רב פפא: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הוסרו 7 בתים ,  19 באוגוסט 2012
שורה 29: שורה 29:


===משפחתו===
===משפחתו===
לרב פפא היו שתי נשים, האחת בתו של העשיר אבא סוראה אשר מוזכרת בתלמוד בהקשר נוסף, (רב פפא הסביר את הסיבה שלא קיימים [[מזיק וניזק|תשלומי צער]] ל[[קטנה]] שפותתה, והעיד בשם אשתו זאת, כי מידת הצער המועט הנגרם לאשה בעת קיום [[יחסי אישות (יהדות)|יחסי אישות]] מרצון הוא "כ[[לחם]] קשה שגורר את ה[[חיך]]"{{מקור|בבליכתובות לט ב}}) ואישה נוספת שהייתה כוהנת ובזכותה אכל [[מתנות כהונה]]. לאחר נישואים אלו הוא התעשר ואת עושרו הוא ייחס לנישואין אלו.{{מקור|בבליפסחים מט א}}, בבלי|חולין קלב א}}
לרב פפא היו שתי נשים, האחת בתו של העשיר אבא סוראה אשר מוזכרת בתלמוד בהקשר נוסף, (רב פפא הסביר את הסיבה שלא קיימים [[מזיק וניזק|תשלומי צער]] ל[[קטנה]] שפותתה, והעיד בשם אשתו זאת, כי מידת הצער המועט הנגרם לאשה בעת קיום [[יחסי אישות (יהדות)|יחסי אישות]] מרצון הוא "כ[[לחם]] קשה שגורר את ה[[חיך]]"{{מקור|בבלי כתובות לט ב}}) ואישה נוספת שהייתה כוהנת ובזכותה אכל [[מתנות כהונה]]. לאחר נישואים אלו הוא התעשר ואת עושרו הוא ייחס לנישואין אלו.{{מקור|בבלי פסחים מט א}}, בבלי חולין קלב א}}


אשתו השנייה ילדה לו את בנו אבא מרי{{הערה|מוזכר בכתובות פה ב וברכות מה ב.}} ואת בתו אותה השיא לרב הונא בר נתן.{{מקור|בבליהוריות|יב א}}. על בנו אבא מרי התבטא רב פפא, שמכיוון שידוע לו בבירור שאינו משקר לעולם, הוא יכול להסתמך עליו בדין תורה, ולכן למרות שאינו נאמן מדין [[עדות]] שהרי הוא עד יחיד, נאמנותו תועיל לגרום "ריעותא" - שיסודה מ[[סברה]], ויכולה להגרם גם על ידי סברה שאדם כשר אינו משקר, ולכן אם זה יעיד על שטר שהוא פרוע יהווה הדבר [[ריעותא]] בשטר והוא לא יגבה בשטר זה{{הערה|שם=פה|בבלי|כתובות פה א}}.
אשתו השנייה ילדה לו את בנו אבא מרי{{הערה|מוזכר בכתובות פה ב וברכות מה ב.}} ואת בתו אותה השיא לרב הונא בר נתן.{{מקור|בבלי הוריות|יב א}}. על בנו אבא מרי התבטא רב פפא, שמכיוון שידוע לו בבירור שאינו משקר לעולם, הוא יכול להסתמך עליו בדין תורה, ולכן למרות שאינו נאמן מדין [[עדות]] שהרי הוא עד יחיד, נאמנותו תועיל לגרום "ריעותא" - שיסודה מ[[סברה]], ויכולה להגרם גם על ידי סברה שאדם כשר אינו משקר, ולכן אם זה יעיד על שטר שהוא פרוע יהווה הדבר [[ריעותא]] בשטר והוא לא יגבה בשטר זה{{הערה|בבלי כתובות פה א}}.


