ישיבת סוכה: הבדלים בין גרסאות בדף

{{פירוש נוסף|נוכחי=מבנה ארעי בחג ה[[סוכות]]|אחר=[[מסכת|מסכת התלמודית]]|עע=[[מסכת סוכה]]}}  

'''מצווה לשבת בסוכה בשבעת הימים שמתחילים בט"ו בתשרי''' {{מקור|(הסוגיות בסוכה פרק א ופרק ב)}}'''.'''

'''מקורה''' מהפסוק "בסוכות תשבו שבעת ימים" {{מקור|(ויקרא כג-מב)}}.

'''לגבי עשיית הסוכה''' כתב ב[[שו"ת]] [[הרמב"ם]] {{מקור|(נט)}} שאינה [[מצווה]], ורק הישיבה היא ה[[מצווה]], ולכן [[ברכה|מברכים]] "לישב בסוכה" ולא "לעשות סוכה". אך מ[[רש"י]] {{מקור|(מכות ח. ד"ה השתא)}} משמע שעשיית הסוכה היא [[מצווה]] (עיין ערך [[הכשר מצווה]]).

'''בשבעת הימים''' חקרו האם הם [[מצווה]] אחת, או שבע מצוות נפרדות {{מקור|(צפנת פענח כללי התורה והמצוות ח"א ד"ה אבלות בקטן שהגדיל, ברכת אברהם סוכה ט. סימן "עושין סוכה בחוה"מ" ג)}}.

'''במצוות אכילה בסוכה''' נחלקו ה[[פוסקים]] האם היא מצווה קיומית, שאם רוצה לאכול - יאכל בסוכה, או מצווה חיובית, שחייב לאכול בסוכה<ref>את הגדרותיהם של מצווה קיומית ומצווה חיובית ביארנו בערך [[מצוות קיומיות#הגדרה]].</ref> {{מקור|(אתוון דאורייתא יא ד"ה באו"ח, מנחת חינוך שכה-ט [י] ד"ה ואם: בלילה הראשון חיובית ובשאר קיומית, שו"ע או"ח תעה-ז ומשנה ברורה מה)}}.'''שינה בסוכה''' - ביאר ה[[רוגאצ'ובר]] שאסור לישון מחוץ לסוכה, ולא שצריך לישון בסוכה {{מקור|(מפענח צפונות ו-לב)}}.'''בשיעור אכילת הפת בלילה הראשון''' נחלקו ה[[ראשונים]], ל[[רמב"ם]] {{מקור|(סוכה ו-ג)}} ול[[טור]] {{מקור|(או"ח תרלט)}} שיעורה בכזית, ולר"ן {{מקור|(סוכה יב: בדפי הרי"ף)}} יותר מ[[כביצה]].

'''באכילת הפת בלילה הראשון''' הסתפק ה[[מנחת חינוך]] {{מקור|(שכה-יא [יג] ד"ה ואם)}} האם לומדים [[מחג המצות]] וצריך שהפת תהיה שלו.

'''משמשי חולה פטורים מן הסוכה'''. וחקרו האם הוא מטעם <nowiki>"תשבו כעין תדורו",</nowiki> או מטעם [[עוסק במצווה פטור מן המצווה]] {{מקור|(קובץ שיעורים ח"ב מו-א. ובמשנת יעבץ או"ח סה-ד חקר האם הוא מטעם עוסק במצווה, או מטעם מצטער פטור מן הסוכה)}}.'''סוכה שירדו בה גשמים פטור'''. וחקרו האם הוא משום <nowiki>"תשבו כעין תדורו"</nowiki> (פטור ב[[גברא]]), או שאינה נחשבת סוכה (חיסרון ב[[חפצא]]) {{מקור|(משנת יעבץ או"ח סד ד"ה הרי מבואר)}}.

'''סוכת היוצרים פסולה'''. ונחלקו ה[[ראשונים]] האם הוא פסול בסכך, או פסול במצוות הישיבה {{מקור|(ברכת אברהם סוכה ח: סימן "סוכות היוצרים" ה: רש"י - ישיבה, ר"ן - סכך)}}.

'''סוכה למעלה מעשרים אמה פסולה'''. וחקר ה[[ברכת אברהם]] האם הסוכה עצמה פסולה או שהישיבה בסוכה פסולה (שאי אפשר לקיים את המצווה) {{מקור|(ברכת אברהם סוכה ב. סימן "פסול דסוכה למעלה מעשרים" א)}}.

'''סכך למעלה מעשרים אמה''', שהוא איסור התלוי במקום (וכן שאר איסורים התלויים במקום) - חידש ה[[מידות לחקר ההלכה]] שהוא איסור [[גברא]] ולא איסור [[חפצא]] {{מקור|(יד-כד, ובלשונו: בפועל ולא בעצם, וכמו שכתבו האחרונים לגבי איסורים התלויים בזמן)}} כמו כך יש דעה שאומרת שאין כל פסול ב[[סכך]] למעלה מ20 [[אמה]] אלא הפסול הוא חלל סוכה וב[[משנה]] ישנה גם את דעת [[רבי יהודה]] שאין כל פסל בסוכה למעלה מ20 [[אמה]] ואין [[הלכה]] כמותו.

