8,032
עריכות
מרורים: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור
מ (הוספת קטגוריה בתבנית מקור) |
יוסף שמח בוט (שיחה | תרומות) מ (טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[תמונה:Lactuca sativa gush katif 2005 B.jpg|left|thumb|250px|שדה של [[חסה]] - ה"חזרת" המקובלת - משדות כפר דרום בגוש קטיף לפני חורבנו בשנת התשס"ה]] | [[תמונה:Lactuca sativa gush katif 2005 B.jpg|left|thumb|250px|שדה של [[חסה]] - ה"חזרת" המקובלת - משדות כפר דרום בגוש קטיף לפני חורבנו בשנת התשס"ה]] | ||
'''מררים''' או "מְרֹרִים" הוא המונח המקראי למיני ה[[ירק|ירקות]] שניתן לצאת בהם ידי חובת מצוות [[מרור]] ב[[ליל הסדר]] בחג ה[[פסח]]. השאלה מהם סוגי הירקות ה"מרורים" התקיים מאז תקופת [[חז"ל]] ועד ימינו אלה. במרוצת השנים נשכחו חלק מהמסורות אשר עסקו בזיהוי הירקות בתור כאלא הראויות להקרא מררים. זהר עמר מאוניברסיטת בר-אילן סקר את הזיהויים השונים כפי שהובאו בפרשנות היהודית לדורותיה בתפוצות ישראל ופירסם על כך חוברת, אשר בסיומה מובאים עשרות מקורות מהעבר. | '''מררים''' או "מְרֹרִים" הוא המונח המקראי למיני ה[[ירק|ירקות]] שניתן לצאת בהם ידי חובת מצוות [[מרור]] ב[[ליל הסדר]] בחג ה[[פסח]]. השאלה מהם סוגי הירקות ה"מרורים" התקיים מאז תקופת [[חז"ל]] ועד ימינו אלה. במרוצת השנים נשכחו חלק מהמסורות אשר עסקו בזיהוי הירקות בתור כאלא הראויות להקרא מררים. זהר עמר מאוניברסיטת בר-אילן סקר את הזיהויים השונים כפי שהובאו בפרשנות היהודית לדורותיה בתפוצות ישראל ופירסם על כך חוברת, אשר בסיומה מובאים עשרות מקורות מהעבר. | ||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
==מצוות אכילת מרור== | ==מצוות אכילת מרור== | ||
לפי רוב הדעות <ref>למשל ה[[רמב"ם]] לא מנאה בספר המצוות</ref> אכילת מרור, בפני עצמה, אינה מצווה מן התורה. היא תלויה באכילת [[קרבן הפסח]] וכך נאמר ב[[ספר שמות]]: "וְאָכְלוּ אֶת- | לפי רוב הדעות <ref>למשל ה[[רמב"ם]] לא מנאה בספר המצוות</ref> אכילת מרור, בפני עצמה, אינה מצווה מן התורה. היא תלויה באכילת [[קרבן הפסח]] וכך נאמר ב[[ספר שמות]]: "וְאָכְלוּ אֶת-הַבָּשָׂר, בַּלַּיְלָה הַזֶּה: צְלִי אֵשׁ וּמַצּוֹת, עַל-מְרֹרִים יֹאכְלֻהוּ". <ref>מקור: י"ב,ח'</ref> . את המרור היה צריך לאכול יחד עם בשר קרבן הפסח. בימינו, כאשר [[בית המקדש]] חרב, ולא נהוג להקריב את קרבן הפסח, אכילת המרור הוא חיוב מדרבנן. | ||
==מיני המרור== | ==מיני המרור== | ||
| שורה 85: | שורה 85: | ||
===חרחבינה=== | ===חרחבינה=== | ||
חרחבינה או "חרחבינין" או "חרבינין" - הוא הירק הרביעי שניתן לצאת על ידי אכילתו מחובת מרור בפסח. הזיהוי אינו קל. וכך נוגדר בתלמוד ירושלמי, מסכת פסחים: "בחרחבינה רבי יוסי בר' בון אמר רבי '''יסי חלי'''{{מקור| | חרחבינה או "חרחבינין" או "חרבינין" - הוא הירק הרביעי שניתן לצאת על ידי אכילתו מחובת מרור בפסח. הזיהוי אינו קל. וכך נוגדר בתלמוד ירושלמי, מסכת פסחים: "בחרחבינה רבי יוסי בר' בון אמר רבי '''יסי חלי'''{{מקור|דף יח,א פרק ב הלכה ה גמרא|כן}} . ובתלמוד בבלי, מסכת פסחים, אומר[[רבי שמעון בן לקיש]]:" חרחבינא אמר רשב"ל אצוותא דדיקלא" {{מקור|דף לט,א גמרא|כן}}. בשני המקרים קשה לזהות את השמות וכן לא ברור האם הכוונה לשם אחד או שניים. | ||
רש"י מבאר:"אצוותא דדיקלא" - "סיב הגדל ונכרך סביב לדקל שקורין ווידיל"א (בצרפתית עתיקה:קנוקנת). מתאור זה וצמח דומה בשם " אצוותא חרוזיאתא" עולה מדטבר בצמח מטפס, הגדל בארץ ובצרפת, בבתי גידול לחים ונכרך בעזרת גבעוליו הדקים דמויי החבל על צמחים שונים או על עצמים אחרים ושמו "חבלבלן המשוכות" (Calystegia sepium). | רש"י מבאר:"אצוותא דדיקלא" - "סיב הגדל ונכרך סביב לדקל שקורין ווידיל"א (בצרפתית עתיקה:קנוקנת). מתאור זה וצמח דומה בשם " אצוותא חרוזיאתא" עולה מדטבר בצמח מטפס, הגדל בארץ ובצרפת, בבתי גידול לחים ונכרך בעזרת גבעוליו הדקים דמויי החבל על צמחים שונים או על עצמים אחרים ושמו "חבלבלן המשוכות" (Calystegia sepium). | ||