2,444
עריכות
רבי אלעזר בן עזריה: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←חייו ופועלו
(←שיטתו) |
|||
| שורה 14: | שורה 14: | ||
'''רבי אלעזר בן עזריה''' היה מגדולי ה[[תנא]]ים ב[[יבנה]]. | '''רבי אלעזר בן עזריה''' היה מגדולי ה[[תנא]]ים ב[[יבנה]]. | ||
==חייו ופועלו== | ==חייו ופועלו== | ||
היה [[כהן]] מיוחס ועשיר מופלג, כפי שמתארת הגמרא במסכת {{מקור|שבת נד ב}}, שהיה מעשר שנים אלף עגלים בכל שנה, וכן אומרת הגמרא במסכת {{מקור|ברכות נז ב}}: "הרואה את רבי אלעזר בן עזריה בחלומו- יצפה לעשירות". היה דור עשירי ל[[עזרא]] הסופר, ובזכות חכמתו, יחוסו ועושרו, מינו אותו להיות נשיא, כפי שמספרת הגמרא {{מקור|ברכות כז ב|כן}}: "אמרי...תא ונעבריה! (בואו נעביר את [[רבן גמליאל]] מהנשיאות) מאן נוקים ליה? (מי נקים במקומו?) נוקמיה ל[[רבי יהושע]]? בעל מעשה הוא (אי | היה [[כהן]] מיוחס ועשיר מופלג, כפי שמתארת הגמרא במסכת {{מקור|שבת נד ב}}, שהיה מעשר שנים אלף עגלים בכל שנה, וכן אומרת הגמרא במסכת {{מקור|ברכות נז ב}}: "הרואה את רבי אלעזר בן עזריה בחלומו- יצפה לעשירות". היה דור עשירי ל[[עזרא]] הסופר, ובזכות חכמתו, יחוסו ועושרו, מינו אותו להיות נשיא, כפי שמספרת הגמרא {{מקור|ברכות כז ב|כן}}: "אמרי...תא ונעבריה! (בואו נעביר את [[רבן גמליאל]] מהנשיאות) מאן נוקים ליה? (מי נקים במקומו?) נוקמיה ל[[רבי יהושע]]? בעל מעשה הוא (אי אפשר להעמיד את רבי יהושע, שכן העבירו את רבן גמילאל בגללו); נוקמיה ל[[רבי עקיבא]]? דילמא עניש ליה, דלית ליה זכות אבות (רבי עקיבא היה בן [[גר]]ים, ולכן אי אפשר להעמידו, שמא רבן גמליאל יקפיד עליו ולא תהיה לו זכות אבות); אלא נוקמיה לרבי אלעזר בן עזריה, דהוא חכם והוא עשיר והוא עשירי לעזרא. הוא חכם - דאי מקשי ליה מפרק ליה (שאם יקשו לו יוכל לתרץ), והוא עשיר - דאי אית ליה לפלוחי לבי קיסר אף הוא אזל ופלח (שיוכל לשחד את הקיסר במקרה הצורך), והוא עשירי לעזרא - דאית ליה זכות אבות ולא מצי עניש ליה (שיש לו זכות אבות ואי אפשר להענישו). אתו ואמרו ליה: ניחא ליה למר דליהוי ריש מתיבתא? (האם נוח לך להיות ראש ישיבה?) אמר להו: איזיל ואימליך באינשי ביתי. אזל ואמליך בדביתהו. (אמר להם: אתיעץ עם משפחתי. הלך והתייעץ עם אשתו) אמרה ליה: דלמא מעברין לך? (שמא יעבירו אותך מהנשיאות ותגרם לך עגמת נפש?) אמר לה: לשתמש אינש יומא חדא בכסא דמוקרא ולמחר ליתבר (מוטב לאדם להשתמש יום אחד בכוס יקרה, אף על פי שמחר תשבר, כלומר, אפילו אם יעבירוני, מוטב לי לכהן בתפקיד זה אפילו זמן מועט). אמרה ליה: לית לך חיורתא (אין לך שערות לבנות, ואין זה כבוד שכל הזקנים יבואו לפניך). ההוא יומא בר תמני סרי שני הוה, אתרחיש ליה ניסא ואהדרו ליה תמני סרי דרי חיורתא (אותו היום היה בן שמונה עשרה, ונעשה לו נס וצמחו לו שמונה עשרה שורות של שערות לבנות). היינו דקאמר רבי אלעזר בן עזריה: הרי אני כבן שבעים שנה, ולא בן שבעים שנה (ולכן אמר ראב"ע {{מקור|משנה ברכות א ה|כן}} הרי אני '''כ'''בן שבעים שנה ולא בן שבעים שנה). | ||
