עיוור: הבדלים בין גרסאות בדף

'''עיוור''' (או '''סומא''', בארמית ובלשון חז"ל) הוא אדם שאינו רואה, בין אם הסיבה היא פגיעה ב[[עיניים]], או שהסיבה היא פגיעה במסלולים העצביים של הראיה, או במרכז הראיה המוחי. מקובל להבחין בין עיוורון מוחלט, שהוא מצב בו אין לאדם כלל תחושת אור, והוא איננו רואה ולא כלום, לבין עיוורון מעשי ('עיוורון חוקי'), שבו הפרעת הראיה היא כה חמורה עד שאין האדם יכול לבצע פעולות יום-יומיות. אכן נחלקו החוקרים בהגדרה המדוייקת של "העיוורון החוקי", ויש שמנו 65 הגדרות שונות לעיוורון<ref>ראה WHO epidemiol Vital Statis Rep 19:437, 1966 (רשימת ההגדרות בעמ' 506-8 במאמר הנ"ל). וראה להלן ברקע המדעי.</ref>.

מחלוקת תנאים היא, אם העיוור חייב באופן עקרוני במצוות אם לאו<ref><makor>ב"ק פו ב-פז א.</makor> וראה עוד <makor>בבלי קידושין לא א;</makor> <makor>ירושלמי מגילה ד ז;</makor> <makor>ירושלמי מכות ב ה;</makor> <makor>ירושלמי סוטה ב ה.</makor> וראה במלוא הרועים ע' סומא, בשיטות התנאים בנידון. וראה באריכות מאמרו של הרב א. ליכטנשטיין, הדרום, חוב' נ, ניסן תש"מ, עמ' 184 ואילך.</ref>. אכן, גם לשיטה הסבורה שהעיוור פטור ממצות, הדבר נובע מגזירת הכתוב, לדעתו, ולא מפני שהעיוור נחשב כחסר דעת, ובכך שונה יסוד הפטור שלו, לשיטה זו, מזה של החרש, השוטה והקטן. להלכה הכריעו רוב ככל הפוסקים<ref>שו"ת הגאונים <makor>שערי תשובה סי' קנו, וסי' רסז;</makor> בה"ג סוף ב"ק; רמב"ן, רשב"א, ר"ן, ריטב"א, מאירי בקידושין לא א; מאירי <makor>ב"ק פז א;</makor> רא"ש <makor>ב"ק פ"ח סי' ז,</makor> ושו"ת הרא"ש כלל ד סוסי' כא; ס' האשכול ח"ב סי' כט; אור זרוע <makor>ב"ק סי' שלט, בשם ר"ח;</makor> שו"ת הרדב"ז ח"ד סי' נט; יש"ש <makor>ב"ק פ"ח סי' כ;</makor> ב"ח או"ח סי' נג ד"ה סומא; מג"א סי' נג סקט"ז; פר"ח או"ח נג יד, וסוסי' תעג; <makor>שו"ע הרב או"ח תקפח ח;</makor> ערוה"ש או"ח תקפט ז; מ"ב סי' נג סקמ"א; שם סי' תקפט סקי"ח; שו"ת מחזה אברהם ח"ב חאבהע"ז סי' נד אות ב. וראה באריכות בנידון בשו"ת דבר שמואל סי' יב; שו"ת תורת חסד חאו"ח סי' ח; ילקוט יוסף ח"א הל' שליח ציבור סי' י בהערה.</ref> כדעת חכמים, שהעיוור חייב באופן עקרוני בכל המצוות, למעט קבוצות של מצוות שיבוארו להלן בפרטי הדינים, שבהם פטור העיוור בגלל גזירת הכתוב, או בגלל מגבלותיו הפיסיים. אכן יש שפסקו, שהעיוור פטור באופן עקרוני מכל המצוות<ref>רבנו ירוחם נתיב יד, הובא בב"י או"ח סי' תעג. ואף שיש שכתבו שהוא דעת יחידאה, וכל הפוסקים חולקים עליו, ולית מאן דחייש ליה (ראה שו"ת רדב"ז ח"א סי' נט, וח"ב סי' לט; חכמת שלמה להמהרש"ק או"ח שכח מו), בכל זאת כבר ציינו האחרונים, שיש עוד ראשונים שנקטו בשיטת רבנו ירוחם (ראה יד דוד לפסחים קטז ב, שכן דעת האגודה בפ' החובל, המרדכי בפ"ב דמגילה סי' תשצח, וס' המכריע סי' עח; ובשו"ת דבר שמואל סי' יב, שכן דעת שו"ת בנימין זאב. וראה עוד בישועות יעקב או"ח סי' נג אות ט; שד"ח מערכת הסמ"ך כלל סו; שם דברי חכמים סי' סט). ובפרמ"ג פתיחה כוללת לאו"ח סוף ח"ג כתב בפשיטות שיש לחוש לדעת רבי יהודה, אף שלא הביא דעת הראשונים הנ"ל (וכתב הגרש"ז אויערבאך, הובאו דבריו בנשמת אברהם חאבהע"ז סי' לה סק"א, שגם הפרמ"ג ידע שהלכה כרבנן ולא כר"י, רק סובר שבעניין איסור אשת איש שחמור מאד יתכן שצריכים להחמיר ולחשוש גם לדעת החולקים, עיי"ש). וראה עוד בשו"ת הריטב"א סי' צז.