8,032
עריכות
יום הכיפורים: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור
יוסף שמח בוט (שיחה | תרומות) מ (טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור) |
|||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''יום הכיפורים''' (נקרא גם "יום כיפור") החל בעשרה ב[[תשרי]] הוא יום סליחה וכפרה. בלשון התורה נקרא "שבת שבתון". במוקד היום - [[עבודת יום הכיפורים|עבודת הכהן הגדול בבית המקדש]], הכוללת הקטרת [[קטורת]] והזאת דמים ב[[קודש הקודשים]]. לאחר החורבן המצווה העיקרית של היום היא מצוות העינוי - הצום. | '''יום הכיפורים''' (נקרא גם "יום כיפור") החל בעשרה ב[[תשרי]] הוא יום סליחה וכפרה. בלשון התורה נקרא "שבת שבתון". במוקד היום - [[עבודת יום הכיפורים|עבודת הכהן הגדול בבית המקדש]], הכוללת הקטרת [[קטורת]] והזאת דמים ב[[קודש הקודשים]]. לאחר החורבן המצווה העיקרית של היום היא מצוות העינוי - הצום. | ||
| שורה 40: | שורה 40: | ||
נאמר בדברי הנביאים {{מקור| | נאמר בדברי הנביאים {{מקור|ישעיהו נח, יג|כן}}: "לקדוש ה' מכובד", וביארו חז"ל שכוונת הפסוק היא ליום הכיפורים שאין בו אכילה ושתיה ומצוה לכבדו בכסות נקיה ובנרות המרבים את האורה. פורסים מפות על השולחנות לכבוד יום הכיפורים כמו לכבוד [[שבת]]. | ||
| שורה 52: | שורה 52: | ||
יש נוהגים ללבוש בגדים לבנים ביום הכיפורים, דוגמת מלאכי השרת. בני העדה האשכנזית נוהגים ללבוש קיטל {{מקור| | יש נוהגים ללבוש בגדים לבנים ביום הכיפורים, דוגמת מלאכי השרת. בני העדה האשכנזית נוהגים ללבוש קיטל {{מקור|חלוק לבן|כן}} ביום הכיפורים. | ||
| שורה 90: | שורה 90: | ||
ב[[תפילת מנחה]] קוראים ב[[תורה]] בפרשת [[עריות]], הכוללת את איסור החיתון עם קרובי משפחה {{מקור| | ב[[תפילת מנחה]] קוראים ב[[תורה]] בפרשת [[עריות]], הכוללת את איסור החיתון עם קרובי משפחה {{מקור|ויקרא פרק יח|כן}}. העולה שלישי הוא גם ה"[[מפטיר]]". ב[[הפטרה]], המוכרת בשם "מפטיר יונה", קוראים את כל [[ספר יונה]], שבהם תיאור מלא של חזרה בתשובה, שהצילה את החוטאים מרוע הגזירה שנגזרה. מהנאמר בספר יונה נלמד גם מוסר השכל: [[יונה בן אמיתי]] ניסה לברוח מפני ה', כדי שלא יצטרך ללכת ולומר את נבואתו לאנשי העיר נינוה. כשם שיונה לא הצליח לברוח מפני ה', כך משגיח ה' בהשגחה פרטית על כל אחד ואחד. | ||
== תפילת נעילה == | == תפילת נעילה == | ||
| שורה 99: | שורה 99: | ||
קריאת הפסוק: "שמע ישראל, ה' אלקינו ה' אחד", קריאת פסוקים נוספים ותקיעת [[שופר]] מסיימים את תפילת הנעילה. ה[[תקיעה]] נועדה, בין היתר, לסמן את סילוק השכינה בסיום היום הקדוש. גם במעמד [[הר סיני]] בעת סילוק השכינה נאמר: "במשוך היובל {{מקור| | קריאת הפסוק: "שמע ישראל, ה' אלקינו ה' אחד", קריאת פסוקים נוספים ותקיעת [[שופר]] מסיימים את תפילת הנעילה. ה[[תקיעה]] נועדה, בין היתר, לסמן את סילוק השכינה בסיום היום הקדוש. גם במעמד [[הר סיני]] בעת סילוק השכינה נאמר: "במשוך היובל {{מקור|כלומר השופר|כן}} המה יעלו בהר". כמו כן, נועדה תקיעה זו להזכיר לנו את תקיעת השופר של יום הכיפורים בשנת ה[[יובל]]: "בחודש השביעי, בעשור לחודש, ביום הכיפורים, תעבירו שופר בכל ארצכם, וקדשתם את שנת החמישים...". תקיעה זו במקורה נועדה, להחזיר את העבדים למשפחותיהם, ואת האדמות - לבעליהם, כמצות שנת היובל. | ||