שיחת משתמש:אריאל ביגל נ"י/ארכיון 1: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שורה 488: שורה 488:
:אני מקווה שתשובותי מספקות אותך, ובכל מקרה, אעתיק דיון זה לדף השיחה של הערך, אז המשכו יהיה שם.  
:אני מקווה שתשובותי מספקות אותך, ובכל מקרה, אעתיק דיון זה לדף השיחה של הערך, אז המשכו יהיה שם.  
:בברכת העם, התורה והארץ, [[משתמש:אריאל ביגל נ"י|אריאל ביגל נ"י]] 15:11, 13 במאי 2012 (IDT)
:בברכת העם, התורה והארץ, [[משתמש:אריאל ביגל נ"י|אריאל ביגל נ"י]] 15:11, 13 במאי 2012 (IDT)
::שלום אריאל.
::האם יש לך התנגדות למחוק - מתוך דף השיחה של הערך - את מה שכתבתי לך בדף השיחה שלך? מסיבות ששמורות עימדי (ושאין המקום לפרטן), אינני מעוניין שהפטפוטים שלי ימצאו את ביטויים בתוך דפי שיחות של ערכים.
::לגבי שלושת הסעיפים הראשונים: מן הסתם ברור לך כי למחלוקתנו אודותם - אין שום השלכה מעשית, שהרי מוסכם על שנינו כי: כאשר אתה מעדיף אופציה מסויימת, בעוד אשר לי אין העדפה עקרונית (אלא טכנית בלבד - לטובת קומפקטיות הניסוח), אז גם אין שום טעם שאביע התנגדות מעשית לאופציה המועדפת עליך. זה אמור במיוחד לגבי סעיף 1 - אשר לגביו - כבר הובהר שגם עליי מוסכם שהאופציה המועדפת עליך טובה יותר. לגבי סעיפים 2,3, נותרה בינינו רק מחלוקת טכנית - חסרת כל השלכה מעשית: האם באמת הביטוי המפורש "פסק-ההלכה" עדיף על פני "הַפְּסָק", והאם "בן ימינו" עדיף על פני "דהיום": אתה סבור ש"פסק-ההלכה" - יותר בהיר יותר ברור ויותר מתאים למישלב הלשוני האנציקלופדי - מאשר "הַפְּסָק"; בעוד שאני סבור כי שני הביטויים הללו בהירים וברורים - באותה מידה בדיוק (שכן הקונטקסט הוא אודות "רב פוסק" אשר "מוציא את הַפְּסָק מתוך מקורות הפסיקה" - וממילא אין כל אופציה לפרשנות שגויה), וכי שניהם מתאימים למישלב הלשוני האנציקלופדי - באותה מידה. כיוצא בכך, אתה סבור כי מבחינה עברית תקנית - "בן ימינו" עדיף על  "דהיום" - והנו אף יותר שגור ויותר ברור מאשר "דהיום";  בעוד שאני סבור כי מבחינת עברית תקנית, שני הביטויים הנ"ל תקניים - באותה מידה; יתר על כן, לגבי דעתך - בענין זה - על הצורך לנקוט ב"ביטויים שגורים", אני אף סבור (ואף יכול להוכיח זאת ע"י חיפוש פשוט בגוגל), כי הביטוי "דהיום" יותר שגור מאשר "בן ימינו" (ואגב: אפילו "בן זמננו" - שפחות שגור מ"דהיום" - יותר שגור מ"בן ימינו"), ולדעתי זה תקף - לא רק בשפה רשמית (כגון משפטית) - אלא גם בעברית המודרנית הכתובה בכלל (ועל כך אתה חולק עלי). עם זאת, אני חוזר ומדגיש: למחלוקת הזו שבין שנינו - אין שום השלכה מעשית: שכן כבר היבהרתי, כי אין לי העדפה עקרונית - של אף אחת משתי האופציות - על פני רעותה (בכל אחד משני זוגות-הביטויים הנ"ל), וכי לכן אינני מתנגד מעשית לבחירתך; אם כי אני חייב גם להוסיף ולהבהיר, כי לטעמי - בחירתך הלגיטימית - היא אינדיבידואלית לגמרי.
