15,330
עריכות
רבי יהונתן אייבשיץ: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←הפולמוס עם רבי יעקב מעמדין
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) |
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) |
||
| שורה 11: | שורה 11: | ||
באותן שנים ישב באלטונא [[רבי יעקב מעמדין]] (היעב"ץ), בנו של ה[[חכם צבי]], ושימש כרבה של אלטונה בלבד (ולא של הקהילה המאוחדת). בואו של ר' יהונתן לכהן כרב לצדו עוררה אצלו התנגדות, אע"פ שר' יהונתן כבדו מאד והיה נוטל ממנו רשות לדרוש. | באותן שנים ישב באלטונא [[רבי יעקב מעמדין]] (היעב"ץ), בנו של ה[[חכם צבי]], ושימש כרבה של אלטונה בלבד (ולא של הקהילה המאוחדת). בואו של ר' יהונתן לכהן כרב לצדו עוררה אצלו התנגדות, אע"פ שר' יהונתן כבדו מאד והיה נוטל ממנו רשות לדרוש. | ||
באותה תקופה התחוללה באיזור | באותה תקופה התחוללה באיזור מגיפה שפגעה בעיקר ביולדות, שגרמה לכך שנשים פחדו ללדת. מכיוון שר יהונתן נודע ככותב קמיעות, התבקש לכתוב קמיעות לנשים היולדות. אחד ממתנגדיו פתח את הקמיעות, והתעורר חשד שהקמיע קשור למשיח השקר [[שבתאי צבי]]. כשהראו קמיע זה ליעב"ץ, הוא הכריז כי ר' יהונתן הוא ממאמיניו של שבתאי צבי, ומחלוקת זו התפשטה במהרה בחרבי אירופה. וקרעה את יהודת אירופה לשני מחנות- תמוכי ר' יהונתן ותומכי היעב"ץ. המחנות הללו היו מפולגים ומסוכסכים זה עם זה, ונגרמו כתוצאה מכך [[חילול השם]] גדול וירידת כבוד התורה. | ||
מנגד להתקפות כנגדו, פרנסי קהילת אלטונא כעסו על היעב"ץ שעורר את הפולמוס, אסרו עליו להתפלל בבית המדרש, החרימו אותו ודרשו שיעזוב את העיר. היעב"ץ "גייס" שלושה חכמים גדולים- [[רבי יעקב יהושע פלק]] (בעל [[פני יהושע]]), ר' שמואל הילמן ממיץ ור' אריה לייב מאמסטרדם. ארבעתם דרשו מר' יהונתן להתייצב בפניהם לבירור צדקתו. ר' יהונתן, שרצה להוכיח כי אינו קשור לשבתאות, כינס את כל עדתו בבית מדרשו,הכריז חרם על כל מאמיני שבתאי צבי ונשבע בשבועה חמורה מול ארון הקודש כי אין בו שמץ של שבתאות. מנגד, מתנגדיו החלו לפרסם קמיעות נוספים הרומזים, לטענתם, לשייכותו של ר' יהונתן לשבתאות. ר' יהונתן הוכיח כי אותם המקומות בהם רמז לכאורה לשבתאות, כוונתו היתה לצירופים מן הקבלה. הוא שלח תא הסבריו לשני מקובלים, ר' שמואל עסינגן ממינסטר ור' אליהו אליאנוב, הום הסכימו לדבריו כי צירופים אלה מקורם ברזי הקבלה. | מנגד להתקפות כנגדו, פרנסי קהילת אלטונא כעסו על היעב"ץ שעורר את הפולמוס, אסרו עליו להתפלל בבית המדרש, החרימו אותו ודרשו שיעזוב את העיר. היעב"ץ "גייס" שלושה חכמים גדולים- [[רבי יעקב יהושע פלק]] (בעל [[פני יהושע]]), ר' שמואל הילמן ממיץ ור' אריה לייב מאמסטרדם. ארבעתם דרשו מר' יהונתן להתייצב בפניהם לבירור צדקתו. ר' יהונתן, שרצה להוכיח כי אינו קשור לשבתאות, כינס את כל עדתו בבית מדרשו,הכריז חרם על כל מאמיני שבתאי צבי ונשבע בשבועה חמורה מול ארון הקודש כי אין בו שמץ של שבתאות. מנגד, מתנגדיו החלו לפרסם קמיעות נוספים הרומזים, לטענתם, לשייכותו של ר' יהונתן לשבתאות. ר' יהונתן הוכיח כי אותם המקומות בהם רמז לכאורה לשבתאות, כוונתו היתה לצירופים מן הקבלה. הוא שלח תא הסבריו לשני מקובלים, ר' שמואל עסינגן ממינסטר ור' אליהו אליאנוב, הום הסכימו לדבריו כי צירופים אלה מקורם ברזי הקבלה. | ||