נוהגים להזכיר ב[[סיום מסכת]] עשרה אנשים, בניו של פפא. {{ציטוטון|יהי רצון מלפניך ה' אלקינו ואלקי אבותינו שתהא תורתך אומנותנו בעולם הזה, ותהא עמנו לעולם הבא. [[חנינא בר פפא]], רמי בר פפא, נחמן בר פפא, אחאי בר פפא, אבא מרי בר פפא, [[רפרם בר פפא]], רכיש בר פפא, סורחב בר פפא, אדא בר פפא, דרו בר פפא}}. הקטע מוזכר לראשונה בדבריו של רב [[האי גאון]]<ref name="Hai">מצוטט ב[[ספר האשכול]] לרבי {{ה|ראב"ד השני}}, הלכות ספר תורה, סימן יד.</ref>. מקור אמירת עשרה שמות אלו לוט בערפל, ואף זהותם של נושאי השמות אינה תמיד ברורה. כבר [[רב האי גאון]] נשאל לגביהם<ref name="Hai" />, וענה כי אינם כולם בניו של רב פפא המפורסם, והזכיר כי על פי המסורת, יש באמירת שמותיהם סגולה לסייע כנגד השכחה. כמו כל מנהג שסיבתו איננו ידועה, הוצעו לו מספר הסברים.{{הערה|1=[http://www.daf-yomi.com/data/uploadedfiles/userfiles/Microsoft%20Word%20-%20tafrit-aseretbneyravpapa.pdf עשרת בני רב פפא], אתר "דף יומי" {{DOC}}}} ה[[רמ"א]], שלא ראה את דברי רב האי גאון, הציע כי רב פפא, שהיה עשיר, היה עורך סעודות סיום מסכת לעשרת בניו, ואף קישר בדרך ה[[דרש]] בין שמות עשרת הבנים ובין [[עשרת הדברות]] ועשרת המאמרות שעמם נברא העולם, המוזכרים בפרק הרביעי של [[מסכת אבות]]{{הערה|ים של שלמה על [[מסכת בבא קמא]], סוף פרק ז'}}. היו שסברו כי טעם הדבר משום שלרב פפא היו עשרה בנים וכולם זכו להיות תלמידי חכמים, אך לפחות חלק מהאנשים המוזכרים אינם יכולים להיות בניו של רב פפא הידוע, מפני שלפי המקורות חיו בתקופה קדומה יותר, בתחילת תקופת האמוראים. [[רפרם בר פפא]], לדוגמה, היה תלמידו של [[רב חסדא]] בן הדור השני-שלישי{{הערה|בבלי שבת פב ע"א}}, רכיש בר פפא היה ככל הנראה תלמידו של [[רב (אמורא)|רב]]{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=41946&pgnum=54 קונקורדנציה תלמודית חלק ב'] ייטליש ישכר בער}}, אחא בר פפא, אבא בר פפא ואדא או חייא בר פפא מוזכרים בתלמוד בתואר "רבי"{{מקור|בבלי בבא קמא פ ב}} וחיו ככל הנראה בארץ ישראל, סורחב בר פפא היה ככל הנראה תלמידו של [[זעירי]]{{מקור|בבלי כתובות יז ב}}. טעם אחר הוא ששמם מרמז את [[עשרת הדיברות]], כאשר שם רב פפא עצמו מרמז על התורה שבעל פה ב[[ראשי תיבות]] "'''פ'''ה '''א'''ל '''פ'''ה אדבר בו"{{הערה|[[מהרש"ל|ים של שלמה]], [[מסכת בבא קמא]], פרק רביעי בשם [[הרמ"א]].}}.
נוהגים להזכיר ב[[סיום מסכת]] עשרה אנשים, בניו של פפא. {{ציטוטון|יהי רצון מלפניך ה' אלקינו ואלקי אבותינו שתהא תורתך אומנותנו בעולם הזה, ותהא עמנו לעולם הבא. [[חנינא בר פפא]], רמי בר פפא, נחמן בר פפא, אחאי בר פפא, אבא מרי בר פפא, [[רפרם בר פפא]], רכיש בר פפא, סורחב בר פפא, אדא בר פפא, דרו בר פפא}}. הקטע מוזכר לראשונה בדבריו של רב [[האי גאון]]<ref name="Hai">מצוטט ב[[ספר האשכול]] לרבי {{ה|ראב"ד השני}}, הלכות ספר תורה, סימן יד.</ref>. מקור אמירת עשרה שמות אלו לוט בערפל, ואף זהותם של נושאי השמות אינה תמיד ברורה. כבר [[רב האי גאון]] נשאל לגביהם<ref name="Hai" />, וענה כי אינם כולם בניו של רב פפא המפורסם, והזכיר כי על פי המסורת, יש באמירת שמותיהם סגולה לסייע כנגד השכחה. כמו כל מנהג שסיבתו איננו ידועה, הוצעו לו מספר הסברים.{{הערה|1=[http://www.daf-yomi.com/data/uploadedfiles/userfiles/Microsoft%20Word%20-%20tafrit-aseretbneyravpapa.pdf עשרת בני רב פפא], אתר "דף יומי" {{DOC}}}} ה[[רמ"א]], שלא ראה את דברי רב האי גאון, הציע כי רב פפא, שהיה עשיר, היה עורך סעודות סיום מסכת לעשרת בניו, ואף קישר בדרך ה[[דרש]] בין שמות עשרת הבנים ובין [[עשרת הדברות]] ועשרת המאמרות שעמם נברא העולם, המוזכרים בפרק הרביעי של [[מסכת אבות]]{{הערה|ים של שלמה על [[מסכת בבא קמא]], סוף פרק ז'}}. היו שסברו כי טעם הדבר משום שלרב פפא היו עשרה בנים וכולם זכו להיות תלמידי חכמים, אך לפחות חלק מהאנשים המוזכרים אינם יכולים להיות בניו של רב פפא הידוע, מפני שלפי המקורות חיו בתקופה קדומה יותר, בתחילת תקופת האמוראים. [[רפרם בר פפא]], לדוגמה, היה תלמידו של [[רב חסדא]] בן הדור השני-שלישי{{הערה|בבלי שבת פב ע"א}}, רכיש בר פפא היה ככל הנראה תלמידו של [[רב (אמורא)|רב]]{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=41946&pgnum=54 קונקורדנציה תלמודית חלק ב'] ייטליש ישכר בער}}, אחא בר פפא, אבא בר פפא ואדא או חייא בר פפא מוזכרים בתלמוד בתואר "רבי"{{מקור|בבלי בבא קמא פ ב}} וחיו ככל הנראה בארץ ישראל, סורחב בר פפא היה ככל הנראה תלמידו של [[זעירי]]{{מקור|בבלי כתובות יז ב}}. טעם אחר הוא ששמם מרמז את [[עשרת הדיברות]], כאשר שם רב פפא עצמו מרמז על התורה שבעל פה ב[[ראשי תיבות]] "'''פ'''ה '''א'''ל '''פ'''ה אדבר בו"{{הערה|[[מהרש"ל|ים של שלמה]], [[מסכת בבא קמא]], פרק רביעי בשם [[הרמ"א]].}}.
2,444

עריכות

תפריט ניווט