8,032
עריכות
מוקצה: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור
מאין תקציר עריכה |
יוסף שמח בוט (שיחה | תרומות) מ (טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
==הגדרה== | ==הגדרה== | ||
'''חפץ שאינו מוכן לשימושו של האדם, אסור בטלטול בשבת''' {{מקור| | '''חפץ שאינו מוכן לשימושו של האדם, אסור בטלטול בשבת''' {{מקור|הסוגיות בשבת מד. והלאה|כן}}'''.''' | ||
'''לדוגמא''', אבנים. | '''לדוגמא''', אבנים. | ||
| שורה 9: | שורה 9: | ||
'''מקורו''' בפשטות מדרבנן {{מקור|(פסחים מח., ובהו"א שם הוא מדאורייתא, מהפסוק "והיה ביום השישי והכינו את אשר יביאו" (שמות טז-ה))}}. | '''מקורו''' בפשטות מדרבנן {{מקור|(פסחים מח., ובהו"א שם הוא מדאורייתא, מהפסוק "והיה ביום השישי והכינו את אשר יביאו" (שמות טז-ה))}}. | ||
'''בטעמו''' הביאו הראשונים ארבעה טעמים {{מקור| | '''בטעמו''' הביאו הראשונים ארבעה טעמים {{מקור|משנה ברורה בהקדמה לסימן שח|כן}}: | ||
@ שלא יהיה טלטול בשבת כטלטול בחול, כדי שלא יהיה כיום חול בעיניו ויבוא להגביה כלים מפינה לפינה ונמצא שלא שבת. | @ שלא יהיה טלטול בשבת כטלטול בחול, כדי שלא יהיה כיום חול בעיניו ויבוא להגביה כלים מפינה לפינה ונמצא שלא שבת. | ||
@ אם יטלטל כלים שמלאכתן לאיסור יבוא לידי מלאכה. | @ אם יטלטל כלים שמלאכתן לאיסור יבוא לידי מלאכה. | ||
@ כדי שתהיה בשבת שביתה ניכרת גם לאנשים שלא עושים מלאכה אפילו ביום חול {{מקור| | @ כדי שתהיה בשבת שביתה ניכרת גם לאנשים שלא עושים מלאכה אפילו ביום חול {{מקור|את שלושת הטעמים הנ"ל הביא הרמב"ם שבת סוף פרק כד|כן}}. | ||
@ כדי שלא יעבור על איסור הוצאה מרשות לרשות {{מקור| | @ כדי שלא יעבור על איסור הוצאה מרשות לרשות {{מקור|ראב"ד שם, וכן משמע בשבת קכד:|כן}}. | ||
'''בדינו''' נחלקו הראשונים והאחרונים {{מקור| | '''בדינו''' נחלקו הראשונים והאחרונים {{מקור|את שלוש הדעות הראשונות הביא הקהילות יעקב ביצה ד|כן}}: | ||
@ אסור רק באכילה ובטלטול {{מקור| | @ אסור רק באכילה ובטלטול {{מקור|קהילות יעקב שם באפשרות השנייה, בית הלוי|כן}}. | ||
@ אסור באכילה, בטלטול ובהשתמשות {{מקור| | @ אסור באכילה, בטלטול ובהשתמשות {{מקור|קהילות יעקב שם באפשרות הראשונה, רשב"א|כן}}. | ||
@ אסור באכילה, בטלטול ובהנאה {{מקור| | @ אסור באכילה, בטלטול ובהנאה {{מקור|מגן אברהם|כן}}. | ||
@ אסור גם בנגיעה אם היא לצורך המוקצה {{מקור|(משנה ברורה שח-יז הביא את דעה זו ודחאה (ולא דן שם לגבי השתמשות והנאה))}}. | @ אסור גם בנגיעה אם היא לצורך המוקצה {{מקור|(משנה ברורה שח-יז הביא את דעה זו ודחאה (ולא דן שם לגבי השתמשות והנאה))}}. | ||
==פרטי הדין== | ==פרטי הדין== | ||
'''סוגי המוקצה''' הם שבעה, שישה מתוכם הוזכרו ב{{מקור| | '''סוגי המוקצה''' הם שבעה, שישה מתוכם הוזכרו ב{{מקור|משנה ברורה בהקדמה לסימן שח|כן}}: | ||