::לגבי הסעיף הרביעי אודות שין הזיקה: אפשר שלא הובנתי כהלכה - כאשר הבאתי את הדוגמאות מהתנ"ך ומלשון חז"ל: לא התכוונתי לטעון שהעברית המודרנית חייבת להיות צמודה ללשון התנ"ך וללשון חז"ל, אלא התכוונתי להגיד כי: הואיל ויש מחלוקת מקצועית בינינו לגבי השאלה מהו התחביר הנכון בעברית המודרנית התקנית, ובמיוחד לגבי השאלה מהו התחביר הנכון בעברית המודרנית התקנית המנוסחת במישלב האנציקלופדי, אז כל חבר באקדמיה ללשון העברית - אשר יהיה מסופק איך להכריע את המחלוקת שבין שנינו אודות הראוי והנכון בעברית המודרנית התקנית (במיוחד האנציקלופדית) - ינסה מן הסתם להכריע ספק זה - ע"י פנייה לאותם מקורות קלאסיים המהווים את רוב מניינה ורוב בניינה של העברית המודרנית התקנית (במיוחד האנציקלופדית), הלא הם: לשון התנ"ך, לשון חז"ל [וכל סיפרות מופת המנוסחת במישלב לשוני מודרני אנציקלופדי מופתי, כגון זו שבאנציקלופדיה העברית, וכדומה]. מתוך עיון בכל אותם מקורות-מופת הוא יגלה כי, באותם "מקרים מסויימים" - שעליהם דיברת - ככאלו המצדיקים את ביטול מילת הזיקה (דהיינו: במקרים אשר לפני מילת יחס שלפני הכינוי החבור), דווקא אין ביטול של מילת הזיקה (כפי שכבר הדגמתי מהתנ"ך ומהמשנה, ואגב: הייתי יכול להדגים זאת גם מהאנציקלופדיה העברית, כגון מתוך כרך לב עמ' 27 טור א שורה 5, וכיו"ב לאלפים ולרבבות). עוד הוספתי וטענתי, כי נטיה זו של חלק מדוברי העברית המודרנית - לבטל את מילת הזיקה - נובעת מהשפעתן של הלשונות האירופאיות (במיוחד האנגלית), מה שלכאורה יחזק עוד יותר את החלטתו של אותו חבר האקדמיה של הלשון העברית - להכריע את המחלוקת הזו שבין שנינו - נגד ביטול שין הזיקה (שכן: מוסכם כיום אצל חברי האקדמיה הנ"ל, שאין יותר הרסני לרוחה של השפה העברית - מאשר השפעות לועזיות על התחביר שלה, שלא כמו על הלקסיקון שלה - שזה דווקא יותר נסבל).
::לגבי הצורך לשפץ את הערך: אכן, במחשבה שניה גם אני סבור (כמוך) שיש לערוך אותו מחדש - תוך שינוי הסדר עם הוספת תוכן (כפי שהיצעת). למשל, יש לשנות את הסדר, כך שהפרק השני - יהיה הראשון (שאחרי הפתיח). את הפתיח יש לפצל, כך שחלקו השני יוצג בתחילת הפרק השני. אעשה זאת מייד. כמו כן, יש להוסיף עוד כמה פרקים (שבינתיים יהיו ריקים, עד שמאן-דהו יואיל להשלימם). בהתאם לכך: יש להחליף את התבנית "בעבודה" - שהיא כללית מידי, בתבניות ספציפיות יותר - הקוראות להשלמת הפרקים החסרים. אוסיף מייד את הפרקים החסרים, ואת התבניות החסרות (אגב: האם - לאור שינויים אלו - אתה עדין סבור שיש מקום לתבנית "בעבודה"? אנא גם ענה לי על השאלה ששאלתי בתחילת תגובתי-שמהיום).
::בבנין אריאל ננוחם. בברכה, [[משתמש:אלי כהן|אלי כהן]] 15:00, 14 במאי 2012 (IDT)
156

עריכות

תפריט ניווט