</ref>. ולשיטה זו - יש שכתבו, שהעיוור פטור דווקא ממצוות עשה שהזמן גרמן, אבל חייב במצוות עשה שלא הזמן גרמן<ref>מלוא הרועים, ע' סומא אות יב, בדעת הרא"ש <makor>בבלי קידושין פ"א סי' מט.</makor> וראה מה שכתב בנידון בשו"ת דבר יהושע ח"ב סי' י סקי"א.</ref>; יש שכתבו, שהפטור הוא רק ממצוות עשה, אבל במצוות לא תעשה חייב העיוור ככל אדם<ref>הרא"ם על הסמ"ג ואורחות חיים, הובאו דבריהם בשד"ח מערכת הסמ"ך כלל סו; פרמ"ג פתיחה כוללת לאו"ח ח"ג אות כט (וראה מה שהשיגו עליו בשו"ת נובי"ת חאו"ח סי' קיב; מנ"ח מ' כו סק"ג); מהר"ץ חיות <makor>ב"ק פו ב;</makor> שו"ת רעק"א סי' קסט, ושם מהדו"ת סי' קנג, והגהות רעק"א לשו"ע יו"ד א ט; שו"ת שואל ומשיב מהדו"ק ח"א סי' סא; שו"ת תורת חסד חאו"ח סי' ח; פתח עינים על <makor>ב"ק פז א;</makor> <makor>טורי אבן מגילה כד א;</makor> שו"ת לב ים חיו"ד סוסי' יט; ערך השולחן, הובא בשד"ח שם; שו"ת עמודי אש סי' ג אות כג; שו"ת רב"ז סי' ג אות ב. וראה באריכות בשו"ת שם אריה חיו"ד סי' א; שד"ח שם; חזון עובדיה ח"א כרך א, סי' כ (עמ' רצח ואילך). וראה בחידושי רעק"א יו"ד סי' א סק"ט, ובשו"ת רעק"א סי' קסט, שסומא חייב גם בעשין ששייך לומר עליהם כל שישנו בלאו שלו ישנו בעשה. וראה באור שמח <makor>בבלי סוטה ב ג,</makor> שהסומא מוזהר על כל העריות, אלא שלשיטת ר"י הוא פטור מעונשין (וראה מה שכתב עליו בשו"ת דברי מנחם ח"א סי' יט).</ref>; יש שכתבו, שלשיטה זו העיוור פטור גם ממצוות לא תעשה<ref>ס' המכריע סי' עח; שו"ת הריטב"א סי' צז; שו"ת נובי"ת חאו"ח סי' קיב (וראה במלוא הרועים ע' סומא אות יא, מה שדן בדברי הנוב"י); מחזיק ברכה או"ח סי' נג סק"ה; יעיר אוזן מערכת סמ"ך אות כ; קרבן העדה ירושלמי סוטה פ"ב סוה"ה; ישועות יעקב או"ח סי' יז סק"א; ארצות החיים סי' יז ארץ יהודה סק"ג. וכן משמע שיטת המרדכי <makor>בבלי מגילה פ"ב סי' תשצח.</makor> וראה עוד בשו"ת דבר יהושע ח"ב סי' י.</ref>; יש מי שכתבו, שלשיטה זו העיוור חייב על כל פנים בשבע מצוות בני נח<ref>יעיר אוזן מערכת סמ"ך אות כ; מנ"ח סוף מ' ב, ומ' כו סק"ג; שו"ת שם אריה סי' א, בשם כסא דהרסנא סי' עג; שו"ת עין יהודה חלק שונות סי' טז. וראה עוד בשו"ת דברי מנחם ח"א סי' יט; שו"ת אגרות משה חיו"ד ח"א סי' ו.</ref>; יש הסוברים, שלשיטה זו העיוור חייב במצוות על כל פנים מדרבנן, ורק מן התורה הוא פטור מגזירת הכתוב<ref><makor>תוס' עירובין צו א</makor> ד"ה דילמא, ור"ה לג א ד"ה הא, ומגילה כד א ד"ה מי, וב"ק פג א ד"ה התירו; מאירי ור"ן <makor>בבלי קידושין לא א;</makor> רא"ש <makor>ב"ק פ"ח סי' ז;</makor> <makor>שו"ת הריטב"א סי' צז; ס'</makor> המכריע סי' עח. וראה עוד בשו"ת הר צבי חאו"ח ח"ב סי' סו.</ref>; ויש הסבורים, שהפטור לשיטה זו הוא אף מדרבנן, ואינו חייב אלא ממידת חסידות<ref>תוס' <makor>ב"ק פז א</makor> ד"ה וכן, וקידושין לא א ד"ה דלאו (וראה מה שכתבו בסתירת שיטת התוס' בנידון בשו"ת נובי"ת חאו"ח סי' קיב, ובמנ"ח סוף מ' ב); רשב"א הובאו דבריו בשטמ"ק <makor>ב"ק פז א;</makor> מקנה קידושין דל"א על תוס' ד"ה דלא. וראה עוד בארעא דרבנן אות תסא; שד"ח מערכת הסמ"ך כלל סו.</ref>. עיוור פטור מהמצוות לדעת רבי יהודה {{מקור|(הסוגיות בבבא קמא פז. ובקידושין לא.)}}'''.''' החולקים על דין זה הם חכמים {{מקור|(בבלי:בבא קמא פז.)}}, והלכה כמותם {{מקור|(מנחת חינוך ב-כה ושער הציון נג-מא, והביאו שיש פוסקים שכן פסקו כרבי יהודה)}}.