'''סוכה פחות מעשרה טפחים פסולה'''. וחקרו האם המחיצות צריכות להקיף חלל עשרה (דין במחיצות), או שה[[סכך]] צריך לסכך על חלל עשרה (דין בסכך) {{מקור|(ברכת אברהם סוכה ה: סימן "י טפחים בסוכה" ה)}}.

'''ארבע על ארבע''' - חקר הברכת אברהם האם השיעור בכמות המקום, או בצורתו. ו[[נפקא מינה|נפק"מ]] כשהוא שמונה על שתיים {{מקור|(ברכת אברהם סוכה ג. בסופו ד"ה ויסוד המחלוקת)}}ומ[[דאורייתא]] בשיבעה על שיבעה [[טפחים]] [[סגי]].

'''אוויר ג' טפחים פוסל בסוכה'''. וחקר ה[[גר"ח]] האם שיעור ג' טפחים הוא מדין [[לבוד]], או דין נפרד שפוסל בסוכה (מ[[הלכה למשה מסיני]]) {{מקור|(גר"ח על הרמב"ם סוכה ה-יט ד"ה והנראה)}}.

'''[[דופן]]''', חקרו האם גם היא חלק מחפץ ה[[מצווה]], או רק [[הסכך]] {{מקור|(לקח טוב יב-ו)}}.

'''גדר הדופן''' היא רק שתחשב [[מחיצה]] ע"פ גדרי ה[[תורה]], ולא צריך שתבדיל את הסוכה מ[[רשות הרבים]] (שלא יוכלו בני רשות הרבים להיכנס אליה) {{מקור|(עיון בלומדות יא "הגדרת מחיצה בשבת ובסוכה". וחילק שם שבמחיצה לרשות היחיד בשבת צריך שלא יוכלו בני רשות הרבים להיכנס לרשות היחיד)}}. מחלוקת נוספת ב[[ראשונים]] האם יש [[גוד אסיק מחיצתא]] בסוכה,  

'''דופן פסולה בסוכה''', כגון שאין בה שיעור - חקרו האם אינה [[דופן]] כלל, או שהיא [[דופן]] ויש בה פסול {{מקור|(ברכת אברהם סוכה ז. סימן "מיגו דהווה דופן" ה)}}.

'''במספר הדפנות''' כתב ה[[ברכת אברהם]] שה[[תורה]] הקפידה על מספר הרוחות שמהן הסוכה מגודרת, ולא על מספר הדפנות. ולכן [[סוכה עגולה]] כשרה, שאע"פ שאין לה דפנות היא מגודרת {{מקור|(ברכת אברהם סוכה ז: סימן "סוכה עגולה" א: רוחות)}}.

'''[[סכך]] פסול''' - חקרו האם אינו נחשב כלל ל[[סכך]], או שהוא [[סכך]] ויש בו פסול {{מקור|(המידות לחקר ההלכה א-יב)}}.'''סוכה גזולה''' - חקרו האם צריך שהסוכה תהיה שלו, או שאסור שהיא תהיה גזולה {{מקור|(פרי משה גניבה וגזילה לד-ב)}}.

'''סוכה לצל''' - ביאר ה[[רוגאצ'וב]]ר שהסוכה צריכה להיות לצל, ולא שפסולה אם נעשתה שלא לצל {{מקור|(מפענח צפונות ו-לא)}}.'''סכך מחובר''' - כתב ה[[רוגאצ'ובר]] שאסור שה[[סכך]] יהיה מחובר, ולא שצריך שהוא יהיה תלוש {{מקור|(מפענח צפונות ו-כו)}}.

'''סוכה תחת האילן''' - כתב הברכת אברהם שכל הסוכה פסולה, ולא רק הסכך פסול {{מקור|(ברכת אברהם סוכה ט: סימן "סוכה תחת האילן" ג)}}.

'''אוויר בסוכה''' - חקר ה[[רוגאצ'ובר]] האם הוא פסול מצד עצמו, או משום שאין [[סכך]] {{מקור|(מפענח צפונות ו-כט)}}.'''גזירת תקרה''' (שאסור לסכך בנסרים) - חקרו האם תיקנו שהנסר הוא [[סכך]] פסול, או רק שאסור לסכך בו (אך הוא כשר). ונפק"מ כאשר סיכך בנסר שרוחבו ארבעה טפחים ואח"כ חתכו לשניים, שאם הוא סכך פסול יש בו דין [[תעשה ולא מן העשוי]] {{מקור|(ברכת אברהם סוכה יד: סימן "גזירת תקרה" ב)}}.