2,444
עריכות
(יצרתי בויקיפדיה) |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 3: | שורה 3: | ||
==דוגמאות בולטות== | ==דוגמאות בולטות== | ||
===דיני אישות=== | ===דיני אישות=== | ||
ב{{ | ב{{מקור|קדושין כא ב}} מובאת דעתו של [[רב (אמורא)|רב]], לפיה מצוות [[אשת יפת תואר]] הנלמדת ב[[פרשת כי תצא]], היא חידוש. בפרשייה זו קובעת התורה כי כאשר יהודי יוצא ל[[מלחמת מצווה]] ורואה אישה [[גוי]]ה שחושק בה, הוא רשאי לשאת אותה לאחר חודש ימים ולאחר שלבי הכנה מסוימים. מצווה זו היא חידוש, שכן [[הלכה למשה מסיני]] שאסור להתחתן עם אשה שאיננה מהעם היהודי. דין דומה מופיע לגבי [[עבד עברי]] שמותר לו לשאת [[שפחה]] כנענית,{{הערה|רוב הראשונים סבורים כי איסור שפחה הוא [[מדאורייתא]], אך ה[[רמב"ם]] {{מקור|איסורי ביאה טו ד}} סבור כי האיסור הוא [[מדרבנן]].}} ולכן לפי דעתו של רב אין לחלק בו בין [[כהן]], לישראל שאינו כהן. | ||
===עדים זוממים=== | ===עדים זוממים=== | ||
שורה 14: | שורה 14: | ||
===דיני מזיק=== | ===דיני מזיק=== | ||
בתלמוד {{מקור|כתובות לד ב}} מובאת דעתו של [[רבי מאיר]] כי [[קנס#קנסות ביהדות|קנס]] הוא בגדר חידוש, מכיוון שבשונה מהכלל "[[קם ליה בדרבה מיניה]]" האומר כי האדם שמחויב בשני עונשים אין להענישו בשניהם אלא רק בעונש החמור מביניהם, בקנס חידשה התורה שעל אף שמושת על אדם עונש מוות, הוא עדיין יכול להתחייב גם בתשלום קנס. | |||
לפי דעתם של ה[[רשב"א]],{{הערה|במסכת [[בבא קמא]], דף ב, ב, בפסקה '''אבל במחוברת'''.}} וה[[רמב"ן]]{{הערה|ב[[קונטרס דינא דגרמי]].}} גם [[בור (אב נזיקין)|בור]] הוא חידוש, מכיוון שאין דרכו לילך ולהזיק, וכן, בשונה משאר [[ארבעה אבות נזיקין|אבות הנזיקין]], בור שהזיק אינו ממונו של האדם שכרה אותו, אלא שהתורה החילה עליו סטטוס [[אד הוק]] כאילו היא הבעלים של הבור לצורך חיובו, ועוד שהניזק הוא שבא לרשותו של המזיק. | לפי דעתם של ה[[רשב"א]],{{הערה|במסכת [[בבא קמא]], דף ב, ב, בפסקה '''אבל במחוברת'''.}} וה[[רמב"ן]]{{הערה|ב[[קונטרס דינא דגרמי]].}} גם [[בור (אב נזיקין)|בור]] הוא חידוש, מכיוון שאין דרכו לילך ולהזיק, וכן, בשונה משאר [[ארבעה אבות נזיקין|אבות הנזיקין]], בור שהזיק אינו ממונו של האדם שכרה אותו, אלא שהתורה החילה עליו סטטוס [[אד הוק]] כאילו היא הבעלים של הבור לצורך חיובו, ועוד שהניזק הוא שבא לרשותו של המזיק. |
עריכות