'''מקורו''' מהפסוק {{מקור|(דברים ו-א)}} "וזאת המצווה החוקים והמשפטים אשר ציווה ה' אלקיכם ללמד אתכם" - כל שישנו במשפטים ישנו במצוות וחוקים, וכל שאינו במשפטים אינו במצוות וחוקים (וסומא אינו במשפטים, דהיינו בדינים, משום שהוקשו למיתת בית דין, ואינו במיתת בית דין כי נלמדת בגזירה שווה מחייבי גלויות, ואינו בגלות שנאמר {{מקור|(במדבר לה-כג)}} "בלא ראות" - פרט לסומא) {{מקור|(בבלי:בבא קמא פו:)}}.

ונפק"מ לשבע מצוות בני נח, שהמנחת חינוך {{מקור|(ב-כה)}} סובר שסומא חייב בהן, בק"ו מבן נח {{מקור|(והקונטרסי שיעורים בבא מציעא יב-ו כתב שפטור גם משבע המצוות, והסביר ששבע מצוות בני נח אינן אותן המצוות שנצטוו בהן ישראל, אלא מצוות נפרדות. למשל, איסור גניבה בישראל נלמד מ"לא תגנובו", ובגוי נלמד מ"מעץ הגן" (שם אות ד))}}. אך הק"ו הזה שייך רק אם פטור סומא משאר המצוות הוא משום שהתורה לא ציוותה אותו כלל, אך אם פטורו הוא משום שקשה לו לקיימן - לא שייך הק"ו, שהרי לבן נח אין את הקושי לקיימן.

'''במהותו''' חידש הקונטרסי שיעורים שכיוון שהוא גדול ובר דעת נקרא בר חיוב, אלא שהתורה פטרתו (פטור חיובי) {{מקור|(קידושין יב ד"ה וסברא. לעומת קטן שכיוון שאין לו דעת אינו בר חיוב, שהתורה לא חייבתו כלל (פטור שלילי, ולא שפטרתו כסומא)}}<ref>אמנם בערך [[קטן#מקור_וטעם]] (ד"ה בדין שפטור מהמצוות) הבאנו מחלוקת גדולה האם בקטן אין כלל סרך איסור ולא צריך כפרה כשיגדל, או שיש בו איסור ורק פטור.</ref> {{מקור|())}}.

'''במצוות לא תעשה''' נחלקו המפרשים האם חייב {{מקור|(מנחת חינוך ב-כה הביא את המחלוקת. שו"ת רעק"א מהדורא תנינא קנג ד"ה אמנם: חייב בלא תעשה. רעק"א על שו"ע יו"ד א-ט: חייב בלא תעשה, ואפילו בלאו הבא מכלל עשה, כגון איסור מצרי)}}.