם מהווים את עיקרה של העדה החרדית. בהמשך, בן נוסף, ר' יואל יוסף קאהן ייסד חצר קטנה בשם [[חסידות מבקשי אמונה|מבקשי אמונה]]. | |||
בין תלמידיו וחסידיו נמנה [[הרב מאיר ברנדסדורפר]], בעל [[שו"ת]] ''''קנה בשם''', שהיה דיין בבד"צ של העדה החרדית והרב של חסידות תולדות אברהם יצחק. | |||
==ספריו== | |||
*'''דברי אמונה'''- בענייני אמונה וביטחון, תורה, תפילה ומידות (נדפס לראשונה בתשכ"ז). | |||
*'''אסיפת מכתבים''' (נדפס לראשונה בשנת תש"מ). | |||
*קונטרס '''אהבת הבורא'''- נדפס בסוף ספר "שומר אמונים" של חותנו | |||
*הוספות וביאורים לספר "שומר אומנים" של רבו וחותנו (נדפסו בסוף הספר). | |||
*'''קונטרס כוונת התפילה''' (_נדפס בשנת תשמ"א). | |||
{{מיון רגיל:קאהן אברהם יצחק}} | {{מיון רגיל:קאהן אברהם יצחק}} | ||