תנא: אותו היום (שעלה ראב"ע לנשיאות) סלקוהו לשומר הפתח (ששמר בכניסה לבית המדרש) ונתנה להם רשות לתלמידים ליכנס. שהיה רבן גמליאל מכריז ואומר: כל [[תלמיד שאינו הגון|תלמיד שאין תוכו כברו]] - לא יכנס לבית המדרש. ההוא יומא אתוספו כמה ספסלי. (באותו יום נוספו מאות ספסלים בבית המדרש) אמר [[רבי יוחנן]]: פליגי בה אבא יוסף בן דוסתאי ורבנן, חד אמר: אתוספו ארבע מאה ספסלי; וחד אמר: שבע מאה ספסלי (ישנה מחלוקת האם נוספו ארבע מאות ספסלים או שע מאות). הוה קא חלשא דעתיה דרבן גמליאל, אמר: דלמא חס ושלום מנעתי תורה מישראל (חלשה דעתו של רבן גמליאל ואמר לעצמו, שמא חס ושלום מנעתי תורה מישראל!). אחזו ליה בחלמיה חצבי חיורי דמליין קטמא (הראו לו בחלומו כדים לבנים מלאים אפר- כלומר, באמת התלמידים שהתווספו, מבפנים הם אינם הגונים ולא היה צריך להכניסם). ולא היא, ההיא ליתובי דעתיה הוא דאחזו ליה (אמנם אין האמת כן, כי גם תלמיד לא הגון יש ללמד, אלא שהראו לו כדי ליישב את דעתו). | תנא: אותו היום (שעלה ראב"ע לנשיאות) סלקוהו לשומר הפתח (ששמר בכניסה לבית המדרש) ונתנה להם רשות לתלמידים ליכנס. שהיה רבן גמליאל מכריז ואומר: כל [[תלמיד שאינו הגון|תלמיד שאין תוכו כברו]] - לא יכנס לבית המדרש. ההוא יומא אתוספו כמה ספסלי. (באותו יום נוספו מאות ספסלים בבית המדרש) אמר [[רבי יוחנן]]: פליגי בה אבא יוסף בן דוסתאי ורבנן, חד אמר: אתוספו ארבע מאה ספסלי; וחד אמר: שבע מאה ספסלי (ישנה מחלוקת האם נוספו ארבע מאות ספסלים או שע מאות). הוה קא חלשא דעתיה דרבן גמליאל, אמר: דלמא חס ושלום מנעתי תורה מישראל (חלשה דעתו של רבן גמליאל ואמר לעצמו, שמא חס ושלום מנעתי תורה מישראל!). אחזו ליה בחלמיה חצבי חיורי דמליין קטמא (הראו לו בחלומו כדים לבנים מלאים אפר- כלומר, באמת התלמידים שהתווספו, מבפנים הם אינם הגונים ולא היה צריך להכניסם). ולא היא, ההיא ליתובי דעתיה הוא דאחזו ליה (אמנם אין האמת כן, כי גם תלמיד לא הגון יש ללמד, אלא שהראו לו כדי ליישב את דעתו). | ||
| שורה 28: | שורה 28: | ||
בסוף ימיו עבר לגור ב[[ציפורי]]. | בסוף ימיו עבר לגור ב[[ציפורי]]. | ||
ציון קברו נמצא על פי המסורת בכפר עלמא שבגליל העליון, ע"י [[צפת]]. | ציון קברו נמצא על פי המסורת בכפר עלמא שבגליל העליון, ע"י [[צפת]]. | ||
==שבחיו== | ==שבחיו== | ||
[[רבי יהודה הנשיא]] שיבח את ראב"ע ודימה אותו ל"קופה של רוכלין". כלומר, כמו רוכל שנטל קופתו ונכנס למדינה ובאו בני המדינה ואמרו לו: יש לך שמן טוב? יש לך בשמים? ומוצאים הם שיש עמו הכל. כך גם ראב"ע- בזמן שתלמיד נכנס אצלושאלו ב[[מקרא]]- אומר לו, שאלו במדרש- אומר לו, שאלו ב[[הלכה]]- אומר לו שאלו באגדות- אומר לו, וכיוון שיצא מלפניו הרי הוא מלא בטובה וברכה" {{מקור|מסכתות קטנות אבות דרבי נתן נוסחא א יח|כן}}. | [[רבי יהודה הנשיא]] שיבח את ראב"ע ודימה אותו ל"קופה של רוכלין". כלומר, כמו רוכל שנטל קופתו ונכנס למדינה ובאו בני המדינה ואמרו לו: יש לך שמן טוב? יש לך בשמים? ומוצאים הם שיש עמו הכל. כך גם ראב"ע- בזמן שתלמיד נכנס אצלושאלו ב[[מקרא]]- אומר לו, שאלו במדרש- אומר לו, שאלו ב[[הלכה]]- אומר לו שאלו באגדות- אומר לו, וכיוון שיצא מלפניו הרי הוא מלא בטובה וברכה" {{מקור|מסכתות קטנות אבות דרבי נתן נוסחא א יח|כן}}. | ||