@ מחמת חסרון כיס, כגון סכין של שחיטה. | @ מחמת חסרון כיס, כגון סכין של שחיטה. | ||
@ מחמת גופו, כגון אבנים. | @ מחמת גופו, כגון אבנים. | ||
| שורה 32: | שורה 32: | ||
והמאירי {{מקור| | והמאירי {{מקור|ביצה ב. ד"ה וצריך|כן}} הביא שיש מי שמנה קרוב לחמישים סוגי מוקצה. | ||
'''בסיס לדבר האסור''' - חקר הפרי משה {{מקור| | '''בסיס לדבר האסור''' - חקר הפרי משה {{מקור|שבת מד-א|כן}} האם אסור לטלטלו מדין כלי שמלאכתו לאיסור, משום שהוא משמש את המוקצה שעליו, או משום שהוא טפל למוקצה שעליו ונחשב כחלק ממנו (כרגלו של המוקצה). | ||
'''דבר שלא הכינו בפירוש''' אך גם לא דחאו בפירוש, נחלקו הראשונים האם הוא מוקצה. כגון שמן שבנר - לא הכינו כי נתנו להדלקה, אך גם לא דחאו ממש כיוון שישתמש בו אם יכבה הנר {{מקור| | '''דבר שלא הכינו בפירוש''' אך גם לא דחאו בפירוש, נחלקו הראשונים האם הוא מוקצה. כגון שמן שבנר - לא הכינו כי נתנו להדלקה, אך גם לא דחאו ממש כיוון שישתמש בו אם יכבה הנר {{מקור|קהילות יעקב ביצה ד ד"ה ויסוד מחלוקתם|כן}}. | ||
'''דבר שראוי לשימוש''' אך בעליו טעה וחשב שאינו ראוי, כגון פרי שנתנו לייבוש וחשב שעדיין אינו יבש ולכן אינו ראוי, אך באמת הוא כבר יבש - הבבלי כתב שהוא מותר {{מקור|בבלי:ביצה כ"ו: $בבלי ביצה כ"ו:|כן}}, והירושלמי כתב שאסור (בתחילת ביצה. אמנם גליון הש"ס על הירושלמי שם סובר שגם הירושלמי חזר בו בסוף). | '''דבר שראוי לשימוש''' אך בעליו טעה וחשב שאינו ראוי, כגון פרי שנתנו לייבוש וחשב שעדיין אינו יבש ולכן אינו ראוי, אך באמת הוא כבר יבש - הבבלי כתב שהוא מותר {{מקור|בבלי:ביצה כ"ו: $בבלי ביצה כ"ו:|כן}}, והירושלמי כתב שאסור (בתחילת ביצה. אמנם גליון הש"ס על הירושלמי שם סובר שגם הירושלמי חזר בו בסוף). | ||
'''דבר שאינו ראוי לבעליו''' אך ראוי לאחרים, הסתפק מהר"י בן נעים האם מותר גם לבעליו משום שראוי לאחרים {{מקור| | '''דבר שאינו ראוי לבעליו''' אך ראוי לאחרים, הסתפק מהר"י בן נעים האם מותר גם לבעליו משום שראוי לאחרים {{מקור|הובא בשער המלך לולב א-כה ובקהילות יעקב שבת כב. ושער המלך שם תלה במחלוקת ראשונים|כן}}. כגון מקטרת שבעליה נזהר שלא לעשן ביום טוב, ולכן בשבילו היא כלי שמלאכתו לאיסור, אך לאחרים שלא נזהרים בזה היא כן ראויה. | ||
'''דבר שמלאכתו להיתר אם מטלטלו שלא לצורך''' פסק השולחן ערוך שאסור לטלטל דבר שמלאכתו להיתר שלא לצורך {{מקור|שולחן-ערוך:שולחן ערוך אורח חיים ש"ח ד$או"ח ש"ח, ד'|כן}}, ואין חולקים על דין זה. | '''דבר שמלאכתו להיתר אם מטלטלו שלא לצורך''' פסק השולחן ערוך שאסור לטלטל דבר שמלאכתו להיתר שלא לצורך {{מקור|שולחן-ערוך:שולחן ערוך אורח חיים ש"ח ד$או"ח ש"ח, ד'|כן}}, ואין חולקים על דין זה. | ||