supress
6,473
עריכות
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) |
|||
שורה 96: | שורה 96: | ||
==== הלל ושירה בחנוכה כביטוי לשמחה ==== | ==== הלל ושירה בחנוכה כביטוי לשמחה ==== | ||
כפי שהוזכר, ה[[רמב"ם]] פוסק: " ומפני זה התקינו חכמים שבאותו הדור שיהיו שמונת הימים האלו... ימי שמחה והלל..." | כפי שהוזכר, ה[[רמב"ם]] פוסק: "ומפני זה התקינו חכמים שבאותו הדור שיהיו שמונת הימים האלו... ימי שמחה והלל..." | ||
כתב [[הרב נחום רבינוביץ]] (במאמרו [http://www.birkatmoshe.org.il/images/hbfaa03.doc הלל בחנוכה לשיטת הרמב"ם]): | כתב [[הרב נחום רבינוביץ]] (במאמרו [http://www.birkatmoshe.org.il/images/hbfaa03.doc הלל בחנוכה לשיטת הרמב"ם]): | ||
:"גם בחנוכה ראו חכמים להחיל על ימים אלה חובה של שמחה ו[[שירה]], אלא שבמקרה זה קבעו לומר את ההלל, ולא כמו ב[[פורים]] שעדיין היו [[נביא|נביאים]], והם חיברו שבח מיוחד לאותו אירוע, דהיינו [[מגילת אסתר|המגילה]]. ודאי שאילו רצו היו יכולים לתקן ( | :"גם בחנוכה ראו חכמים להחיל על ימים אלה חובה של שמחה ו[[שירה]], אלא שבמקרה זה קבעו לומר את ההלל, ולא כמו ב[[פורים]] שעדיין היו [[נביא|נביאים]], והם חיברו שבח מיוחד לאותו אירוע, דהיינו [[מגילת אסתר|המגילה]]. ודאי שאילו רצו היו יכולים לתקן {{מקור|(- לחבר)}} גם לחנוכה שירה מיוחדת אלא שהעדיפו להשתמש בהלל שהוא תקנת הנביאים הקדמונים. מעתה ימי החנוכה הם ימי שמחה שהרי תקנו לומר בו את ההלל, בו כתוב {{מקור|תהלים קיח כד$תהלים קיח, כד|כן}}: "'''זה היום עשה ה' נגילה ונשמחה בו'''". | ||
הבסיס לתפיסה זו, שההלל הוא ביטוי של שמחה<ref>ור' שערי תשובה {{מקור|(או"ח סי' תרצז ס"ק ב)}}.</ref>, מצויה בדברי הרמב"ם {{מקור| | הבסיס לתפיסה זו, שההלל הוא ביטוי של שמחה<ref>ור' שערי תשובה {{מקור|(או"ח סי' תרצז ס"ק ב)}}.</ref>, מצויה בדברי הרמב"ם {{מקור|רמב"ם לולב ח טו$בסוף הל' לולב - פ"ח הט"ו|כן}}: | ||
:"...השמחה שישמח האדם בעשיית המצוות ובאהבת האל | :"...השמחה שישמח האדם בעשיית המצוות ובאהבת האל שצִווה בהם - עבודה גדולה היא, וכל המונע עצמו משמחה זו ראוי להיפרע ממנו שנאמר 'תחת אשר לא עבדת את ה' אלהיך בשמחה ובטוב לבב' {{מקור|דברים כח מז$דברים כח, מז|כן}}... ואין הגדולה והכבוד אלא לשמוח לפני ה'..." | ||
הרי שהשירה היא ביטוי של שמחה, שכן "...ה[[שכרות]] וה[[שחוק]] הרבה ו[[קלות הראש]] אינה שמחה אלא [[הוללות]] | הרי שהשירה היא ביטוי של שמחה, שכן "...ה[[שכרות]] וה[[שחוק]] הרבה ו[[קלות הראש]] אינה שמחה אלא [[הוללות]] וסכלות {{מקור|(-טִפשות)}}, ולא נצטווינו על ההוללות והסכלות אלא על השמחה שיש בה עבודת יוצר הכל, שנאמר {{מקור|דברים כח מז$שם|כן}}: 'תחת אשר לא עבדת את ה' אלהיך בשמחה ובטוב לבב' - הא למדת שהעבודה בשמחה, ואי אפשר לעבוד את ה' לא מתוך שחוק ולא מתוך קלות ראש ולא מתוך שכרות" {{מקור|רמב"ם יום טוב ו כ$רמב"ם פ"ו מהל' יו"ט ה"כ|כן}}. מעתה כל עובד ה' ירבה בשירת שבח והודיה להקדוש ברוך הוא בכל הזדמנות אפשרית, ובפרט בימי החנוכה. | ||
== מהותם של ימי החנוכה == | == מהותם של ימי החנוכה == |