supress
6,486
עריכות
רבי וידאל די טולושא: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←תולדות חייו
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''רבי וידאל די טולושא''' (טולוזא, מכונה גם '''המגיד''' או '''הרב המגיד''' על שם פירושו), גדול מפרשי ה[[רמב"ם]], בעל "מגיד משנה" על [[משנה תורה]]. | '''רבי וידאל די טולושא''' (טולוזא, מכונה גם '''המגיד''' או '''הרב המגיד''' על שם פירושו), גדול מפרשי ה[[רמב"ם]], בעל "מגיד משנה" על [[משנה תורה]]. | ||
{{להשלים|כל הערך=כן}} | |||
==תולדות חייו== | ==תולדות חייו== | ||
נולד בעיר טולוז שבקטלוניה (כיום בצרפת). סביר להניח שבגיל צעיר עזב את טולוז, מפני שיהודי העיר גורשו, והנשארים נטבחו | נולד בעיר טולוז שבקטלוניה (כיום בצרפת). סביר להניח שבגיל צעיר עזב את טולוז, מפני שיהודי העיר גורשו, והנשארים נטבחו. | ||
ישנו ויכוח מי היו רבותיו. על פי דברי ה[[רדב"ז]], רבו היה ה[[רשב"א]]{{דרוש מקור}}; ועל פי דברי [[רבי חיים ויטאל]] רבו היה ה[[רא"ה]]{{דרוש מקור}}. אולם [[החיד"א]] פרך את שתי ההצעות הללו, כיוון שלא מכנה אף אחד מהם בשם "רבי,, "מורי" וכד'. | |||
[[רבי יוסף קארו]] כותב {{מקור|הקדמת הכסף משנה|כן}}, כי ר' וידאל היה חברו של ה[[ר"ן]]. | |||
בחלק מכתבי הר"ן, ה[[רשב"ץ]] וה[[ריב"ש]], מכונה ר' וידאל בכינוי "רבי אנוידאל"{{דרוש מקור}}, ופירושו- "האדון וידאל", שכן א' ו- נ' הן קיצור המילה 'אדון'{{דרוש מקור}}. | |||
הריב"ש ורבי יוסף קארו מכנים אותו 'קדוש'{{דרוש מקור}}, ויש שהסיקו מכאן, שכנראה נרצח על קידושה ה' ברדיפות שהיו בזמנו על יהודי ספרד וקטלוניה{{דרוש מקור}}. | |||
על פי דברי [[רבי חיים ויטאל]] בשם [[האר"י]] {{מקור|שער הגלגולים, הקדמה, אות לח; וכן בספר החזיונות|כן}}, רבי חיים ויטאל הוא [[גלגול]] מ[[נשמה|נשמתו]] של רבי וידאל, שכן פירוש המילה וידאל (וכן ויטאל) הוא "חיים". על פי דבריו, רבי וידאל נאלץ לחזור בגלגול מפני שהורה לאשה הוראה שגויה בהלכות [[נדה]], או מפני שהתעסק ב[[פילוסופיה]] במקום ב[[קבלה]]. | |||
== משפחתו == | |||
בנו היה רבי יצחק, והיה רב בעיר אלקלה שבספרד. מזוכר ב[[שו"ת]] {{מקור|ריב"ש תעג}}. | |||
== ספרו מגיד משנה == | |||
פירושו "מגיד משנה" נחשב לאחד הפירושים הבסיסיים והיסודיים ביותר לספר היד החזקה. הוא נכתב רק על הספרים זמנים, נשים, קדושה, נזיקין, קנין ומשפטים. אמנם, על פי דבריו של [[מהר"ם אלשקאר]], נמצאים ב[[מצרים]] כתבי יד של פירושיו לשאר ספרי הרמב"ם. בפירושו, מביא את מקורותיו של הרמב"ם, וכן מגן עליו מקושיותיו של ה[[ראב"ד השני|ראב"ד]]. לרוב, כאשר יש מחלוקת בינו לבין נושא כלים אחר, ההלכה נפסקה כדבריו. | פירושו "מגיד משנה" נחשב לאחד הפירושים הבסיסיים והיסודיים ביותר לספר היד החזקה. הוא נכתב רק על הספרים זמנים, נשים, קדושה, נזיקין, קנין ומשפטים. אמנם, על פי דבריו של [[מהר"ם אלשקאר]], נמצאים ב[[מצרים]] כתבי יד של פירושיו לשאר ספרי הרמב"ם. בפירושו, מביא את מקורותיו של הרמב"ם, וכן מגן עליו מקושיותיו של ה[[ראב"ד השני|ראב"ד]]. לרוב, כאשר יש מחלוקת בינו לבין נושא כלים אחר, ההלכה נפסקה כדבריו. | ||
בהקדמתו משבח את הסדר שסידר הרמב"ם את ספרו: {{ציטוטון| יותר שהיה רבינו חכם בדיני התורה ודבריו בהם צוף אמרי נועם, עוד אזן וחקר בהפלגת סידורו בספריו ולמד דעת את העם, בהיות כל דבר דבור על אופניו וכל ענין מיושב במקומו. לזאת כל בקי בספריו ואשר יחפוץ לבוא לחדריו, כי מקדש מלך ובית ממלכה סתריו, וערב לו לדעת סידור רבינו במאמריו| הקדמת המגדי משנה לספר זמנים}}. | בהקדמתו משבח את הסדר שסידר הרמב"ם את ספרו: | ||
:{{ציטוטון|יותר שהיה רבינו חכם בדיני התורה ודבריו בהם צוף אמרי נועם, עוד אזן וחקר בהפלגת סידורו בספריו ולמד דעת את העם, בהיות כל דבר דבור על אופניו וכל ענין מיושב במקומו. לזאת כל בקי בספריו ואשר יחפוץ לבוא לחדריו, כי מקדש מלך ובית ממלכה סתריו, וערב לו לדעת סידור רבינו במאמריו| הקדמת המגדי משנה לספר זמנים}}. | |||
=== התייחסות חכמי הדורות לחיבורו === | |||
== חיבורים נוספים == | |||
מיוחס לו פירוש ל[[ספר איוב]] ופירוש ערבי ספר "תולעת ההגיון" של הפילוסוף הערבי אל עזאלי. | מיוחס לו פירוש ל[[ספר איוב]] ופירוש ערבי ספר "תולעת ההגיון" של הפילוסוף הערבי אל עזאלי. | ||