15,330
עריכות
רבי יהונתן אייבשיץ: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) (←ספריו) |
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
'''רבי יהונתן אייבשיץ''' היה מגדולי חכמי ישראל בתקופת האחרונים, רב, מקובל ופוסק הלכה. | '''רבי יהונתן אייבשיץ''' היה מגדולי חכמי ישראל בתקופת האחרונים, רב, מקובל ופוסק הלכה. | ||
==תולדות חייו== | ==תולדות חייו== | ||
נולד בשנת ת"ן בערך בקראקא למשפחה מיוחסת ל[[רבי נתן שפירא]] בעל "מגלה עמוקות" ול[[רבי יצחק לוריא|אר"י]]. אביו, ר' נתן נטע שימש כרב בעיר אייבשיץ. לאחר פטירת אביו, התחנך בביתו של [[רבי מאיר אייזנשטט]] בעל "פנים מאירות" בעיר פרוסניץ. בילדותו נודע כפיקח ובעל חריפות נדירה, וכן הצטיין בכשרון וזכרון מופלאים, ואגדות רבות נשזרות סביב תקופת ילדותו. | נולד בשנת ת"ן בערך בקראקא למשפחה מיוחסת ל[[רבי נתן שפירא]] בעל "מגלה עמוקות" ול[[רבי יצחק לוריא|אר"י]]. אביו, ר' נתן נטע שימש כרב בעיר אייבשיץ. לאחר פטירת אביו, התחנך בביתו של [[רבי מאיר אייזנשטט]] בעל "פנים מאירות" בעיר פרוסניץ. בילדותו נודע כפיקח ובעל חריפות נדירה, וכן הצטיין בכשרון וזכרון מופלאים, ואגדות רבות נשזרות סביב תקופת ילדותו. בשנות נעוריו השתלם בתורת הנגלה והנסתר, עד שהפך לאחד מגדולי החריפים והבקיאים בהן. כמו כן, השתלם גם במחקר, [[פילוסופיה]], [[תכונה]], מדעים, [[רפואה]] ושפות. | ||
בגיל 18 התקבל לכהן כרב קהילת יונבבונצלוי שבבוהמיה לאחר שלוש שנים עבר לפראג ולאחר מכן להמבורג, שם ייסד ישיבה גדולה. בהמשך שב לפראג, וגם שם קיים ישיבה, ונחשב לגדול חכמי העיר לצד רב היר הרב דוד אופנהיים. ר' יהונתן היה פעיל בחיי הציבור, נפגש עם שרים ואנשי דת נוצרים וניהל איתם ויכוחים חריפים על מנת להוכיח את צדקת היהדות ולהפחית את שנאת היהודים בקרב הכנסיה. בזכותו, התורה מחדש הדפסת התלמוד והפצתו, לאחר שנאסרה על ידי האפיפיור. פעמים רבות ניצל את קשריו עם השלטונות על מנת לבטל גזרות שונות שניחתו על הקהילה היהודית. | |||
בשנת תק"א נבחר לכהן כרב במיץ שבצרפת, גם שם ייסד ישיבה, אולם בה למדו מעט תלמידים בשל הריחוק ממרכזי התורה בפולין. בשבתו במיץ עשה רבות לעזור ליהודי מהרין ובוהמן שגורשו בגזירת האפיפיור. שמו התפשט ברחבי העולם היהודי באירופה כמקובל ובעל מופתים ורבים נהרו אליו לקבלת ברכה. רבי יהונתן נהג לתת לפונים אליו קמיעות שכתב בעצמו. | |||
בשנת תק"י נבחר לכהן כרב קהילות אה"ו (קהילה מאוחדת של הערים אלטונה, המבורג וונדסבק בגרמניה), שם ישב עד פטירתו. | |||
==הפולמוס עם היעב"ץ מעמדין== | ==הפולמוס עם היעב"ץ מעמדין== | ||
באותן שנים ישב באלטונא [[רבי יעקב מעמדין]] (יעב"ץ), בנו של [[החכם צבי]], ושימש כרבה של אלטונה בלבד (ולא של הקהילה המאוחדת). | |||
==ספריו== | ==ספריו== | ||
*'''כרתי ופלתי'''- חידושים וביאורים על [[טור]] [[יורה דעה]] (עד סימן קיא). ספר זה הוא הספר היחיד שהוציא ר' יהונתן עוד בחייו. | *'''כרתי ופלתי'''- חידושים וביאורים על [[טור]] [[יורה דעה]] (עד סימן קיא). ספר זה הוא הספר היחיד שהוציא ר' יהונתן עוד בחייו. | ||