15,330
עריכות
הרב אברהם יצחק הכהן קוק: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←תקופת מלחמת העולם הראשונה
(ראו גם) |
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) |
||
| שורה 36: | שורה 36: | ||
===תקופת מלחמת העולם הראשונה=== | ===תקופת מלחמת העולם הראשונה=== | ||
בשנת תרע"ד הוזמן להשתתף בכנסיה הגדולה של [[אגודת ישראל]] בשויץ, מפני שרצה לנסות לחזק את התנועה לפעול למען ישוב בנית הארץ, ובצירוף צורך בריאותי, יצא מגבולות הארץ. הכנסייה בוטלה בשל [[מלחמת העולם הראשונה]], והרב הוכרח להשיאר בעיר סנט גלן שבשוויץ. הוא ישב שם למשך כשנתיים, בהן לפי עדות בנו [[הרצ"יה]], הם למדו יחד 'את כל התורה פעמיים'. בשנת תרע"ו הוזמן על ידי קהילת "מחזיקי הדת" בלונדון לכהן כרב. הוא הסכים בתנאי שכאשר יתאפר לחזור לארץ ישראל יחזור מיד וללא עכבות. באנגליה פעל בפעליות ציבורית ענפה שכללה הקמת ישיבות, פעילות למען [[הצהרת בלפור]], מניעת הסגרת יהודים לרוסיה ועוד. | בשנת תרע"ד הוזמן להשתתף בכנסיה הגדולה של [[אגודת ישראל]] בשויץ, מפני שרצה לנסות לחזק את התנועה לפעול למען ישוב בנית הארץ, ובצירוף צורך בריאותי, יצא מגבולות הארץ. הכנסייה בוטלה בשל [[מלחמת העולם הראשונה]], והרב הוכרח להשיאר בעיר סנט גלן שבשוויץ. הוא ישב שם למשך כשנתיים, בהן לפי עדות בנו [[הרצ"יה]], הם למדו יחד 'את כל התורה פעמיים'. בתקופה זו פגש בו [[הרב דוד כהן]] (הרב הנזיר), שלמד אותה העת [[פילוסופיה]] באוניברסיטה בבזל, ושמע כי הגיע לשוויץ רב חשוב בעל הבנה רחבה בפילוסופיה. הוא החליט לנסוע לסנט גאלן לתהות על קנקנו של הרב קוק. וכך הוא מתאר זאת: | ||
{{ציטוטון|אחרי טבילה במימי הרהיין, מצויד ב"שערי קדושה", מלא ספק וחכיון, עשיתי את דרכי להרב. בערב ראש חודש אלול באתי אליו. מצאתיו עסוק בהלכה עם בנו. נסבה שיחה על חכמה יונית וספרותה, שלא סיפקה עוד נפש היודעה ממקורותיה הראשונים. נשארתי ללון אצלם. על משכבי לא שכב לבי, גורל חיי היו על כפות המאזניים. והנה בוקר השכם ואשמע קול צעדים הנה והנה, בברכות השחר, תפילת העקדה בשיר וניגון עליון, משמי שמי קדם, וזכר לנו אהבת הקדמונים. ואקשיב והנה נהפכתי והייתי לאיש אחר. אחר התפילה, מהרתי לבשר במכתב כי יותר מאשר פללתי - מצאתי. מצאתי לי רב|הקדמה לאורות הקודש}} | |||
בשנת תרע"ו הוזמן על ידי קהילת "מחזיקי הדת" בלונדון לכהן כרב. הוא הסכים בתנאי שכאשר יתאפר לחזור לארץ ישראל יחזור מיד וללא עכבות. באנגליה פעל בפעליות ציבורית ענפה שכללה הקמת ישיבות, פעילות למען [[הצהרת בלפור]], מניעת הסגרת יהודים לרוסיה ועוד. | |||
===תקופת ירושלים=== | ===תקופת ירושלים=== | ||
בשנת תרס"ט נפטר [[הרב שמואל סלנט]], רבה של [[ירושלים]], ורבני העיר חיפשו מועמד מתאים לשבת על כסא הרבנות בעיר. [[הרב צבי פסח פראנק]] העלה את שמו של הרב קוק, והרב חרל"פ פעל במישור העסקני ודיבר עם אישים כדוגמת חיים וייצמן אודות המינוי, וכן משלחת מרבני [[המזרחי]]<ref>שכללה את [[הרב בן ציון מאיר חי עוזיאל]], [[הרב ישראל אבא ציטרון]] (רבה של [[פתח תקוה]]), [[הרב משה אוסטרובסקי]] (רבה של עקרון) והרב אהרון בן שמעון (רב בקהיר). </ref> העלתה את ההצעה בפני "ועד העיר". | בשנת תרס"ט נפטר [[הרב שמואל סלנט]], רבה של [[ירושלים]], ורבני העיר חיפשו מועמד מתאים לשבת על כסא הרבנות בעיר. [[הרב צבי פסח פראנק]] העלה את שמו של הרב קוק, והרב חרל"פ פעל במישור העסקני ודיבר עם אישים כדוגמת חיים וייצמן אודות המינוי, וכן משלחת מרבני [[המזרחי]]<ref>שכללה את [[הרב בן ציון מאיר חי עוזיאל]], [[הרב ישראל אבא ציטרון]] (רבה של [[פתח תקוה]]), [[הרב משה אוסטרובסקי]] (רבה של עקרון) והרב אהרון בן שמעון (רב בקהיר). </ref> העלתה את ההצעה בפני "ועד העיר". | ||